רונית רפאל: "הצלחתי בזכות הוריי שבנו אצלי ביטחון עצמי"

דרינק עם רונית רפאל, בעלים ומנכ"לית של "ל.רפאל", המספרת כיצד היא מצליחה לתפקד כאם במשרה מלאה בשיטוטיה בין ניו-יורק, ז'נווה ות"א, ואיך זה לחזור ללמוד באמצע החיים

הפגישה הקודמת שלי עם רונית רפאל, אף היא לצורך כתבה, התקיימה לפני 11 שנה בערך. היא הייתה כבר אז סיפור הצלחה לא קטן, אבל עדיין ניהלה את האימפריה שלה מקומת המרתף של "בית הרופאים" בפינת ריינס ופרישמן. היום כשהיא מחלקת את חייה בין ז'נווה לניו-יורק, חולשת על אימפריה של ספא, טיפולים קוסמטיים, אנטי-אייג'ינג, סדנאות של ניקוי רעלים, ניתוחים פלסטיים ושאר טיפולים אסתטיים, נראית הפגישה ההיא כמשהו שאירע לא רק בעשור אחר, אלא בגלגול אחר.

את רפאל אני תופס בחופשת מולדת קצרה, עם בעלה יונתן לייטרסדורף ("יו-יו") ועם הילדים. מאחר שהמסעדה המשפחתית "דלל" (שייכת לגיסתה, דושי לייטרסדורף) שבה בחרה לקיים את המפגש, נסגרה לכמה ימים לצורך שיפוצים, אנחנו נפגשים ב"קימל" שלמרגלות מגדל שלום, אולי הנכס המזוהה ביותר עם משפחת לייטרסדורף.

איך מזהים ישראלית בחופשת מולדת? לפי ההתלהבות ממנת כבדי העוף שבתפריט למשל. תוך כדי ההתבוננות בחלל המסעדה, נופל מבטה של רפאל על תנור אפייה ישן שמשמש לדקורציה.

- את מבשלת?

"אף פעם לא התחברתי לזה. כנראה עניין פסיכולוגי: גדלתי במושב במשפחה של שבעה אחים ועם אמא שצריכה לבשל בשביל כולם. היום אם אני רק מתחילה לבשל, זה מחזיר אותי ישר לשם".

- ויו-יו גם לא מבשל?

"לא כל כך. למרות שכאשר היינו בתחילת הקשר, הוא התאמץ לבשל לי ארוחת ערב. זה לא הפך אותו לשף, אבל זה הפך אותי לאשתו".

בעקבות התרבות האסייתית

הבסיס המשפחתי הנוכחי של רפאל, נמצא בניו-יורק. למרות הנסיעות התכופות לרגל עסקיה, היא מעידה על עצמה שהיא אמא במשרה מלאה:

"אני לוקחת לחוגים ונהנית לראות אותם מתפתחים. אני מרגישה שאני בונה את הביטחון העצמי שלהם. אני למשל לא הייתי תלמידה טובה בגילם, אבל הצלחתי בחיים בזכות העובדה שהוריי בנו אצלי את הביטחון העצמי".

- איך זה עובד להיות אמא במשרה מלאה עם כל-כך הרבה נסיעות?

"למזלי יש לי לא מעט עזרה. ולמזלי גם הילדים שלנו אוהבים לטוס ויש הרבה חופשות בבית הספר שלהם, כך שבכל חופשה מעל ל-3-4 ימים, אנחנו לוקחים אותם איתנו. עוד בשווייץ טיילנו איתם המון, חרשנו את כל אירופה".

החיים בניו-יורק החזירו את רונית רפאל אל ספסל הלימודים. כמי שמעידה על עצמה שלא הייתה תלמידה מצטיינת בנעוריה (בין היתר בגלל הפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה), היא משלימה היום את הפער באוניברסיטת NYU.

- מה למדת?

"פרסום, שיווק, אקולוגיה וגם תרבות אסייתית".

- תרבות אסייתית?

"זה משהו שחייבים להכיר. אפילו הבן שלי לומד בבית הספר סינית כשפה שלישית. הסיפור המצחיק הוא שהיה לי מרצה קצת משעמם לנושא, אבל יום אחד הוא לקח אותנו לאגף של התרבות האסיאתית במוזיאון המטרופולין. המדריכה שלנו הייתה מישהי שגרה חמש שנים בסין ודוברת את השפה. בגלל העניין בתחום, ביקשתי ממנה שתארגן לנו סיור משפחתי בסין ואנחנו נוסעים עוד מעט".

- היה קשה לחזור ללמוד באמצע החיים?

"היה מוזר מאוד בהתחלה. אני זוכרת את עצמי מוציאה את תעודת הבגרות שלי עם הציונים הלא ממש טובים. זה היה די מפחיד. למזלי האוניברסיטה מקלה מאוד. למשל את המבחנים אני עושה בעל-פה, כשאני שומעת את השאלות באוזניות, עונה עליהן בעל-פה והמערכת מוציאה את התשובה שלי בכתב".

- לקחת מהלימודים גם משהו לעסקים?

"בהחלט. הלימודים שינו את המחשבה שלי לגבי פרסום למשל. אם בעבר הפרסום שלנו הציג אותנו ואת מה שאנחנו עושים, הרי שהיום הוא מתמקד במה שהלקוח צריך. אמנם באותה שיטה של פרזנטורים מפורסמים, כמו דליה מזור למשל שמובילה את הקמפיין הנוכחי, אבל עם התמקדות גדולה יותר בצרכים של הלקוחות".

כמעיין המתבגרת

התפוח הגדול לא מספק לרפאל הזדמנות רק ללימודים ועסקים, אלא גם לצריכה של לא מעט תרבות. מלבד המוזיאונים, היא גם אוהבת מאוד תיאטרון.

- מה ההצגה האחרונה שראית?

"וורהורס (סוס מלחמה) בלינקולן סנטר. אני מאוד אוהבת גם תיאטרון ישראלי, אבל מאחר שאני כמעט שלא מגיעה לכאן ליותר מכמה ימים, יצא שאת ההצגה האחרונה שלי בארץ ראיתי לפני יותר משנתיים".

- מה עוד את אוהבת לעשות בניו-יורק?

"אופרות. אני מתה על אופרות ויש לי מנוי לאופרה בניו-יורק. המצחיק הוא שיו-יו לא ממש מתחבר, אז לפעמים אנחנו הולכים ביחד, הוא עוזב בשלב כלשהו והולך למסעדה - ואני מצטרפת אליו אחרי האופרה".

חייבים להודות שיש משהו כובש בלהט שבה מדברת רפאל על חייה כ"לייט בלומר" בתחום הלימודים והתרבות. כך למשל כאשר מגיעה השיחה אל מדף הספרים, היא מתפעלת מ"כמעיין המתגבר" של איין רנד.

"אתה חייב לקרוא את זה. אני יודעת שזה ספר שקוראים לרוב בגיל 17, אבל נסה לקרוא אותו עכשיו. חוץ מזה, במקרה שלי, היה לי קשה מאוד לקרוא בגיל 17 עם הפרעת הקשב והריכוז שלי".

- מה עם סרטים?

"אני מתה על סרטים. אני יכולה לראות סרטים מצוינים, אבל אוהבת דווקא את הקיטשים. את 'סקייפול' למשל ראיתי שלוש פעמים ולאחרונה ראיתי את 'אנה קארנינה' ונהניתי מאוד".