הממשלה אישרה את הצעת החוק הממשלתית למאבק בטרור

בין השאר כולל החוק איסור על הבעת הזדהות פומבית עם ארגון טרור, גם ללא חברות באותו ארגון ■ האגודה לזכויות האזרח: "שומרי חוק יהפכו לטרוריסטים"

‎‎למרות הביקורת הציבורית, ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שרת המשפטים ציפי לבני, אישרה היום (א') את הצעת החוק הממשלתית למאבק בטרור. הצעת החוק אושרה פה-אחד, והיא תובא בימים הקרובים למליאת הכנסת, להצבעה בקריאה ראשונה.

מדובר בהצעת חוק שפורסמה ב-2010, ומטרתה להעצים את הכלים החקירתיים והראייתיים בתחום הפלילי והמינהלי, כדי לאפשר לרשויות להתמודד עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת המדינה.

‏בין היתר כוללת הצעת החוק הגדרות למונחים כגון "אזור תשתית טרור" - הכוונה לרצועת עזה; "ארגון טרור" ו"ארגון טרור מוכרז", להקל על הגדרתו של אדם כ"חבר בארגון טרור", ולכלול בהגדרת "מעשה טרור" גם פעולות המכוונות נגד חיילים.

עוד כולל החוק איסור על הבעת הזדהות פומבית עם ארגון טרור, גם ללא חברות באותו ארגון, וקובע עונש של 3 שנות מאסר על עבירה זו.

‏האגודה לזכויות האזרח התריעה בנייר עמדה, שהופץ בשבוע שעבר לשרים, כי הצעת החוק תביא לפגיעה קשה בזכויות האדם בישראל.

לטענת האגודה, "הצעת החוק מבקשת לאפשר למדינה לנקוט צעדים חמורים נגד בני אדם וארגונים, ללא משפט, על סמך חשדות בלבד, וללא ערובות מינימליות להגנה על זכויותיהם. הצעת החוק מבקשת להנציח, ולעתים אף להחמיר, הסדרים אנטי-דמוקרטיים הקבועים כיום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט הבריטי".

‏לדברי עו"ד לילה מרגלית מהאגודה, "הצעת החוק קובעת הסדרים גורפים, המרחיבים את המעגל הפלילי באופן בלתי סביר והעלולים להפוך אנשים וארגונים שומרי חוק, שאין בינם לבין טרור ולא כלום, ל'טרוריסטים'. היא נותנת בידי הרשות המבצעת סמכויות דרקוניות ולא מבוקרות לנקוט צעדים חריפים נגד בני אדם וארגונים ללא משפט, על סמך חשדות בלבד, ומבלי להעניק את הערובות המינימליות להגנה על זכויותיהם. ההצעה גם פותחת פתח עצום להתערבות פסולה מצד המדינה בשיח הפוליטי ובחופש ההתאגדות של האזרח". ‏‎‎‏