פרשני כדורגל לא נעלמים

לפני כמה שבועות התקיים בליגת האליפות משחק בין קבוצת מילאן האיטלקית לבין ברצלונה הספרדית. זה היה בשלב שמינית הגמר, המתנהלת בשיטת הנוק-אאוט, כלומר מי שמפסיד בסיכום שני המשחקים מוצא את עצמו ואת קבוצתו מחוץ למפעל. במשחק הראשון במילאנו ניצחה האלופה האיטלקית בתוצאה 0:2. "ברצלונה במשבר", חרצו פרשנינו באשר הם, כלומר בטלוויזיה, בעיתונות וברדיו. זאת מכיוון שכדי לעבור לשלב הבא, היה על ברצלונה לנצח במשחק הגומלין בשיעור של 0:3 לפחות, שזו בהחלטו משימה קשה לכל קבוצה.

במשבר ולא במשבר

ברצלונה הבקיעה לשערה של מילאן ארבעה שערים, מבלי לספוג. ברצלונה עברה לשלב רבע הגמר. "מי אמר שברצלונה במשבר?" כתבו ואמרו הפרשנים ששבוע קודם קבעו שהיא במשבר חריף. אבל היה להם הסבר: "נס". הסבר כזה משחרר את הפרשנים מלהודות בטעותם, ולהתנצל עליה. אחרי הכול הם עוסקים בספורט, לא בנסים.

ובאמת אי אפשר לדרוש מפרשנים, בכל תחום, שינבאו במדויק את מה שצפוי. מה כן אפשר לצפות מהם? - שילמדו מטעויותיהם. וזה לא קורה. לפני יומיים הפסידה ברצלונה לבאיירן מינכן בתוצאה 4:0. מיד יצאה בת הקול הפרשנית: "סוף עידן". זה בדיוק מה שהם אמרו גם אחרי ההפסד למילאן, וחזרו בהם אחרי הניצחון בגומלין. כלומר תוך שבוע עידן ברצלונה תם וחודש. לאחר ההפסד לבאיירן, משחק הגומלין אצל פרשנינו הוא רק לפרוטוקול. מבחינתם - שוב - מדובר במשוכה גבוהה מדי, אפילו בשביל קבוצת הפאר הקטלונית.

לא אפשרי? אין דבר כזה

שזו משוכה גבוהה - על כך אין עוררין. שזו משוכה שאינה ניתנת למעבר - על כך בהחלט יש עוררין. אם באיירן יכולה להבקיע ארבעה לשער ברצלונה, מדוע שברצלונה לא תהיה מסוגלת להחזיר בחמישה גולים? בהחלט קשה, אבל בלתי אפשרי? אין דבר כזה, בוודאי לא אצל ברצלונה. מה יעשו הפרשנים שוב יקרה ה"נס"? את הכובע הם כבר אכלו, אז מה עכשיו?

היה אופסייד? כן? לא?

לעתים (קרובות) נראה שערוצי הספורט, בעיקר הערוץ הקרוי ערוץ הספורט, מתנהלים כמו האישה הפולנייה שעוצמת את עיניה כדי לא לראות את בעלה נהנה. או שהם לא מפרגנים לצופיהם, או שהם סתם רוצים לקלקל את הנאתם.

כי זה מה שעושים שם כמה מפרשניהם הבכירים. עיקר זמנם (וזמננו) מוקדש לוויכוחים אם היה אופסייד, פנדל, הכשלה. הם עושים בזאת בלהט כאילו לדעתם יש משקל מכריע בהחלטת השופט. המסקנות שלהם יוצרות לרוב את הרושם שאנחנו והם לא צופים באותו המשחק.

אבל זה כמו השופטים. הם יכולים לטעות ולדבר שטויות - אבל אצלם אין "עידן חדש". העידן הישן ממשיך לשלוט ברמה; ממשיך להעכיר את הנאתנו מהמשחקים. האם הרשות השנייה, המפקחת על שידורי הטלוויזיה בארץ, לא אמורה להגן עלינו מים המלל והטיפשויות? אחרי הכול ערוצי הספורט מספקים מקור צפייה למספר גדל והולך של צופים שמשלמים עבורם מחיר מיוחד. לא מגיעה לנו תמורה הולמת?

דיבורי סרק ואכילת כובעים

לעצם העניין: ההיגיון אומר שריאל וברצלונה אכן יתקשו מאוד נגד הקבוצות הגרמניות שניצחו אותן בהפרש לא פשוט. אבל על שתיהן לא הייתי סותם את הגולל. כאשר על כר הדשא עולות שתי קבוצות גדולות, העמוסות בשחקנים עתירי יכולת וכישרון - הכול יכול לקרות, כפי שגם קורה מדי פעם. אנחנו ממש לא זקוקים לפרשנים שיגידו לנו שהכול כבר קבוע. לא זקוקים לידעונים שפיותיהם עסוקים בדיבורי סרק ובאכילת כובעים. מה שאנחנו כן צריכים זה פרשנים שמדברים פחות וחושבים הרבה. רבותי מנהלי הערוצים, תנו קצת כבוד לצופים שלכם שאין יותר נאמנים ואכפתיים מהם.

וילאנובה ומסי

ימים רבים עסקו פרשנים בכל העולם בשאלה אם מסי יהיה כשיר למשחק נגד באיירן. כשעלה התברר שאינו כשיר לחלוטין. לא רק פיזית, אלא גם מנטלית. אולם הוא לא היה הבלתי כשיר היחיד בברצלונה. היה בלתי כשיר נוסף, לא פחות משמעותי. המאמן טיטו וילאנובה נראה ונהג כאדם חולה. מה שלא מפליא לגבי אדם שזה עתה עבר טיפולים כימותרפיים והקרנות נגד סרטן.

אבל משום מה אל המאמן לא מתייחסים בהקשר של כשירות. התוצאה הייתה שוילאנובה, כמו מסי, לא תיפקד כראוי אפילו בדברים האלמנטריים כמו חילופי שחקנים כאשר הקבוצה במצוקה. וילאנובה, כמו מסי, נראה מנותק מהמתרחש סביבו. היה לא נעים לראות זאת.

ברצלונה היא קבוצה היודעת לכבד את שחקניה גם בשעותיהם הקשות (ראו מקרה אבידל, שעבר לאחרונה השתלת כבד, ועכשיו הוא כבר משחק). אבל כבוד למאמן אין פירושו לאפשר לו לשתף אותו גם כאשר מצבו אינו מאפשר זאת. לכושר הירוד של מסי הייתה תרומה גדולה לניצחון הגדול של באיירן. אבל גם למאמן שלא היה מסוגל להגיב. כאשר מכניסים למגרש שחקן שמצבו רעוע, אפשר להחליף אותו. עם מאמן זה לא פשוט. מאמן שאינו מסוגל לתפקד זה לא הוגן לקבוצה, לאוהדים ובסופו של יום למאמן עצמו. ואם לאלה מוסיפים פרשנים בלתי מתפקדים ...

matigolan@globes.co.il