גדעון סער: "הפיקוח על השלטון המקומי השתפר"

שר הפנים התייחס בכנס לשכת רו"ח באילת למצעד ראשי הרשויות הנחקרים: "כל מי שיש נגדו חשד שעבר עבירה צפוי להיחקר - ולא משנה מה תפקידו"

שר הפנים, ח"כ גדעון סער, הגיע הערב (ד') לכנס לשכת רואי החשבון באילת ודיבר על עיקרי מדיניות משרדו לשנת 2013. בראשית דבריו הביע תקווה כי כבר ביולי הקרוב יונחו על שולחן הכנסת מספר תיקונים משמעותיים במסגרת הרפורמה בחוקי התכנון והבנייה.

"אנחנו נמצאים בשלב יחסית מתקדם של רפורמה בתכנון ובנייה, אבל אני לא מאמין ברפורמה אחת. אני מאמין בהבאת פרקים לכנסת באופן הדרגתי אבל להתחיל באופן מיידי", אמר סער, והוסיף כי "הפרק הראשון שאנחנו עושים מאמצים להביא אותו לכנסת כבר בחודש יולי זה הורדת סמכויות מוועדות מחוזיות לוועדות מקומיות. אנחנו נוכל לפשט הליכי רישוי ולטפל בעוד כמה נקודות חשובות, אבל זה לא יהיה ברפורמה אחת, אלא בשלבים".

עוד בהתייחס להורדת הביורוקרטיה בהליכי תכנון ובנייה, אמר סער: "אני לא מקבל את התפיסה שביסוד הדין הקיים שכל פעולה שעושה אזרח חייבת היתר. לא כל דבר ששכן עושה, גם אם הוא לא פוגע בשכנו צריך היתר. זה יוצר מפלצת ביורוקרטית שחייבים לקזז מהכוחות שלה".

מעבר לכך אמר סער כי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל לא תכלול רק שינויים בחקיקה וברגולציה, אלא בשירות שיינתן במנהל לאזרח.

"יש לנו משימה לשנות תרבות ארגונית במערכת המינהל. להביא למצבים שיש פרקי-זמן מקסימליים לטיפול בתוכניות. גם לוח הזמן והתכיפות שבהם מתכנסות הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה זה לא דאורייתה. אפשר לצמצם זמנים ולתגבר את כוח-האדם. זה ישחרר את הפקק הגדול בתחום הזה. אנחנו במקום רע מאוד בנושא הזה, וזו נקודה מרכזית לשינוי".

עוד הוסיף סער: "בשבועות הראשונים שלי בתפקיד כל המאמצים הוקדשו לחוק ההסדרים. את עיקר הפרק הזה סיימנו. הצלחנו לייצב את הכלים התקציביים לשנת 2013 ו-2014".

לדבריו, בשלב הבא בכוונתו לייצב את המערכת התקציבית ברשויות המקומיות. "גם בשנתיים התקציביות הקשות האלה אולי לא הגענו למקום האופטימי, ועדיין לא הגענו לנוסחה האופטימלית של מענקי האיזון לרשויות, אבל אנחנו מסוגלים באמצעות שמירה על המסגרות התקציביות לשמור על האינטרסים של השלטון המקומי, שזה בעצם לשמור על האינטרסים של השלטון המרכזי ועל מדינת ישראל. השמירה על יציבות תקציבית בשלטון המקומי זה אינטרס לאומי".

בנוסף אמר סער כי מעבר לאיזון תקציבי של רשויות "חייבים גם להביא לצמצום פערים ברשויות. לא רק לתת לאותן רשויות נחשלות - שהן לא מעטות - את אותם קביים כדי שהן יתנהלו, אלא לעשות שינויים אמיתיים ביכולתן הכלכליים. צריך לחשוב איך אנחנו מחלקים בצורה שונה את העושר".

על רקע מצעד ראשי הרשויות הנחקרים במשטרה בשבועות האחרונות, ובהתייחסו לחוסר האפשרות להדיח את ראש עיריית רמת-גן צבי בר 5 חודשים בלבד לפני הבחירות המוניציפליות, ואמר סער: "הכלים שיש בידי הארגונים השונים הם שונים, ולא צריך לערבב ביניהם. יש בישראל שוויון בפני החוק, ורשויות אכיפת החוק עושות את מלאכתן. כל מי שיש נגדו חשד שעבר עבירה צפוי להיחקר, ולא משנה מה תפקידו.

"את הכלים האחרים צריך לבחון. מעבר לסמכות שיש לשר הפנים להדיח ראש רשות במקרים מסוימים, יש סמכות לחיוב אישי ויחידה לחיוב אישי, שצריך למצוא את הדרך לעשות בה שימוש במקרים המתאימים".

כזכור, בראשית החודש הגיש לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את חוות-דעתו בעניין הדחת צבי בר, בה נקבע כי המשך כהונתו של בר בראשות העיר איננו סביר, נוכח כתב האישום החמור שהוגש נגדו בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון. עוד טען היועמ"ש כי החלטת מועצת העיר שלא להעביר את בר מכהונתו דינה להתבטל בשל אי-סבירות קיצונית.

ואולם, מועצת רמת-גן הודיעה לבג"ץ כי אין כל טעם בכך שבג"ץ יורה לה להעבירו מכהונתו, מאחר שאין כל אפשרות למנוע מבר להתמודד מחדש על ראשות העיר בעוד כ-5 חודשים.

סער נמנע מלהרחיב בנושא הסמכויות שלו בעניין הדחת בר, ואמר: "הנושא מתנהל בבג"ץ, ועל כן אמנע מכך".

"הפיקוח על השלטון המקומי השתפר", המשיך סער והוסיף: "אני משוכנע שעדיין ניתן לעשות שיפור גם בזה. אנחנו נקרא את דוח מבקר המדינה בעניין הרשויות המקומיות, נראה מה ניתן לשפר, ונעשה את זה בתחום שמופקד בסמכותנו".

סער המשיך ואמר כי סוגייה נוספת שתטופל במהלך השנה, תהיה סוגיית המסתננים הבלתי חוקיים לישראל. "סוגיית המסתננים זו סוגייה כואבת שיורדת לשורשיי הרצון שלנו לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית. אם לא רוצים לטפל בכך. לוותר זה קל מאוד", אמר.

לדבריו, "המציאות ביבשת אפריק,ה של רמת חיים שהיא עשרות מונים נמוכה יותר מרמת החיים המערביים, היא קול קורא למסתננים. זה אנושי, ואנחנו מבינים את הרצון לשפר רמת חיים. לנו יש מחויבות לשמור על האופי של המדינה, מחויבות כלפי אזרחי המדינה ומחויבות ליחס הומני כלפי כל מי שנכנס למדינה, אבל אם תהיה לנו מחוייבות להכניס אותם - מדינת ישראל תאבד את אופיה במהירות רבה".

לכן, הצהיר, "ההישג של בלימת הכניסה לישראל יעמוד על תילו כל עוד נפגין נחישות, כולל החזרתם למדינות המוצא או למדינות שלישיות שיסכימו לכך".