מהפכה במשפט הפלילי: סגירת תיק מותנית תמורת תשלום פיצוי

וינשטיין פרסם הנחיה בנוגע להליך של "סגירת תיק מותנית", שבמסגרתו תסכים התביעה לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם ראיות המאפשרות את העמדתם לדין, וזאת בתמורה להתחייבותם לשלם פיצוי או להימנע מביצוע העבירה

שלב חדש במהפכה בתחום המשפט הפלילי, שעשויה לייתר גיזרה שלמה של העמדות לדין על עבירות קלות, והסדרי טיעון באישור בתי המשפט, הגיע היום (ב'), כשהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פירסם הנחיה חדשה מטעמו באשר ליישום ההליכים ל"סגירת תיק מותנית".

מדובר בהליך מינהלי, שבמסגרתו תסכים התביעה לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם ראיות המאפשרות את העמדתם לדין, וזאת בתמורה להתחייבותם לשלם פיצוי או להימנע מביצוע העבירה.

תיקון זה לחוק סדר הדין הפלילי, שנכנס לתוקף לפני כשבועיים, מעניק דה-פקטו מעין סמכויות שפיטה לרשויות התביעה.

הנחיית היועץ כוללת נהלים מפורטים והנחיות בדבר אופן יישום החוק, וכן רשימת עבירות שעליהן יחול החוק. ההסדר יחול ה"סגירה המותנית" על עבירות קלות המוגדרות פשע או עוון. בעתיד אפשר שיחול גם עבירות מסוימות המסווגות כפשע.

הסגירה המותנית תאושר לאחר שהחשוד, שהוא אדם או תאגיד, יודה בעובדות העבירה ויתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר עמו. הסדר שכזה יכול להיכרת עם פרקליט בפרקליטות, עם תובע משטרתי שהוא ראש יחידת תביעות ועם תובעים נוספים שהוסמכו לכך על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, למשל בעבירות תכנון ובנייה.

במשרד המשפטים אומרים כי החוק מעמיד בידי התביעה כלי נוסף להתמודדות עם ביצוע עבירות מחוץ לכותלי בית המשפט. עד לחקיקת התיקון, אם מצאה התביעה שיש ראיות מספיקות לאישום, היה עליה להגיש כתב אישום או לסגור את התיק בשל היעדר עניין לציבור.

חוק הסדר מותנה מעמיד לרשות התביעה אמצעי נוסף, והוא סגירת התיק במקרים המתאימים בהסדר מותנה, שנערך בהסכמה בין התביעה ובין החשוד.

הסדר מותנה אינו יכול להיכרת בעבירות שהענישה עליהן אמורה לכלול מאסר בפועל, או בעבודות שירות או על-תנאי. התנאי העיקרי להסדר מותנה יהיה בתשלום פיצוי לאוצר המדינה או לנפגע העבירה עד לסך 14,400 שקל, התחייבות להימנע מביצוע העבירה והפקדת רישיון הנהיגה.

ככל שהחשוד יקיים את התנאים - לא יוגש נגדו כתב אישום, התיק נגדו ייסגר בעילה של "סגירה בהסדר", ולא תוטל עליו סטיגמה של הרשעה פלילית. אם החשוד לא יקיים את התנאים במועד עליו הוסכם בהסדר - יוגש נגדו כתב אישום, וינוהלו נגדו הליכים פליליים בבית משפט.

וינשטיין קבע כי בשלב הראשון, החוק יחול רק על התובעים בפרקליטות וכן על תובעים המוסמכים לנהל תיקים בעבירות של תכנון ובנייה. חוק הסדר מותנה לא יחול בשלב ההתחלתי על תיקי משטרה, בשל קשיי היערכות ומגבלות תקציב של המשטרה.

עוד נקבע בהנחיית היועץ כי ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה רק בעבירת מסוימות, כגון מעשי פזיזות ורשלנות, עבירות מחשב מסוימות, עבירות מסוימות על חוק זכויות יוצרים ופקודת סימני מסחר, סיכון ילדים ועוד.

ההנחיה קובעת כי ככלל ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה בעבירות קלות, או בנסיבות ביצוע מקלות, באופן שמטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה.

ההנחיה מונה נסיבות שבהן ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה, כגון נסיבות אישיות של החשוד, גיל צעיר של החשוד ונסיבות חיים קשות, או תרומתו לחברה; נסיבות ביצוע העבירה, כמו חלק יחסי קטן של החשוד בביצוע העבירה, וחלוף זמן רב מביצוע העבירה; התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה, כמו שיתוף-פעולה מצידו עם רשויות אכיפת החוק; תוצאות העבירה ועוד.

באשר לעיקרון פומביות ההליך המשפטי, הפרקליטות תפרסם באתר אינטרנט את ההסדרים שייערכו על-ידה, שיכללו את פרטי האירוע, תנאי ההסדר והנימוקים שהצדיקו את סגירת התיק בהסדר, כל זאת מבלי לזהות את החשוד או את נפגע העבירה.

וינשטיין הודיע כי הוא "רואה חשיבות רבה בקידום הליכים חלופיים להליך הפלילי מחוץ לבית המשפט ובמתן הזדמנות לחשודים המתאימים לכך, לסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית".

היועץ הורה לכל רשויות התביעה להירתם ולעשות כל שביכולתן כדי להביא להפעלה משמעותית של חוק הסדר מותנה, שהוא חוק חשוב ביותר, ולפעול לקידומו.

עו"ד אפרת ברזילי, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, אומרת בתגובה להודעת משרד המשפטים כי "המגמה להעניק לתובעים סמכויות שהן במהותן סמכויות ענישה מעוררת קושי רב. הסמכות להטיל עונש היא סמכות שיש סיבות טובות להותירה בידי בתי המשפט, וזו נקודת המוצא של המשפט הפלילי. העיקרון הזה כורסם, למעשה אם כי לא להלכה, בשל ריבויים של הסדרי הטיעון.

"עכשיו יש פגיעה נוספת בתפיסה המהותית הזו. הדבר מעניק כוח רב מדי לתובעים, ומטשטש את התחומים בין סמכויותיהם לסמכותו של בית המשפט. לפעמים מותר וצריך פשוט לסגור תיק".