וינשטיין לרשויות המקומיות: טפלו בעבירות תכנון ובנייה

‎‎משרד המשפטים: במקרים חמורים שבהם הוועדות המקומיות והמרחביות לא יפעילו את סמכויותיהן לאכיפת עבירות תכנון ובנייה - המדינה תעשה זאת

‎‎משרד המשפטים מאותת לרשויות המקומיות: במקרים חמורים שבהם הוועדות המקומיות והמרחביות לא יפעילו את סמכויותיהן לאכיפת עבירות בתחום התכנון והבנייה, המדינה תעשה זאת - כך עולה מהנחיה חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בנושא חלוקת הסמכויות בין השלטון המקומי לבין המדינה, בנוגע לאכיפת עבירות תכנון ובנייה.

כניסתה של המדינה לאכיפה בתחומה של רשות מקומית עשויה להיות במקרים של עבירות בנייה חמורות, או בתופעות נרחבות שבהן נדרשת אכיפה אחידה ברמה הארצית, או במקרים שבהם ניגודי עניינים וקשרים אישיים מונעים מהרשות המקומית לחקור ולתבוע עברייני תכנון ובנייה.

‏הנחייתו החדשה של היועץ, אומרים במשרד המשפטים, באה כחלק מתהליך העמקת אכיפת דיני התכנון והבנייה והרחבת הנחיית מערכת אכיפת דיני התכנון והבנייה.

ההנחיה, שעוצבה בתום עבודת מטה משותפת וממושכת של משרד המשפטים ומשרד הפנים, מעצבת קווים מנחים כלליים להפעלת שיקול-הדעת לגבי השאלה מתי תפעיל המדינה, בעיקר באמצעות משרד הפנים, את סמכותה לבצע אכיפה, שנעשית בדרך-כלל על-ידי השלטון המקומי.

‏על-פי חוק התכנון והבנייה, אכיפת דיני התכנון והבנייה במרחבי התכנון המקומיים היא באחריות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, וככלל עליה לבצעה במלואה. למדינה יש סמכות אכיפה מקבילה במרחבים אלה, והשימוש בה נעשה במשורה, במקרים מיוחדים בלבד.

היועץ מבהיר בהנחייתו כי האכיפה על-ידי המדינה לא נועדה לבוא במקום פעילות האכיפה השוטפת של הוועדה המקומית או לשמש לה תחליף. האכיפה המדינתית תיעשה באופן נקודתי, בהתקיים נסיבות מיוחדות, לגבי מקרה מסוים או תחום מסוים של מקרים, שבהם מתקיים עניין ציבורי חשוב המצדיק טיפול על-ידי מערכת האכיפה של המדינה.

‏בין היתר, מדובר במקרים שבהם הוועדה המקומית אינה מפעילה את סמכותה כלל או שאינה מפעילה אותה כראוי, ועל כן לא תטפל בכלל, או שלא תטפל בהצלחה או ביעילות; במקרים שבהם מערכת האכיפה המקומית מתקשה או תתקשה לבצע את האכיפה, בשל מורכבות מיוחדת; כאשר מתקיים חשש לניגוד עניינים של הוועדה המקומית, למשל כאשר הוועדה המקומית הוציאה בעבר היתרים שלא כדין; כאשר מראית פני הצדק מחייבת שהטיפול במקרים מסוימים ייעשה על-ידי גורם שאינו קשור לוועדה או למערכת האכיפה המקומית, למשל כאשר יש חשד לביצוע עבירות על-ידי נבחרי ציבור בוועדה המקומית; או כאמור במקרים של תופעה עבריינית חוצה גבולות מרחבי תכנון מקומיים, שקיים צורך שהטיפול בה ייעשה על-ידי מערכת האכיפה של המדינה.

‏במשרד המשפטים שואפים להרחיב את הטיפול במדינתי בעבריינות בנייה, במסגרת מגבלות המשאבים שבידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות והיחידה הארצית לחקירת עבירות בנייה במשרד הפנים.

לעומת זאת, במשרד הפנים לא ששים להיכנס יתר על המידה לתחומי האכיפה של הרשויות המקומיות.

לפיכך נקבע בהנחיה מנגנון התיאום בין מערכת האכיפה של המדינה לבין מערכת האכיפה המקומית, במקרים שבהם הוחלט על הפעלת סמכות האכיפה המקבילה. זאת, על מנת למנוע מצב שבו יתנהלו במקביל ובלא תיאום שני הליכי חקירה או תביעה, האחד על-ידי הוועדה המקומית והאחרת על-ידי המדינה.