לקורא קובי אלכסנדר: שוב לארה"ב, רצה עונש וחזור להיי-טק

ה"ניו-יורק טיימס" ממליץ לקובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל חברת קומברס, שנמלט לנמיביה ב-2006 לאחר שהואשם בתיארוך לאחור (backdating) של אופציות למניות, לשוב לארה"ב, לעמוד למשפט, להודות באשמה, לרצות עונש מאסר קל יחסית ולחזור לעולם ההיי-טק.

בפרספקטיבה של שנים, ברור שהחלטת אלכסנדר למצוא מקלט בנמיביה כדי לחמוק מעונש מאסר פוטנציאלי בארה"ב הייתה משגה, כותב העיתון.

קובי אלכסנדר, תלמד מאמנון לנדן / רון שטיינבלט

"אי-אפשר לרחם על אלכסנדר, מפני שהוא המיט על עצמו את צרותיו במו-ידיו", כותב סטיוון דווידוף, פרופסור למשפטים באוניברסיטה של מדינת אוהאיו, בטור במדור הפופולרי "דיל-בוק" (DealB%k) בקונטרס הכלכלה של ה"טיימס". "ובכל זאת, אינני מבין מדוע הוא נשאר בנמיביה. אם אלכסנדר יחזור לארה"ב ויודה באישומים נגדו, קרוב לוודאי שייגזרו עליו 3 או 4 שנות מאסר, מפני שמבחינה טכנית הוא לא נעצר מעולם בארה"ב, ולפיכך מנוסתו לנמיביה לא תתרום במידה משמעותית לחומרת עונשו. אלכסנדר יוכל אפוא לרצות את העונש ולחזור לעשות מה שהוא מטיב לעשות יותר מכל - לפתח טכנולוגיות חדשות".

העיתון מציין כי התביעה הפדרלית בארה"ב תיארה בזמנו את פרשיות התיארוך לאחור שבהן מואשם אלכסנדר כ"עזות-מצח". נטען כי במשך 15 שנה ניצח אלכסנדר על ביצוע מזימות לתיארוך לאחור של אופציות. הוא אפילו הואשם בניהול קרן חשאית בלתי חוקית למימון אופציות שניתנו לעובדים כבונוסים או כתמריץ להוסיף ולעבוד בקומברס.

לפי כתב האישום, אלכסנדר גרף אישית 138 מיליון דולר ממכירת אופציות מתוארכות לאחור בין 1991 ל-2001. כשנחשפה השערוריה, הואשמו הוא, סמנכ"ל הכספים דייוויד קרוננברג והיועץ המשפטי של קומברס, וויליאם סורין, בשורה של עבירות פדרליות.

קומברס לא הייתה היחידה שהסתבכה בפרשיות של תיארוך לאחור. למעלה מ-100 חברות בארה"ב נחקרו או הואשמו בעבירות כאלה. אבל אלכסנדר היה היחידי מבין מנהלי כל החברות שהסתבכו, שבמקום להגן על עצמו בבית המשפט - נעלם והגיח כעבור זמן בנמיביה, שבאותה שנה, 2006, לא היה לה הסכם הסגרה עם ארה"ב. הוא בילה שם את 7 השנים שחלפו מאז. האם זה היה כדאי?

ה"טיימס" מציין כי למרות שתובעים פדרליים השקיעו השקעות גדולות של זמן וממון בתביעות נגד מנהלים שנחשדו בתיארוך לאחור, התוצאות לא היו מרשימות. רק כתריסר מנהלים הורשעו, ורק חמישה ריצו עונשי מאסר.

העונש הכבד ביותר - שנתיים מאסר - הוטל על הסמנכ"ל של מונסטר, ג'יימס טריסי. השאר קיבלו למעשה עונשים סמליים. אחד מהם, ברוס קראץ, מנכ"ל KB Homes, נדון ל-5 שנות מאסר על-תנאי, למרות שהתביעה דרשה להטיל עליו 6 שנות מאסר בפועל (וכפי שציין רון שטיינבלט ב"גלובס" לפני 3 שבועות, אמנון לנדן, מנכ"ל מרקורי, קיבל קנס בסך 4.4 מיליון דולר בגין תיארוך לאחור של אופציות בחברה שאותה ניהל באמצע העשור הקודם, במסגרת תהליך יישוב התביעה נגדו. הוא לא הודה או כפר באישומים נגדו, ונאסר עליו לשמש מנהל בכיר או דירקטור בחברה ציבורית).

אלכסנדר נלחם בהסגרתו לארה"ב

בתביעות האזרחיות נגד חשודים בתיארוך לאחור נחלה התביעה הפדרלית הצלחות גדולות יותר. אבל מאז כולם הניחו את פרשיות התיארוך לאחור מאחורי גוום. עתה הפרשיות האלה הן רק זכרונות מעורפלים.

אפילו קומברס התנערה מכל השערוריה הזו ויצאה לחיים חדשים. סמנכ"ל הכספים קרוננברג ריצה תקופת מאסר קצרה, היועץ המשפטי סורין נדון לשנה אחת ועוד יום אחד מאסר, וקומברס עצמה נרכשה על-ידי ורינט סיסטמס ב-2012.

אלכסנדר, מצידו, ניהל ומנהל מאבקים מתמשכים נגד דרישת ארה"ב מנמיביה להסגירו לידיה בשנים שחלפו, לאחר שנמיביה חתמה על הסכם הסגרה עם וושינגטון. אלה היו שנים עתירות אירועים מבחינתו. אשתו יזמה הליכי גירושים, והוא הטיס מאות אנשים לחגיגת הבר-מצווה של בנו במולדתו המאומצת. אלכסנדר השקיע במיזמי צדקה בנמיביה, ובווינדהוק הבירה יש אפילו בית תמחוי לעניים שקרוי על שמו.

אולם נראה כי אלכסנדר מבקש עתה לכפר על ההאשמות שמיוחסות לו. הוא יישב 7 תביעות אזרחיות נגדו, ועתה תלוי ועומד רק התיק הפלילי.

"אני תמה האם אלכסנדר יושב עתה בנמיביה ותוהה האם החלטתו למצוא בה מקלט אולי הייתה חפוזה מדי", כותב בעל הטור ב"טיימס". "ברור שהוא טעה בחישוביו. אין ספק שהוא ראה לנגד עיניו את עונשי המאסר הענקיים שהוטלו על האשמים המרכזיים בפרשת אנרון באותה תקופה, לרבות עונש של 24 שנות מאסר על מנכ"ל החברה דאז, ג'פרי סקילינג. אבל אנרון וחברת וורלד קום (שגם מנהלה נדון אז לעונש כבד מאוד) היו מקרים מיוחדים. לו אלכסנדר היה נשאר בארה"ב ומורשע, הוא היה כבר מזמן מחוץ לכתלי בית הכלא.

"בהתחשב בזיכרון הקולקטיבי הדל של אמריקה התאגידית, קרוב לוודאי שאלכסנדר כבר היה משתקם מזמן, ואולי היה מצליח להיעשות שותף בחברת הון סיכון, לאור העובדה שהוא היה אחד ממנהיגי המהפכה הטכנולוגית בישראל. מי יודע?"

"זכרונות נמוגים", מוסיף בעל הטור. "מה שנראה ביג דיל לפני שנים, לא נראה כך עתה, בפרספקטיבה של זמן. במבט לאחור, שערוריית התיארוך לאחור הייתה בעצם פרשה של אישומים מעורפלים, ובמקרים רבים המואשמים בכלל לא ידעו שהם עברו על החוק... עתה, שערוריית האופציות המתוארכות לאחור מחווירה בהשוואה לפזיזות ולתאוות-הבצע שמאפיינות את המשבר הפיננסי הנוכחי".