לא עכשיו

בעיית הנמלים היא ההסכמים הקיבוציים הכובלים את המנהלים

כוונת הממשלה להקים נמל פרטי כדי לקדם תחרות בנמלי ישראל ולהוריד את יוקר המחיה, עוררה סערה. ועדי העובדים התנגדו להחלטה זו שתפגע בהם. היות שתדמית ועדי הנמלים היא שהתנגדותם נובעת מרצון לקבע את מעמדם, לא שאלנו: האם נחוץ לנו כעת נמל פרטי? האם זאת התרופה והגאולה למצב הקשה של נמלי ישראל כיום?

נמל פרטי חשוב לבניית שוק תחרותי. ובראייה ארוכת-טווח יש מקום להקמת נמל למכולות-ענק, אך אין זה הפתרון שיביא כעת מזור כולל לנמלי ישראל. הקמת נמל דורשת השקעה של מיליארדים ונמשכת לפחות 5 שנים; ועדיין שני הנמלים המרכזיים יישארו אשדוד וחיפה.

לכן, צריך להתמודד עם הבעיות והאתגרים של הנמלים הקיימים עכשיו, והנמל הנוסף יהווה חלק מתוכנית אסטרטגית לענף, אך לא כמעקף לתוכנית הרפורמה שיצאה לדרך כבר ב-2005 עם הפיכת הנמלים לחברות עצמאיות, אך לא בשלמות.

הפרטת נמל אשדוד ונמל חיפה מהווה אמצעי לחולל שינויים מהותיים למניעת פגיעה בלקוחות, והם בשלים להפרטה באמצעות הנפקה בבורסה ו/או פרטית.

עקיפת הרפורמה בטענה שלא צלחה - ולכן, יש להקים נמל חדש - לא מבטיחה שהעובדים לא ימשיכו להתנגד לה. יש לעגן את זכויות העובדים בהסכמים, לתת להם רשת-ביטחון ולהשתתף בבעלות. עם זאת, יש לפעול בנחישות להובלה לתוצאות, ולקדם מוסד בוררות-חובה, כדי להגן על המשק משביתות פראיות בשירותים חיוניים.

האתגר האמיתי שעמו יש להתמודד הוא אי-יעילות בנמלים, הפוגעת בסחר של המשק. קביעת תפוקות לפי סטנדרטים בינל' יאפשרו להכפיל אותן, ויהוו רף לתגמול העובדים. גם התשתיות והציוד אינם ממוצים, ויש למצות את השימוש בהם על-ידי קיצור זמני המתנה של אוניות, שיוצרים עלויות ענק.

בעיית השורש בנמלים היא ההסכמים הקיבוציים הכובלים את המנהלים בפעילותם השוטפת, יוצרים עלויות מיותרות, פוגעים בשירות ומונעים התייעלות. התאמת ההסכמים לדרישות של שוק עסקי-תחרותי תאפשר גמישות ניהולית, ותביא לרווח לכל הצדדים. העלאת הפריון תתרום לתשואות ולתדמית העובדים.

יש לפרק את הבלמים שעוצרים ומונעים מהנמל לפעול בשוק עסקי-תחרותי ופוגעים בצמיחה הכלכלית כמו אי-תגמול לפי איכות ותפוקה, אלא לפי ותק; הגבלה בקליטת עובדים, מעורבות-יתר של הוועדים בעבודה לרבות קליטת עובדים, איסור לפטר ועוד.

מאחר שתעריפי פריקה וטעינה נשלטים על-ידי המדינה, ההתייעלות והחיסכון ללקוחות הנמל יבואו מקיצור זמני ההמתנה ומייעול קצב הפריקה והטעינה, לרבות מניעת הצורך "להתערב" מלאכותית בקידום פריקת מטען מסוים, אלא בשיטת "כל הקודם זוכה".

הפרטה חכמה של הנמלים, תסמן מפנה בהתנהלות הענף ותסייע לקידום התחרות לטובת הסחר הישראלי, תוך חתירה להורדת עלויות המזון וחומרי-גלם שייקלו בטווח הארוך גם על יוקר המחיה ויאפשרו גם הוזלת תעריפים על-ידי המדינה.

הנמלים הם נכס של כולנו ולא של יחידי סגולה.

הכותבת, רו"ח, כיהנה כיו"רית נמל אשדוד