מסביב נדם הגדעון סער

מוזר שלא לשר ולא למשטרה דחוף לברר מי רצה להזיק לו כל-כך

קיים חשש כבד, אבל מוצק, שאני אחד האנשים הבודדים המייחס חשיבות לפרשה. זוכרים את המכתב האנונימי שהאשים את השר גדעון סער בכך שקיים יחסים אסורים עם עובדת משרדו (החינוך), ובכך עבר לכאורה על החוק האוסר יחסים בין מעביד לעובדת (יחסי מרות)?

המשטרה חקרה את העניין, והמפכ"ל יוחנן דנינו הודיע בקול תרועה רמה כי לחוקרים התברר כי המכתב מזויף, ובזה בעצם הסתיימה הפרשה. אבל מי לכל הרוחות רצה להזיק כל-כך לסער? מי הזייפן? המשטרה לא רוצה לדעת? סער לא מעוניין?

מסתבר שהמשטרה, וגם סער, לא מתעניינים גם בשאלה המרכזית יותר: האם סער אכן ביצע את מה שנטען לגביו במכתב. עובדת מסוימת, שלגביה היו שמועות, נקראה לחקירה. לאחר חקירתה פורסם כי היא הכחישה הכול, כולל את כתיבת המכתב.

אנחת רווחה

אנחת רווחה גדולה נשמעה ברחבי המדינה, ובמיוחד במסדרונות התקשורת. הנה ההוכחה כי המכתב האנונימי היה שקר, טענו הכותרות בחדווה. עיתונאים ועורכים, שלא בקלות נותנים אמון, באו על סיפוקם מההכחשה מילולית של נוגעת בדבר.

מה שמעורר תמיהה גדולה. כלומר, חשוב מאוד מה טוענת האישה, אבל זו הרי רק טענה, ומאוד צפויה. האם לא מתבקשת חקירתם של אנשים נוספים העשויים לדעת?

המשטרה לא דרשה אפילו את עדותו של האדם המרכזי בפרשה, השותף לדבר העבירה לכאורה, הלא הוא שר החינוך דאז גדעון סער. הוא לא נדרש, אפילו לא התבקש לענות על שאלות. לא על-ידי המשטרה, ותמוה מכך - גם לא על-ידי התקשורת, רובה ככולה.

שבעה מדורי חקירה

שרים אחרים או פקידים בכירים נאלצו לעבור שבעה מדורי חקירה ופרסומים עיתונאיים על הרבה פחות. בפרשה זו שמרה התקשורת על זכות השתיקה.

שתיקתו של סער הייתה סלקטיבית. לשאלות עיתונאים לא השיב, אפילו לא הכחיש. מאחורי הקלעים, לעומת זאת, הוא שפך מילים לרוב על עורכי וכתבי עיתונים כדי למנוע את פרסום הפרשה. מכיוון שלרשות סער כבר עמדה תשתית איתנה של רצון טוב בתקשורת, הייתה מלאכתו קלה - ומוצלחת.

תשאלו היום אנשים מה קרה עם הפרשה, יענו לכם שהמכתב זויף. שטיפת המוח הזאת מהווה הישג אישי של המפכ"ל והישג קבוצתי של התקשורת. הציבור קנה את הבלוף שכותרתו: "המכתב מזויף".

הרי הדבר הרלבנטי היחיד, ובוודאי החשוב ביותר, הוא אם הדברים שנטענו במכתב הם נכונים?! את זה המשטרה בדקה כלאחר יד, כיוצאת ידי חובה, ועד היום לא פרסמה מסקנה. ועד היום סער סירב אפילו להכחיש את המיוחס לו. למה? האם זה משום שהנאמר במכתב היה נכון? האם יכול להיות הסבר אחר להתנהגות זו? האם ההערכה לכישוריו של סער מהווה הצדקה להצבתו מעל החוק?

צרו איתנו קשר *5988