"יאיר לפיד מפספס את הדרך הפשוטה לטפל בחברות הארנק"

‎מסתמן: רווחים לא מחולקים של חברות הארנק ימוסו בריבית רעיונית של 4%-8% ■ פרופ' יצחק הדרי: "פשוט יש לקבוע שכל שכיר של חברה או תאגיד קשור לחברה יחויב במס כשכיר, גם אם הוא עושה זאת דרך חברה בשליטתו ומגיש חשבונית"

ההחלטה על אופן ההתמודדות של המדינה עם תופעת "חברות הארנק" מתקרבת לידי הכרעה. אתמול (ב') התקיים בלשכת שר האוצר, יאיר לפיד, ובנוכחותם של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, ראשי אגפים באוצר וכמה מבכירי רשות המסים ומשרד המשפטים, דיון מכריע בסוגיית "חברות הארנק", שמטרידה את האוצר ורשות המסים זמן רב.

"חברות הארנק" הוא הכינוי שניתן לחברות פיקטיביות שלא מתקיימת בהן פעילות, והן הוקמו בידי שכירים שמרוויחים סכומים גדולים, במטרה להימנע מתשלום מסים בשיעור גבוה (מס הכנסה וביטוח לאומי) ולשלם במקומם מסים מופחתים.

לפי ההערכות, בדיון אתמול הוחלט כי המתווה שבאמצעותו תתמודד המדינה עם התופעה יכלול גביית "ריבית רעיונית" על הרווחים הבלתי מחולקים של "חברות ארנק".

לפי המתווה הזה, כלל "חברות הארנק", שהן בעלות אחוז רווחיות גבוה ולא חילקו דיבידנדים משמעותיים, יחויבו בתשלום ריבית רעיונית שנתית בגובה של 4%-8% בגין סכום המס הנובע מהרווחים הבלתי מחולקים שלהן.

עם זאת, לדברי גורמים ברשות המסים, עדיין לא התקבלה החלטה סופית באשר לאופן ההתמודדות עם "חברות הארנק", וישנן עוד אופציות על השולחן, מלבד האופציה של הטלת "ריבית רעיונית".

לדברי פרופ' יצחק הדרי, מומחה לדיני מסים, המאבק בתופעת "חברות הארנק" הוא קל מאוד לטיפול, והמתווה שמתגבש על-ידי הרשויות הוא מסובך מדי.

"כל מה שצריך לעשות כדי למגר את התופעה זה לקבוע בחוק, בשורה אחת, שכל שכיר של חברה או תאגיד קשור לחברה, מבחינת דיני עבודה יחויב במס כשכיר, אפילו אם הוא עושה את זה באמצעות חברה בשליטתו ומגיש חשבונית", אומר הדרי. "כך עושים זאת בארה"ב, וכך צריך לנהוג כאן. מבחני הפסיקה של בתי הדין לעבודה בשאלה הם חד-משמעיים, ומאוד קל לקבוע מי הוא עובד ומי הוא בעלים".

הדרי מציין כי "הדרך שהרשויות רוצות לבחור בה היא מכלילה ועלולה לעשות עוול לבעלי חברות שאינן 'חברות ארנק'. במקרים רבים מדובר בעצמאים שפועלים דרך חברות, הם עושים זאת בשל העיקרון הבסיסי של השותפות המוגבלת.

"עקרונית זו זכותם של כל העצמאים, ולכן השאלה היא איך יגדירו את 'חברות הארנק'. בכל מקרה, למה ללכת סחור-סחור? למה לא ללכת 'דוך' כמו שאומרים? זה פשוט נפלא מבינתי. יאיר לפיד מפספס את הדרך הפשוטה הזו".

שתי חלופות למיסוי

לפי ההערכות, ישנן בארץ כ-10,000 חברות ארנק, שבאמצעותן נצברים מדי שנה כמיליארד שקל אצל עובדים בכירים במשק, שלא משולם עליהם מס. התופעה מכונה גם "שכירים המתחזים לחברות" - מדובר בעובדים שהיו שכירים בחברות שונות במשק, וכששכרם עלה מעל הרף של 30 אלף שקל, הם החליטו להתאגד כחברה ולקבל ממנה "שכר ייעוץ" כיועצים חיצוניים של מקום עבודתם, במקום שכר חודשי. זאת, לצורך מטרה אחת: הורדת נטל המס שמוטל עליהם בעשרות אחוזים.

בעקבות דוח ועדת טרכטנברג, שהמליץ לבחון את היבטי המס הכרוכים בהתאגדותם של יחידים ב"חברות הארנק" והקמת חברות החזקה פרטיות תוך שמירה על עיקרון "השקילות המיסויית", מינה שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, ועדה בראשות ראש רשות המסים דאז, דורון ארבלי, לבחינת סוגיית "חברות הארנק" וחברות ההחזקה הפרטיות.

עם חברי הוועדה נמנו: פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרידה ישראלי ממינהל הכנסות המדינה; גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים; וחברים נוספים מרשות המסים.

באוקטובר 2012 פירסמה הוועדה את מסקנותיה, לפיהן יש מקום למסות את הרווחים הבלתי מחולקים שנוצרו ב"חברות הארנק" ובחברות ההחזקה באופן שוטף, מדי שנת מס.

הוועדה גיבשה שתי חלופות אפשריות למיסוי: לפי האפשרות הראשונה, בעלי המניות היחידים ב"חברות ארנק" יחויבו במס בגין מחצית מרווחי "חברות הארנק" שלא חולקו במהלך שנת המס; האפשרות השנייה היא לחייב את כלל החברות, שהן בעלות אחוז רווחיות גבוה ולא חילקו דיבידנדים משמעותיים, בתשלום ריבית רעיונית בגובה שבין 4% ל-8%, בגין סכום המס הנובע מהרווחים הבלתי מחולקים של החברות.

לאחר הדיון אתמול במשרד האוצר, גברו הסיכויים שהחלופה השנייה היא זו שתאומץ על-ידי המדינה.