עידן חדש באירופה?

לפעמים דברים קורים בשקט, ורק בסוף התהליך אנו נוכחים שמשהו קרה. לפעמים לא, כמו אתמול (ג') למשל. ברצלונה, אוסף השחקנים הטוב והיקר בעולם - נמחקה והפכה לאבק.

זה לאו דווקא המעמד, או התוצאה. זו הדרך. באיירן מינכן השפילה את בארסה, נגבה איתה את הרצפה, ואפילו לא טרחה להסיר אגלי זיעה מדומים ממצחה. ההגנה שלה לא נתנה לקטאלונים הזדמנות, ומנגד הדגימה למה חשוב שיהיה יותר מאיום בודד על השער. שחקניה נראו שמחים אחרי הניצחון, אבל לא כמי שכרגע כבשו את העולם. משועשעים הם התחבקו וירדו לחדר ההלבשה. בשבת פרייבורג. ומי שחושב שבאיירן תבוא לא מוכנה לקאמפ נואו, לא מבין. אחרי ההפסד המביך לארסנל בשמינית הגמר, עשו בבאיירן את מה שהם תמיד עושים, ויותר טוב מכולם: הם למדו לקח ויישמו אותו מיידית.

מאותו רגע לא לקחה באיירן יותר אף הפסקה. את כל משחקיה מאז היא ניצחה, וכשנתנו לה הבקיעה תשעה שערים במשחק. כי באיירן למדה ללחוץ על הדוושה 90 דקות בכל משחק. זה מה שהביא את הקבוצה והמועדון לטופ: הם לא מפסיקים להתקדם כל הזמן, עד לראש. ברכש, באימון, באקדמיה.

***

כשוואן חאל נכשל (להביא גביע אירופי) הבינו בבאיירן שזה כישלון מנטאלי. היינקס היה הבחירה המושלמת. אין כמוהו לנהל רוטציה, כך שכולם ירגישו מרוצים. הנכונות להקריב עבור הקבוצה ולשרוף דשא חסרת תקדים: מי שראה את רובן, ריברי או מולר מחלצים כדורים בהגנה, מבין. אחרי המשחק אתמול אמר מולר: "13 קילומטר יש לי תמיד ברגליים".

בקיץ, אחרי ההפסד בגמר האלופות, המשיכו לעבוד רגועים: החיזוק הנקודתי היה גאוני. מאריו מנדז'וקיץ', המחליפים פיזארו ושרדאן שאקירי, חאבי מרטינס מעבה, ודאנטה, אולי הבלם הטוב בעולם היום. כדי להפוך את הצוות המקצועי הטוב בעולם למושלם, הובא מתיאס זאמר, ווינר שרוט שלא מקבל תירוצים. המטרה ברורה, ולכן גם לא יצאו במינכן מכליהם אחרי האליפות המוקדמת. הנשיא אולי הנס הגדיר אותה בבירור: "אנחנו רוצים לזכות בליגת האלופות. הקטסטרופה בגמר במינכן בשנה שעברה היא טראומה נוראית שאנחנו רוצים למחוק. עונה בלי זכייה בצ'מפיונס, למרות אליפות, היא לא הצלחה".

***

גם אם זה לא יצליח השנה, הכתובת על הקיר באותיות ניאון זורחות: לשנים הקרובות יקראו בדיעבד "עידן באיירן". כבר עכשיו הצהיר היינקס: "הכדורגל שלנו יוצא דופן כבר כל השנה, מבחינת רצון הלחימה, והריצה, זה היה משחק מעולה". רוצה לומר, טכנית וטקטית יש מקום לשיפור. פפ גווארדיולה יקבל יד חופשית לשפר את הסגל והטקטיקה, וההבאה של מריו גצה מדורטמונד, תמורת שכר גבוה ו-37 מיליון אירו, שיא חדש לשחקן גרמני, היא הצהרת כוונות.

בבאיירן ממשיכים להשתפר כל הזמן, תוך תכנון בלתי פוסק של טובי המקצוענים ביבשת. מי שהיכולת של באיירן העונה מפחידה אותו, כדאי שיתכונן: בשנים הבאות היא תהיה הרבה יותר מפחידה.