תפסיקו לדבר, תתחילו לעבוד

1. הטבות מס לתאגידים גדולים - זהו עניינם של חברי הכנסת. לכן על חברי הכנסת להפסיק לייצר כותרות פרובוקטיביות, ולהתחיל להתארגן כדי לעשות. זה אומר שילוב ידיים בין אופוזיציה לקואליציה, שמאל וימין, חרדים וחילונים, ערבים ויהודים ובין לבין.

לכנסת נתונה זכות וסמכות חוקית ולאומית לשנות-לתקן חוקים, הוראות שעה ואפילו התחייבויות ממשלתיות כתובות - מרווחים כלואים, דרך חוק עידוד השקעות הון הישן והחוק החדש שנכנס ב-2011 - כל עוד אלה התבררו כמעוותים ומזיקים. הכנסת היא הריבון המחוקק. לא שר האוצר, לא שר הכלכלה (פעם תמ"ת) לא שרת המשפטים וגם לא ראש הממשלה ששבויים בחקיקה קיימת ובמגבלות משפטיות לכאורה.

העמדה הרווחת כיום בממשלה היא ש"זה לא חוקי" לבטל את מסלול הפטור המלא ממס של חוק עידוד השקעות הון הקודם - לכן אין ברירה אלא להמשיך לבלוע צפרדעים. להמשיך להפסיד כל שנה מיליארדי שקלים במס: 5.6 מיליארד ב-2010 על-פי דוח מינהל הכנסות המדינה האחרון שהתפרסם לפני כשבוע, 7-8 מיליארד ב-2013 על-פי הערכות של מומחים ואנשי מקצוע מתוך הממשלה הנוגעים בעניין, 12-14 מיליארד בשנים שאחרי - וכך להמשיך לדמם עד לסיום כל המיזמים שבוצעו בשנים האחרונות ובגינם ניתנת הטבת האפס מס (ההטבות ניתנו לפרויקטים שאורך חייהם 10 שנים בממוצע), זאת מפני ש"אי-אפשר לשנות רטרואקטיבית..."

2. עמדת השרים והפקידים הבכירים נשענת על חוות-דעת משפטית, שעיקר ביסוסה נובע מסעיף תמוה ומשונה, שככל הנראה לא היה קיים עד אז ובוודאי שאיננו מתקיים מאז. מדובר בסעיף 72 א' לחוק עידוד השקעות הון הקודם.

תחת הכותרת "יציבות ההטבות" החליטה ממשלת ישראל, לא ברור ביוזמתו של מי ובעידודו של מי, לחסל את סמכויותיה החוקיות, לכבול את ידיה במו-ידיה ולמשכן את עתידה. (לא לחינם, הסעיף האבסורדי הזה לא נכלל כלל בחוק עידוד השקעות הון החדש מ-2011).

זה דבר הסעיף: "מי שניתן לו אישור או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב כאמור... יהיה זכאי להטבות שהיו קבועות בחוק זה כתוקפו ביום מתן האישור או בשנת הבחירה לפי העניין בהתאם לתנאים ולמגבלות שהיו קבועים כאמור".

הסעיף הזה, אומרים משפטני המדינה, סוגר, מחסל סופית, כל אפשרות לשינויים בדיעבד. ואם מישהו יעז לבצע שינוים - הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה עשויים לסרב לייצג את המדינה בבג"ץ, שבוודאי יבוא, ובג"ץ - "בלי ספק יזרוק את המדינה מכל המדרגות", כדברי בכיר הנוגע בעניין. האומנם?

3. אלה האומרים כי ניתן גם ניתן לשנות, וגם לעמוד בבג"ץ ולשכנע את השופטים בהגינות השינויים, חוששים בשלב זה מלהביע עמדה גלויה. לעמדתם, לא רק עצם קיומו של הסעיף הזה בעייתי, אלא שבעיקר נעשה בו שימוש לרעה. הוא נוצל לרעה. העובדה שהמדינה נתנה ביטחון והבטחה ברמה גבוהה ביותר שלא תשנה את מדיניות המס שלה - אפשרה לחברות ולמנהלים משחק לאו דווקא הוגן או הגון בהטבות המס.

שני ציטוטים התווספו בימים האחרונים לחיזוק עמדתם. בפרק מדוח מינהל הכנסות המדינה שהתפרסם נכתב כי בשנים 2003-2010 נרשמה עלייה חדה בהטבות המס - מ-2.3 מיליארד שקל ב-2003, ל-5.6 מיליארד ב-2010. בשנים הללו חל גידול נומינלי של 470% בהכנסה העסקית של ארבע החברות הגדולות - טבע, צ'ק פוינט, אינטל וכיל - שנהנות מרוב של 70% בהטבות, בה בעת שביתר 600-700 החברות המוטבות האחרות נרשם גידול בהכנסות של 29% בלבד.

עוד עולה מהדוח הרשמי כי אצל אותן 4 חברות נמצא גידול משמעותי ביותר מחלק ההכנסות הפטורות מס, מ-17% ב-2003 עד ל-77% ב-2010. זה יכול לנבוע מכמה סיבות, כותב הדוח, בכלל זה אפשרות של "הסטה חשבונאית של רווחים של חברות-בנות או חברות קשורות בחו"ל.." הסטה חשבונאית - זה מונח בעייתי ודי חשוד.

חיזוק נוסף לטענה של שימוש לרעה שנעשה בהטבות המס ניתן למצוא בהוראת ביצוע מספר 6/2013 שהוציאה רשות המסים ב-25 באפריל השנה, תחת הכותרת: "דגשים לעניין הוצאת כספים מחברה מאושרת/מוטבת לפי החוק לעידוד השקעות הון". וכך כתוב שם: "מבדיקות לאורך השנים התברר כי חברות השתמשו בכספים שנבעו מהרווחים הפטורים לצרכים שונים, שאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם מטרות ותכלית החוק..."

4. אם יש אפשרות ש"סעיף היציבות" הנ"ל נוצל למעשה לרעה, לפחות אצל כמה מהחברות, וביניהן ככל הנראה כמה מארבע הגדולות - הרי יש גם עילה משפטית לשנות את תנאי החוק ההוא, עוד לפני מועד הסיום הרשמי. זאת, משום שעל בסיס הבטחת ה"יציבות", נעשו תכנוני מס אגרסיביים, שלא בטוח שהם חוקיים.

זה אומר שיש למדינה אפשרות, לא רק מוסרית/כלכלית/חברתית וציבורית לשנות את החוק ההוא, אלא גם משפטית. יותר מזה, מדינות רבות ומכובדות בעולם ביצעו שינויים-לאחור של חוקים שהן עצמן חקקו, כשהתברר להן שחוקים ניצלו לרעה את המדינה ותושביה. ממשלת אוסטרליה הקודמת נפלה בגלל מלחמת תאגידים שהחלה אחרי שהממשלה רצתה להטיל מס של 40% על רווחי-היתר שנהנו מהן חברות שקיבלו זיכיונות למשאבי הטבע. הממשלה החדשה לא נסוגה, שינתה את שיעור מס היתר ל-30% והעבירה את החקיקה. בארצות הברית סוערות הרוחות בימים אלה ממש בעניין הגדלת שיעורי מס רווחי הון, שנשארו מינוריים מאז ימי הנשיא רונלד רייגן.

לכנסת זכות לקבוע כי הטבות המס בחוק עידוד השקעות הון הקודם נוצלו לרעה, ולכן הן מופסקות מרגע זה - בעבור כל השנים שנותרו לאורך חיי הפרויקט. אם מדובר בפרויקט שההטבה ניתנה לו לפני 4 שנים, לא ייגעו באפס המס של השנים שעברו, אבל ב-6 השנים שנותרו, החל בשנה זו, תחייב רשות המסים את התאגיד בתשלום מס, ברמה התואמת את כללי חוק עידוד השקעות הון הנוכחי.

5. שר האוצר יאיר לפיד מבקש להגיע להסכמות בדרכי נועם, בהבנה, בהתחשבות. ביום שישי האחרון הזמין לביתו את מנכ"ל טבע ג'רמי לוין, ושוחח עמו על הטבות המס. האמת, גם בהנחה שלוין הבין והסכים עם כל עמדותיו של לפיד, ספק אם הוא יכול לשנות משהו מרצונו הטוב. דירקטורים ובעלי מניות שלו, שרובם אינם ישראלים, לא יאפשרו לו לעשות טובות על חשבונם ולהזרים לקופה של מדינת ישראל סכומי עתק שנמנעו ממנה עד כה. הדרך היחידה היא לעזור ללוין להעביר את הכסף באמצעות חוק. זו העבודה של חברי הכנסת.