יום העצמאות הוא זמן טוב לקצת שידורים נוסטלגיים, ואלה לא חייבים להיות דווקא סרטי בורקס. ערוץ היוטיוב של ארכיון המדינה, הכולל כ-170 סרטים וסרטונים, חלקם נדירים, מהעשורים הראשונים לקיומה של ישראל, מציע דרך נוספת לעשות זאת.
כשמתחילים לסרוק את הקטעים בערוץ מגלים מהר מאוד כי הם מתחלקים לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון כולל קטעי וידיאו גולמיים, בדרך כלל נטולי סאונד, ומטבע הדברים גם באיכות צילום נמוכה. הצפייה בסרטונים הללו - עם כל הכבוד לצילומי הצבע הנדירים מירושלים או לתיעוד הווידיאו של המצעד הצבאי הראשון - הופכת תוך זמן קצר לחוויה סיזיפית, בטח עבור דור היוטיוב, שמורגל בסרטונים קצרים וקוהרנטיים שחותרים לפואנטה מהירה.
לעומתם, הסוג השני כולל קטעי וידיאו ארכיוניים, המשולבים בתוך סרטים שונים, או משדרי חדשות ישנים, ואלה כבר מעניינים בהרבה. בחלק מהמקרים אפילו מדובר בפנינים של ממש. בין הקטעים הללו ניתן למנות שידור שבו איש הטלוויזיה האמריקאי אד מורו מנחה שיחה בין ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון לראש ממשלת בורמה; סדרה "מטעם" אך מעניינת בשם "גדולי העם היהודי" (בשום מקום לא מצוין מתי נעשתה), המוקדשת לאישים כמו משה דיין, מנחם בגין והרב קוק (כולל קטע בעל ממד אקטואלי מסוים שבו שר האוצר פנחס ספיר מנסה להסביר את העול התקציבי הכבד בסכום הדמיוני של 30 מיליארד לירות); וגם סרטון פרסומת לשוקולד עלית מ-1965.
מה שבכל זאת מעיב על החגיגה באתר שהאחראים לו אמורים להיות אנשי ארכיון, הוא חוסר הסדר והעדר התארוך. בחלק גדול מהסרטים כלל לא מצוין הפרט האלמנטרי ביותר - מתי צולמו. ובתוך הפלייליסט שנקרא מלחמת יום כיפור משולבים קטעים כמו "עב"ם בשמי ישראל", "תעשיית שמן הזית" ו"אגרוף במשחק כדורסל". אולי לקראת הפסח הבא מישהו יטרח לעשות שם סדר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
