התביעה: ליברמן אשם גם אם עדותו של דני איילון לא תתקבל

שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן אשם בביצוע עבירת מירמה והפרת אמונים, גם אם עדותו של דני איילון, שטען כי ליברמן שוחח איתו על מינויו של זאב בן-אריה לשגריר בלטביה, לא תתקבל - כך טוענת פרקליטות המדינה, במסגרת שלב הסיכומים שהחל היום (ג') בבית משפט השלום בירושלים.

לטענת התביעה, במהלך חקירתו הנגדית הודה למעשה ליברמן כי שוחח עם חברים אחרים בוועדת המינויים שדנה במינויו של בן-אריה, ולא עם איילון, באשר למינוי בן-אריה.

בעדותו אמר ליברמן: "הדבר היחידי שאפשרי, כשיושבים 3-4 אנשים ומקריאים 70 שמות ומגיעים לשם בן-אריה, מישהו אמר עניתי משהו, זה הדבר היחידי שיכול להיות... אם אני עניתי או אמרתי, יכול להיות שכן היה באותה סיטואציה שכולנו יושבים ועוברים על אותם נניח 50-70 שמות, אבל לא מעבר לזה".

לאור טיעון זה של התביעה, המבסס לשיטתה פעולה אקטיבית של ליברמן למינויו של בן-אריה גם בלא להיכנס לשאלת מהימנותו של דני איילון, הציעה ראש הרכב השופטים, חגית מאק-קלמנוביץ, לצדדים להסכים על כך ולייתר את ההכרעה במחלוקת הנוגעת למהימנותם של איילון ושל בעלי תפקידים בכירים במשרד החוץ, שסתרו את עדותו.

"אולי אפשר לצמצם את המחלוקות בנושאים האלה, אם מוסכם על כולם שזה למעלה מן הצורך, אפשר לחסוך את הדיון, ולחסוך הכרעת דין שיש בה קביעות לגבי אנשים שמילאו וממלאים תפקידים נכבדים וסותרים אחד את השני", אמרה מאק-קלמנוביץ.

ואולם הצדדים לא הסכימו על תשתית עובדתית שלפיה ליברמן פעל לקידום בן-אריה לתפקיד, דבר שהיה מעביר את מרכז הכובד של הכרעת הדין לפן הנורמטיבי - השאלה האם פעולותיו של ליברמן היו מותרות או אסורות, ואם היו אסורות, האם חצו את הרף הפלילי.

התביעה וההגנה הסכימו לבוא בדברים, במטרה לנסות להגיע להסכמה דיונים בעניין, ואולם ניכר כי הפרקליטות והסנגורים הבינו בצורה שונה את הצעת בית המשפט.

לשיטת התביעה, לאור דבריו של ליברמן בחקירתו הנגדית, הפן ה"אקטיבי" בפעולתו למען בן-אריה הוכח למעשה בבית המשפט, ואפשר שגם בית המשפט מבין זאת ומבקש לייתר את הדיון בעניינו של איילון, שאיננו נדרש עוד כדי להוכיח את ה"אקטיביות" של ליברמן.

ואולם לשיטת ההגנה, בית המשפט מציע בעצם לצדדים לוותר כליל על הפן ה"אקטיבי" בכתב האישום, ולחזור למעשה לכתב האישום המקורי, שלא כלל את איילון ואנשי משרד החוץ כעדים, וכולל פן "פסיבי" בלבד בהתנהלות ליברמן, של אי-מניעת מינוי בן-אריה.

ביסוס הפרת האמונים

"הנאשם הוא סגן ראש הממשלה ושר החוץ. הוא הצהיר הצרת אמונים ששרי הממשלה מחויבים לה על-פי חוק יסוד: הממשלה", אמרה התובעת, עו"ד מיכל סיבל-דראל' בפתח סיכומי התביעה. "ליברמן הפר את ההתחייבות שלו לשמור אמונים למדינת ישראל והפר את האמון שהציבור שבחר בו נתן בו.

"ליברמן עצמו אמר בעדותו כי לקראת ועדת המינויים הוא לכל הפחות שמע את רשימת המועמדים, אפשר שהתבטא בזכותו של בן-אריה באותו מעמד. די בכך כדי לבסס עבירת הפרת אמונים. הוא עשה זאת מתוך מודעות מלאה, כפי שהוא עצמו אמר בבית המשפט, הוא עצמו אמר שסביר שאם היה מגלה, הנאשם לא היה מתמנה. די בכך כדי לבסס גם את ניגוד העניינים החריף שבו היה מצוי הנאשם בעת שפעל כפי שפעל למינוי בן-אריה".

התביעה בדקה אם היו חלופות למינוי בן-אריה ליועץ במטה המדיני, אם היו מועמדים ראויים נוספים לתפקיד זה, או שלליברמן לא הייתה ברירה אלא למנות את בן-אריה. למשל גרי קורן, עליו אמר ליברמן בחקירה הנגדית: "נזפתי בו קשות בנסיעה המדינית הראשונה שלי למוסקבה".

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ התעניינה מתי הייתה אותה נסיעה. התברר שהיא התקיימה זמן מה לאחר שליברמן כבר מינה את בן-אריה לתפקיד. כך שלשיטת התביעה, גם הטיעון הזה לא מתקבל.

עוד הצביעה הפרקליטות על ה"גירסה המתפתחת" של ליברמן לגבי חשיבותו של המינוי לשגריר בלטביה. במשטרה אמר ליברמן: "ריגה זה לא מקום קריטי". בחקירה הראשית בבית המשפט אמר: "לא הייתה כל חשיבות למינוי בריגה". רק בחקירתו הנגדית אמר: "יש לזה חשיבות".

באשר למחשבה הפלילית של ליברמן, אמרה התביעה כי "ליברמן היה מודע לכך שבן-אריה מסר לו מידע חסוי שהגיע אליו במסגרת תפקידו כשגריר. הדברים עולים מעדותו של בן-אריה עצמו. בבית המשפט הנאשם מסר גירסה חדשה, שלפיה הוא היה בטוח שאת המידע שבן-אריה העביר לו הוא קיבל מאיזה גורם שלטוני בבלארוס".

השופט יצחק שמעוני העיר, כי בפסק הדין בעניין שוקי ויטה, שניתן באחרונה בבית המשפט העליון, נקבעו קביעות נורמטיביות שעשויות גם להיטיב עם ליברמן.

"המסר שצריך לצאת מבית המשפט לגבי מעשי הנאשם הוא ברור", סיכמה התובעת. "הנאשם נתן לבן-אריה פרס עבור התנהגות חמורה ואסורה. אם אנחנו רוצים לקיים את המשנה של בית המשפט העליון, המסר שצריך לצאת מבית המשפט הוא שההתנהגות הזו אסורה. הנאשם ביצע עבירה פלילית כשקידם את בן-אריה. אנחנו מבקשים שבית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירה של מירמה והפרת אמונים". (ת"פ 57926/12/12).