פיצויים לילד המאומץ

בשבוע שעבר נחשף הציבור לבעייתיות הכרוכה במדיניות הרחבה של הטלת חיסיון על פרטי הצדדים בבתי המשפט בישראל בעידן האינטרנט, כאשר פרטי זהותו של מייסד הבר-נוער והקשר שלו לטבח שבוצע שם פורסמו באתרי אינטרנט רבים, בניגוד לצו איסור פרסום שהטיל בית המשפט.

בעבר חשיפתו של הציבור למידע הייתה מוגבלת לאמצעי התקשורת הרשמיים בלבד, ולכן היה קל יותר לאכוף את איסור הפרסום, אך נראה כי היעדר האכיפה כיום לא נובע רק מהקושי הטכני אלא גם מהיעדר מוטיבציה, שכן התחושה היא שהיד על איסור הפרסום קלה מדי, וניתנת גם במקרים שבהם אין לכך הצדקה.

מחלוקת דומה מעורר איסור הפרסום הגורף המוטל על כל פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה באשר הוא, אך כל עוד לא שונה החוק, הפרסום מהווה עבירה.

יש כיום בנמצא מספר אתרי אינטרנט המפרסמים כתבי טענות ופסקי דין תוך חשיפה מלאה של פרטי בעלי הדין בניגוד לחוק, ולא פעם פרסום זה אף כולל אמירות פוגעניות וקיצוניות ביותר המופנות ברמה האישית נגד שופטים ורשויות הרווחה, אך נראה כי הרשויות והמדינה אינן טורחות לפעול בנושא זה.

השבוע התברר כי אתר אינטרנט אחד הלך צעד אחד רחוק מדי, וכאשר הנפגע החליט להגיש תביעה באופן אישי בשל חשיפת פרטיו, הוא אכן זכה לפיצוי בסך 150 אלף שקל מבעלי האתר, ו-400 אלף שקל נוספים ממי שמסר לאתר את הפרטים לפרסום.

סיפור המעשה נראה כלקוח מתסריט הוליוודי דמיוני. זוג מסר את בנו לאימוץ, והילד אומץ בידי זוג חרדי חשוך-ילדים. לאחר מספר שנים ההורים הביולוגיים ביקשו ליצור קשר עם הילד שמסרו, אך נתקלו במגבלות החוק האוסר על חשיפת פרטיו של ילד אשר נמסר לאימוץ, עד שהילד יהפוך לבגיר, ורק אם הילד ירצה בכך.

רצה הגורל, והילד שנמסר לאימוץ דומה חיצונית לאחיו אשר נותר בידי המשפחה הביולוגית דמיון מפתיע, דמיון אשר איפשר לקרוב משפחתו הביולוגית, אשר נתקל בו באופן מקרי ברחוב, לעשות את ההקשר הנכון ולחשוף את מקום הימצאו.

מרגע שגילתה את זהותו של הילד, המשפחה הביולוגית לא שקטה על שמריה ועשתה כל מאמץ ליצור עימו קשר, תוך שהיא מצהירה על רצונה להשיבו לחיקה, אך הילד סירב לשתף פעולה.

הילד ומשפחתו המאמצת בחרו שלא לחשוף את היותו מאומץ בפני סביבתו, ידיעה שיכלה להשפיע על יחסה אליו, כמו גם על סיכויו למצוא שידוך ראוי, ולפיכך בין היתר גם כשהפך לבגיר, הילד סירב לפתוח את תיק האימוץ וליצור קשר עם משפחתו הביולוגית.

משהדרך החוקית להשבת הילד לידיה כשלה, המשפחה הביולוגית החליטה להציב עובדות בשטח ולמעשה לכפות על הילד את הקשר עם המשפחה. האח הביולוגי הגיע בלבושו החילוני לישיבה בה למד הילד, ובעזרת דימיונו הרב אליו, חשף את דבר אימוצו בפני תלמידי הישיבה.

תכסיס זה עזר לתקופה קצרה, במהלכה הילד ובני משפחתו המאמצת נפגשו עם המשפחה הביולוגית, אך עד מהרה היחסים עלו על שרטון, והילד לא זו בלבד שסירב להמשך הקשר, אלא שאף פנה לבית המשפט וקיבל צווי הגנה כנגד המשפחה הביולוגית, למען יפסיקו להטרידו.

בשלב זה המשפחה הביולוגית פנתה לאתר אינטרנט העוסק בביקורת על רשויות הרווחה, חשפה בפניו את גרסתה לסיפור, לרבות פרטיו המזהים של הילד, פרטי משפחתו המאמצת ותמונתו, ופרסמה כתבה תחת הכותרת "משרד הרווחה מאיים על משפחה מאמצת לבל יאפשר קיום קשר עם הוריו ומשפחתו הביולוגית למרות רצונו".

בית המשפט פסק כי בני המשפחה הביולוגית ואתר האינטרנט הפרו את חוק האימוץ האוסר על פרסום פרטיו של מאומץ וכן את חוק הגנת הפרטיות.

הפרת הוראות חוק הגנת פרטיות יכולה לזכות את הנפגע בפיצוי בסך 50 אלף שקל גם אם לא הוכיח שנגרם לו נזק עקב הפרסום, ובפיצוי בסך 100 אלף שקל אם ההפרה נעשתה באופן מכוון.

במקרה זה אין ספק כי מדובר בפגיעה מכוונת, ומשהורשעו בדין ארבעה מבני המשפחה הביולוגית ואתר האינטרנט, הצטבר סכום הפיצויים עבור הילד ומשפחתו המאמצת לסך של למעלה מחצי מיליון שקל.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".