"שופט הנמלים" יגאל פליטמן: פעם עם העובדים, פעם עם המעסיקים

השופט יגאל פליטמן, סגנה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה נילי ארד (שנמצאת בחופשה) ומי שצפוי להיכנס לנעליה בדצמבר הקרוב, מנהל השבוע לבדו את אחד הסכסוכים הקיבוציים המורכבים והיצריים שהיו פה בשנים האחרונות: מדינת ישראל מול ההסתדרות ועובדי הנמלים. זאת, על רקע החלטת הממשלה להקים שני נמלי ים חדשים באופן חד-צדדי ובמנותק מההסכמות שגובשו מאחורי הקלעים כבר לפני חצי שנה בדבר הפרטת נמל אשדוד והקמת נמל פרטי אחד בו יחזיקו העובדים חלק מהבעלות.

לאור העתירה של איגוד לשכות המסחר כנגד השביתה בנמלים שעשויה לפרוץ כבר מחר (ג'), זימן אתמול (א') פליטמן אל לשכתו את כל הצדדים לדיון כמיטב המסורת שהתווה הנשיא בדימוס סטיב אדלר: לא עוד דיון שבסופו פוסקים האם להוציא צווי מניעה לשביתה או לאו - אלא מודל של גישור ופישור מאחורי דלת סגורה בניסיון לפתור את הסכסוך בהידברות ולא בכוח.

זו הפעם הראשונה שפליטמן נכנס לנעליה של ארד, במין חזרה גנרלית לקראת בחירתו לנשיא בית הדין.

סכסוך בסדר גודל כזה, אומרים היום בשוק העבודה, הוא בבחינת קפיצה למים עמוקים במיוחד. פליטמן ניסה לכוון את הצדדים לכיוון של משא-ומתן שיתנהל ללא צעדים חד-צדדיים ברקע, כאשר המשמעות היא שההסתדרות תימנע בזמן הזה משביתות, ואילו המדינה תקפיא את המכרזים שהוציאה להקמת נמלים חדשים - הקפאה לה סירב רק לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחותיו עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני.

פליטמן לא לחץ יותר מדי, המדינה סירבה, וכך נקבע הדיון הפומבי שהתנהל אתמול, כשלצדו של פליטמן השופטים עמירם רבינוביץ' ורונית רוזנפלד.

פליטמן (65) התחיל את דרכו בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, וכיהן בהמשך כשופט וכנשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. בעולם המשפט מגדירים אותו היום כאדם צנוע במיוחד ונעים-הליכות, נטול הקשיחות והתובענות שמאפיינת את ארד. עם זאת, הם אומרים, פליטמן מספיק כריזמטי ומקרין סמכותיות לצורך התפקיד.

לגופו של עניין

בדיון הסגור שהתקיים אתמול בלשכתו, םליטמן פחות לחץ על המדינה ביחס ללחץ שארד הייתה צפויה להפעיל, אבל היה תקיף יותר ביחס לדיון הראשון בו השתתפה ארד כנשיאה טרייה.

אחת השאלות הראשונות שנשאלות בחילופי נשיאים היא "האם הוא נוטה לטובת העובדים או המעסיקים", אולם פליטמן, כך נדמה, הוא בעיקר ענייני. "אוהבים אותו גם בצד של העובדים וגם בצד של המעסיקים", אומר עליו עורך דין ותיק בתחום העבודה.

ואכן, פסיקותיו של פליטמן נעות לכאן ולכאן. בפסק הדין בעניין פלאפון תקשורת, שאסר על המעסיקים להביע כל ביטוי בעניין התאגדות עובדיהם, פליטמן עקף משמאל את ארד: הוא הוסיף כי גם אם המעסיק סבור כי העובדים הפיצו מידע שקרי, אסור לו להביע עמדה שכנגד, אלא ליידע על כך את ארגון העובדים בלבד או לפנות לבית הדין.

בפסק דין שעסק בזכות השביתה של עובדי רכבת ישראל על רקע החלטת הממשלה להוציא למיקור חוץ את עבודות התחזוקה בחברה, פליטמן עשה כברת-דרך לטובת העובדים, ומדבריו ניתן ללמוד רבות על פסיקותיו הצפויות בעניין הנמלים.

וכך הוא כתב אז: "יש לחייב את הצדדים לקיים משא-ומתן בתום-לב ובנפש חפצה, לתקופה מוגבלת, תוך חובת דיווח לבית הדין האזורי. ובלבד, שאל מול התחייבות חברת הרכבת להקפאת מהלכיה בנוגע לחתימה על חוזה התחזוקה עם היצרן, תעמוד מנגד התחייבות העובדים שלא לשבות".

כלומר, פליטמן מצדד בהקפאה הדדית של מהלכים חד-צדדיים, תוך שהוא מדגיש באותה פסיקה כי החלטת ממשלה אינה פוטרת את המעסיק מניהול משא-ומתן ואינה מבטלת את זכות השביתה של העובדים, כל עוד היא מידתית.

מנגד, המעסיקים מצביעים על דעת המיעוט שהשמיע כנגד פסיקתו של עמירם רבינוביץ', שקבע כי עובד שנמצא בחופשת מחלה ממשיך לצבור זכאות לימי חופשה. פליטמן לא היסס לעקוץ את רבינוביץ' והעיר כי מדובר בפרשנות מרחיקת לכת ששמורה לפרלמנטרים ולא לשופטים, או כדבריו, "זוהי חקיקה בידי בית הדין".

בפסיקה אחרת של פליטמן הוא הפך החלטה של בית הדין האזורי וקיבל את ערעור המדינה, שטענה כי חברת קיבוץ אפיקים שהועסקה כמזכירה במפעל מקומי של הקיבוץ אינה זכאית לדמי אבטלה לאחר עזיבתה את המפעל והקיבוץ, אלא לפיצויים בלבד.

באחד מפסקי הדין השנויים ביותר במחלוקת שעליו הוא חתום, קבע פליטמן כי עובדים זרים בתחום הסיעוד אינם כפופים לחוק שעות עבודה ומנוחה ואינם זכאים לשעות נוספות. פליטמן קבע כי באיזון שבין טובת העובד לבין טובת הקשישים שנזקקים לסיוע צמוד, טובתם של האחרונים גוברת, שהרי גידול ניכר בהוצאות השכר של העובדים יגולגל על המשפחות וימנע במקרים רבים את האפשרות להיעזר בעובד סיעודי.

מה לשביתה ולאלתרמן

אחד מעורכי הדין הבולטים שעימם שוחחנו מצביע על נקודה בעייתית לכאורה באופיו של פליטמן: "הבעיה הכי קשה שלו היא שהוא לא פתוח לשכנוע. אם הוא גיבש את דעתו בתיק מסוים - לא תצליח להזיז אותו. הוא קורא היטב את התיק, אומר לך מה הוא הבין ממנו, מציע פתרון - אבל לא מוכן לשמוע אם אתה מציע פתרון אחר".

עורך דין אחר טוען מנגד כי לא מדובר בעקשנות אלא בחריצות: "פליטמן כל-כך בקיא בחומר לפני שהוא מגיע לדיון, שהוא מכיר לא רק כל סעיף במסמכים שהוגשו לו אלא כל תת-סעיף. אני לא חושב שהוא עקשן, הוא פשוט שואל שאלות קשות מתוך הבקיאות שלו, ועורכי דין לא תמיד אוהבים את זה".

פליטמן, מסכימים כולם, הוא איש ספר ושירה, ידען גדול, לעולם לא מתנשא אך מלא אצילות באותה נשימה. הוא לא מהסס לצטט שורות משיריו של אלתרמן, הופך את פסיקותיו לנעימות ומרתקות לקריאה, גם אם אתה בצד שמפסיד בסוף. השאלה היא למי יהיה זמן לשירה אם הסערה בנמלים תחל להשתולל בימים הקרובים.