חופש מידע: ירידה בהיענות של משרדי הממשלה ב-2012

מדוח שפרסם משרד המשפטים עולה כי בשנת 2012 הוגשו למשרדי הממשלה 2,664 בקשות חופש מידע - מתוכן 65% נענו בחיוב, ו-4% נענו באופן חלקי

בשנת 2012 חלה ירידה בשיעור ההיענות של משרדי הממשלה לבקשות לחשיפת מידע בהתאם לחוק חופש המידע, לעומת השנה הקודמת - כך עולה מהדוח השנתי הראשון של היחידה הממשלתית לחופש המידע, שהוקדמה לפני כשנה במשרד המשפטים.

הדוח ייחשף היום (א') על-ידי שרת המשפטים ציפי לבני, במקביל לציון 15 שנה לחקיקת חוק חופש המידע, בשנת 1998.

על-פי נתוני הדוח, שנאספו מ-19 משרדי ממשלה, עולה כי במהלך השנה האחרונה נענו בחיוב 65% מבקשות חופש המידע, לעומת 71% בשנת 2011.

מהדוח עולה כי בשנת 2012 הוגשו למשרדי הממשלה 2,664 בקשות חופש מידע, מתוכן 65% נענו בחיוב, ו-4% נענו באופן חלקי. ב-6.4% מהבקשות נפסק הטיפול בשל אי-תשלום אגרה על-ידי המבקש.

השוואה לנתוני 2011 מגלה שחלה עלייה במספר הבקשות (2,575 בשנת 2011), אולם קיימת ירידה בשיעור ההיענות להן. ב-2011 עמד שיעור ההיענות לבקשות על 71%, היענות חלקית לבקשה עמדה על 5%, ודחיית המענה לבקשה עמדה על 15%.

הדוח השנתי סוקר את פעילות היחידה בשנה החולפת, את רמת יישומו של חוק חופש המידע על-ידי משרדי הממשלה השונים ואת התוכנית השנתית של היחידה לשנת 2013.

דוח זה מציג לראשונה תמונת מצב אודות רמת יישומו של חוק חופש המידע, ומשרד המשפטים רואה חשיבות רבה בהגשתו ופרסומו לציבור.

ביחס למדינות אחרות בעולם, מספר הבקשות המוגשות בהתאם לחוק חופש המידע הוא נמוך. בישראל כמות הבקשות עומדת על כ-4.7 ל-10,000 נפש, בעוד שבאירלנד כמות הבקשות עומדת על 9.6, באוסטרליה על 11, ובארה"ב על כ-20 בקשות ל-10,000 נפש.

העילות המרכזיות שבגינן נדחות בקשות באופן מלא או חלקי הן: חוסר אפשרות לאתר את המידע (17.6%), הגנה על הפרטיות (13.8%) והקצאת משאבים בלתי סבירה (12.1%).

בשנת 2012 הוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע 26 תלונות נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מספרן הנמוך של התלונות מלמד על חוסר המודעות של הציבור לזכויותיו על-פי חוק חופש המידע.

כ-70% מהתלונות שהטיפול בהן הסתיים היו מוצדקות או מוצדקות באופן חלקי. הנושא המרכזי שהטריד את המתלוננים היה אי-מתן מענה בזמן (45% מהעילות לתלונה) וכן נושא האגרות (31% מהעילות לתלונה).

עם פרסום הדוח אומרת שרת המשפטים לבני כי "הזכות לחופש מידע ועיקרון השקיפות הם הבסיס לדמוקרטיה. שקיפות, כך אני מאמינה, היא התרופה הטובה ביותר למניעת שחיתות, ניצול לרעה של שררה ותמריץ יעיל להתייעלות.

"בכוונתי להטמיע את עקרונות חופש המידע והשקיפות במגזר הציבורי, כך שיובילו לשיפור ממשי של השירות הניתן לציבור, וכן בכדי שיגבירו את מעורבות האזרחים בהליכי קבלת ההחלטות ויובילו לחיזוק האמון שלהם במערכות השלטון".

לדברי מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, "מבחינת משרד המשפטים זוהי תחילתה של דרך. הדוח מעלה פערים רבים שבהם עלינו לטפל בתקופה הקרובה, ואני סמוך ובטוח כי העוסקים במלאכה יפעלו ביעילות ובשום שכל על מנת להבטיח את הגברת יישומו של החוק".

עו"ד רבקי דב"ש, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, מציינת כי "אכן, תמונת המצב העולה מדוח זה אינה משביעת-רצון במיוחד, בהינתן שהוראות החוק נקבעו לפני 15 שנה. נפעל כמיטב יכולתנו לשנות את המצב הקיים ולהתחיל לפתח כלים שיאפשרו את הגברת יישומו של החוק באופן אחיד ושיטתי".

גליה שגיא, מנכ"לית עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל), מסרה: "שקיפות בינלאומית ישראל מברכת על דוח יישום חוק חופש המידע, אשר פורסם ביום בו אנו מציינים 15 שנה לחקיקת חוק חופש המידע ועל הקמת יחידה ממשלתית לחופש המידע שפעילותה מורגשת היטב בשטח.

"יחד עם זאת, אנו קוראים לגופי הממשל לנקוט בשיטה ייזומה, דהיינו להפיץ את המידע ולא להמתין עד להגעת בקשות ועתירות לבית משפט. על גופי הממשל לקחת אחריות ולהוביל את מהפכת השקיפות. כצעד ראשון ובונה אמון אנחנו קוראים להם לפרסם את הפרוטקולים של ועדת שרים לענייני חקיקה".