נדחתה תביעת עו"ד יואב מוזר לתשלום שכר-טרחה מלקוחות לשעבר

ביהמ"ש דחה את תביעתו של עו"ד יואב מוזר לתשלום שכר-טרחה מלקוחות לשעבר, שאותם ייצג בעסקת קומביניציה, וכן מעורך הדין שהחליף אותו

בית המשפט המחוזי מרכז דחה תביעה שהגיש עו"ד יואב מוזר נגד לקוחותיו לשעבר, יהודה ועדי רבינוביץ', ונגד עו"ד זיו כספי, לקבלת שכר-טרחה בקשר לעסקת קומבינציה שנקשרה בין רבינוביץ' לחברת רסידו באמצע שנות ה-90, לבניית פרויקט מגורים בבאר-יעקב.

עו"ד מוזר עלה לכותרות לפני כשנה, לאחר שקיבל הצעה להיות נאמן על ניהול מועדון הכדורגל של הפועל תל-אביב, בתקופת מעבר הבעלות של הקבוצה מאלי טביב לחיים רמון - אך בסופו של דבר לא שימש בתפקיד זה.

התביעה שהגיש עו"ד מוזר, באמצעות עו"ד עפר נתנאל, סבבה סביב עסקת קומבינציה שנחתמה בשנות ה-90 בין משפחת רבינוביץ' לפרדי רובינסון ולקבוצת רסידו לבניית פרויקט למגורים ולמסחר בבאר-יעקב. זאת, תוך צורך בשינוי ייעוד הקרקע (מחקלאי) והכנת תוכנית-מתאר לבנייה.

מפסק הדין עולה כי בני משפחת רבינוביץ' שכרו את עו"ד מוזר לצורך ביצוע העסקה. בחוזה שנחתם בין הצדדים נקבע כי מוזר יהיה זכאי לשכא-טרחה באחוזים מתקבולי המכירה וההשכרה של היחידות שייבנו בפרויקט העתידי. עם זאת, הוסכם בין הצדדים כי בכל שלב תוכל משפחת רבינוביץ' לסיים את העסקתו של מוזר בכפוף לתשלום פיצוי בסך 50 אלף שקל.

עוד עולה מפסק הדין כי העסקה התקדמה בעצלתיים במהלך השנים, ובשנת 2008 הגישה חברת רסידו לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים לאחר שנקלעה לקשיים ולמצוקה כלכלית. עוד קודם לכן, בראשית 2006, שונו הסכמי עסקת הקומבינציה, ובהסכמים החדשים הוחלף שם המייצג של משפחת רבינוביץ מעו"ד מוזר לעו"ד זיו כספי.

עו"ד מוזר טען בתביעה שהגיש כי הוא זכאי לקבל 1.5% מכל תקבולי המכירה שיתקבלו במסגרת העסקה, וכי הסכמי שכר-הטרחה שחתם עם רבינוביץ' ורסידו מעולם לא בוטלו, והקשר המקצועי בין הצדדים המשיך אף לאחר כניסתו של עו"ד כספי בנעליו. לטענתו, עו"ד כספי שידל את לקוחותיו ו"גרם להפרת הסכם" ביניהם.

ההסכם התבטל

מנגד, עו"ד כספי ומשפחת רבינוביץ' טענו, באמצעות עו"ד ברוריה לקנר ממשרד בן שחר-לקנר, כי יש לסלק התביעה נגדם, היות שכבר בשלהי 2006 ביטלו את הסכם שכר-הטרחה שנחתם בין מוזר לרבינוביץ'.

השופט יעקב שינמן קיבל את טענות משפחת רבינוביץ' ועו"ד כספי, וקבע כי "עם ביטול הסכם הקומבינציה המקורי, ממילא מתבטל הסכם שכר-הטרחה 'הנשען' עליו".

עם זאת, נקבע כי עו"ד מוזר זכאי לקבלת ה"פיצוי המוסכם" בסך 50 אלף שקל לפי הסכם הקומבינציה המקורי.

בנוסף, בית המשפט דחה את התביעה נגד עו"ד כספי, תוך שהשופט שינמן דן בהרחבה בכללי לשכת עורכי הדין החדשים באשר להעברת תיקים מעורך דין אחד לאחר. על-פי כללי לשכת עורכי הדין החדשים, עורך דין המקבל לידיו תיק אשר היה בטיפולו של עורך דין אחר, צריך להודיע לעורך הדין הקודם על כך שהתיק עבר לידיו; ולא כפי שהיה נהוג בעבר כי עליו לקבל פטור בכתב מעורך הדין הקודם.

עוד קבע השופט כי "יש לפרש בצמצום את היקף החובה החלה על עורך דין לבדוק כי הלקוח עמד בכל תנאי הסכם שכר-הטרחה עם עורך דין אחר"; וכי עורך דין לא יכול לכפות על הלקוח את המשך מתן השירות על-ידו.

לדבריו, "הסכם למתן שירותים משפטיים בין עורך ללקוח הוא הסכם לשירות אישי, וזאת מכוח יחסי האמון השוררים בין עורך הדין ללקוח. לפיכך, סירוב מצד עורך הדין להפסיק מתן שירות זה מהווה למעשה כפייה לקבל עבודה אישית או שירות אישי. כל פירוש אחר יביא לכך שעורכי דין יסרבו לקבל לידם טיפול משפטי, בשל החשש שמא הלקוח עדיין כבול בהסכם מחייב למתן שירות משפטי עם עורך הדין שקדם להם".

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי לא היה מקום כלל להגיש תביעה נגד עו"ד כספי, ועו"ד מוזר חויב לשלם לעו"ד כספי הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בסך 18 אלף שקל.

צרו איתנו קשר *5988