הזמרת חאריס אלקסיו לקראת ההופעה בארץ: "הקהל הישראלי חם באופן נדיר"

ראיון עם הזמרת היוונייה חאריס אלקסיו לקראת הופעותיה הקרובות עם התזמורת הפילהרמונית ■ "האירופאים אומרים לנו איך אנחנו צריכים לחיות - וזה חדש לנו"

חגיגה לאוהבי המוזיקה היוונית בארץ: התזמורת הפילהרמונית הישראלית תערוך השבוע שני מופעים חגיגיים עם הזמרת היוונייה חאריס אלקסיו, אחת הזמרות המובילות והאהובות במוזיקה היוונית המודרנית.

המופעים, שיתקיימו במלאת 22 שנה להופעותיה של אלקסיו בישראל, ויציינו שיתוף פעולה ראשון שלה עם הפילהרמונית, ייערכו בהיכל התרבות המחודש בתל-אביב ב-26 וב-27 ביוני.

אלקסיו החלה את הקריירה שלה ביוון בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ומאז משמרת את מעמדה כאחת הזמרות החשובות במולדתה. היא שרה ומלחינה במגוון סגנונות של מוזיקה יוונית, החל משירי עם וכלה בג'אז אתני. ביוון קוראים לה בשם החיבה "חארולה", שם שמבטא במידה רבה את הקירבה והאינטימיות שהיא מצליחה ליצור עם קהלה. ביכולת המופלאה שלה ליצור קשר חם עם הקהל, אפשר היה להיווכח גם בהופעתה הקודמת בארץ, שהתקיימה באמפיתיאטרון בקיסריה לפני כארבע שנים.

"הופעתי בישראל כבר חמש פעמים בעבר", מספרת חאריס אלקסיו (63), בראיון שאנו מקיימים בעיר מגוריה אתונה. "כל ההופעות היו עם קבוצת נגנים שלי, וכבר הרבה זמן חשבנו על קונצרט משותף עם תזמורת ישראלית. אני מאוד נרגשת שזה סוף סוף יקרה".

- ביצעת כבר מופע דומה בליווי תזמורת סימפונית?

"כן. ביצעתי מופע כזה עם תזמורת הבוסטון פופס, וגם עם תזמורת פה באתונה".

אלקסיו מספרת שעל המופעים בישראל ינצח המנצח היווני אנדראס פילארינוס (Pilarinos), שאיתו שיתפה פעולה גם בעבר. בנוסף לתזמורת הפילהרמונית, ינגנו במופע גם שני מלווים בכלים המזוהים יותר עם המוזיקה היוונית - בוזוקי וגיטרה. "יש לי שירים שצריכים סאונד של בוזוקי, ולכן התוספת הזו נדרשת", היא אומרת.

"אמן גדול צריך להיות קרוב לעם"

הפילהרמונית הישראלית קיימה בעבר מופעים דומים עם שני זמרים יווניים חשובים - יורגוס דלארס וגליקריה. בסוף החודש, כאמור, תצטרף גם אלקסיו לגלריה המכובדת. "אני רוצה להרוויח מהסאונד של התזמורת", היא מסבירה את ההיגיון שמאחורי היוזמה, "ולכן העיבודים מיועדים לתזמורת מלאה של כ-80 נגנים. אני רוצה להציג בהופעה את הכוח של התזמורת וגם את העדינות שהיא יכולה לתת, את הצד הלירי".

- איזה שירים תבצעי?

"אני אבחר שירים שהקהל הישראלי אוהב, אבל לא רק את הדברים הפופולריים. אני צריכה לכבד את התזמורת ולשמח את הקהל, ולכן לא קל לבחור".

אלקסיו מוסיפה כי הייחוד בהופעה יהיה לא רק בשירים, אלא גם בדרך הצגתם. "רוב הרפרטואר שאשיר מוכר היטב לקהל", היא אומרת. "מה שיהיה מיוחד הפעם זה העובדה שהוא לא יבוצע בצורה מסורתית עם שבעה או שמונה נגנים יווניים, אלא בדרך שונה". היא מגלה שלראשונה בחייה תנסה לשיר גם בעברית - אך בשלב זה מסרבת לגלות מה תשיר.

- את יכולה לאפיין את הקהל הישראלי יחסית למקומות אחרים שהופעת בהם?

"הקהל הישראלי חם בצורה נדירה. זה קהל מביע ואוהב, והאנשים מכירים את השירים. עבורי, להופיע בישראל זה כמו להופיע בסלוניקי".

- את אחת הזמרות המפורסמות ביותר ביוון. זה לא מקשה על חיי היומיום?

"אמן גדול צריך להיות קרוב לעם. ביוון היחס לאמנים שונה מאשר בארה"ב, שם האמנים מוגנים מפני הקהל. כאן האנשים רגילים לראות את האמנים בצורה לא אמצעית. אנשים רוצים לגעת בך, לספר לך משהו. זה אנושי וזה מתאים לאופי שלי".

- מהו ההישג שלך שאת הכי גאה בו?

"אני שמחה שיש לי כל-כך הרבה אהבה", עונה אלקסיו לאחר הרהורים עמוקים. "אני מקבלת מאנשים כל-כך הרבה אהבה עד שלפעמים קשה להכיל את כולה. זה גורם לי לתהות כמה אני באמת ראויה לאהבה הזו.

"יש לי הרבה מזל", היא מוסיפה, "כי אני עושה משהו שאני אוהבת. אין הרבה אנשים שיכולים להרשות לעצמם לחיות כך. המצב הטבעי של אנשים רבים הוא שהם לא אוהבים את העבודה שלהם ורוצים לשנות אותה, אבל לא יכולים להרשות לעצמם".

- זה קשור גם לתפיסה דתית?

"אני לא אדם דתי, אבל תמיד שמחה לקרוא וללמוד על דתות ובמיוחד אלו של המזרח. לאורך השנים גיליתי שכל מה שאנחנו מחפשים זה אהבה, ואת האור שהיא מקרינה עלינו. לצערי, בפרקטיקה, הדת גרמה להרבה דברים רעים בעולם".

- יש מוזיקאי שהשפיע עליך במיוחד?

"האופי המוזיקלי שלי הוא צועני. אני אוהבת הרבה סגנונות - החל ממוזיקה אינדיאנית וכלה בבאך. זו אולי אחת הבעיות שלי, שאני פתוחה מדי להשפעות והולכת לאיבוד בכל המבחר".

- המצב ביוון זוכה להרבה כותרות בשנים האחרונות. איך הדברים נראים מהצד שלך?

"אנחנו עומדים בפני מציאות חדשה, והעתיד לא ידוע. זה כאילו שאומרים לך שכבר אין לך זכות לקבל את מה שהיה לך בעבר. המצב מאוד קשה - אין עבודה, מערכת הבריאות קורסת, וכל יום שומעים על גזירות חדשות. אני לא יכולה להשוות את המצב הזה עם שום דבר מוכר מהעבר. הדבר הכי חשוב הוא שאנחנו בכלל לא יודעים מיהו האויב שלנו. האירופאים אומרים לנו איך אנחנו צריכים לחיות - וזה חדש לנו".

הכותב היה אורח של הפקת המופע