השופטת אלשיך נגד כללי הנימוס של בית משפט באנגליה

קרב סמכויות בין השופטת ורדה אלשיך לבין בית משפט אנגלי בתיק כינוס הנכסים של איש העסקים אלי רייפמן. בימים אלה מתרחש מאבק בין בית המשפט המחוזי בתל-אביב לבין בית המשפט העליון באנגליה, וזאת במסגרת הליכים משפטיים שמנהל עו"ד איתן ארז, הנאמן לנכסי החייב אלי רייפמן, נגד איש העסקים בוריס בנאי, שותפו של רייפמן לשעבר.

בית משפט בלונדון הוציא באחרונה צו במעמד צד אחד המונע מעו"ד ארז לנהל הליכים נגד שותפו לשעבר של רייפמן, בוריס בנאי. היום (ד') אישרה השופטת אלשיך, לנאמן לצאת באופן בהול ללונדון כדי לברר את פשר הצו ובמידת הצורך לפעול לביטולו, תוך שהעבירה ביקורת נוקבת על התנהלות בית המשפט באנגליה.

"אין לי אלא לתמוה על דרך זו של הוצאת צו, שלכאורה נראה כניסיון של בית משפט זר לקנות לעצמו סמכות הרחק מעבר לטריטוריה האנגלית, כלפי עורך דין ישראלי החי ופועל בישראל", כתבה אלשיך.

לדבריה, בית המשפט האנגלי פעל "באורח שספק אם הוא מתיישב עם הכללים בדבר סמכויותיהן של ערכאות בינלאומיות מחוץ לגבולות שיפוטן, שלא לדבר על כללי הנימוס הבינלאומי".

ההליכים המשפטיים בין עו"ד ארז לבין בוריס בנאי החלו בחודש אוקטובר 2009, עת פנה הנאמן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת תיק פשיטת-הרגל של החייב אלי רייפמן, וביקש להצהיר על בטלותו של הסכם ויתור, שלטענת בנאי נחתם בשנת 2007 בינו לבין אלי רייפמן.

מדובר בהסכם בו ויתר רייפמן על חלקו במיזם משותף של השניים, שהוקם בשנים 2001-2002. מיזם זה כולל שורה של נכסים, לרבות מכרות בנמיביה ובדרום אפריקה ומניות בחברת ייצור הברזל הפולנית Huta Pokoj S.A.

בחודש יוני 2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר קבעה כי הסכם הוויתור שנחתם בין בנאי לרייפמן בשנת 2007 מבוטל, וכי הנאמן נכנס לנעלי החייב בכל האמור להסכם המיזם המשותף משנת 2002. מאוחר יותר, בפברואר 2013, דחה בית המשפט העליון ערעור שהגיש בנאי על החלטת בית המשפט המחוזי מחודש יוני 2011.

אלשיך גם אישרה לעו"ד איתן ארז לקבל הוצאות שהייה באנגליה בסך 1,500 ליש"ט, כולל מחיר הטיסות. כמו כן אישרה לאר תשלום נוסף בסך 10 אלף ליש"ט מקופת הכינוס, שישמשו אותו לשכירת עורך דין אנגלי לטיפול בביטול הצו שהוציא בית המשפט באנגליה.

בתחילת חודש מאי השנה הגיש עו"ד ארז בקשה להורות לבנאי להעביר את חלקו של רייפמן בכל נכסי המיזם המשותף שלהם לקופת פשיטת-הרגל. הסכום, לדברי ארז, מסתכם בכ-50 מיליון דולר. על-פי הבקשה נדרש בנאי להעביר לנאמן שורה של נכסים הרשומים על שמו.

כך, נדרש בנאי להעביר לנאמן 21.74% ממניות חברת ייצור הברזל הפולנית Huta Pokoj S.A., להצהיר כי הנאמן זכאי להירשם אצל רשם החברות הקפריסאי כמי שמחזיק ב-35% ממניות 6 חברות קפריסאיות המחזיקות בבעלות על המפעל בפולין ובמכרה בנמיביה; להורות לרשם החברות בפולין לרשום את אחוזי הבעלות בחברה הפולנית על שמו של הנאמן; להצהיר כי מכח אחזקותיו זכאי הנאמן ל-35% מכל הזכויות, המניות, הבעלות או הרישיונות לכרייה של מכרה בנמיביה ועוד.

לאחר שהמחוזי בתל-אביב דחה לפני מספר ימים את טענותיו המקדמיות של בנאי כי על הסכסוך להתברר באנגליה מכח תניית בוררות בינו לבין רייפמן, ולאחר שבקשת ערעור שהגיש בנאי לבית המשפט העליון נדחתה אף היא, פנה בנאי לבית המשפט באנגליה בבקשה להורות לנאמן לעכב את ההליכים נגדו בישראל, מכוח תניית הבוררות.

בנאי קיבל, במעמד צד אחד באנגליה, צו ארעי נגד עו"ד ארז אישית, כמשיב בבית המשפט הגבוה בלונדון, האוסר על המשך ניהול הליכים נגד בנאי בבית המשפט בישראל. צו זה זכה לביקורת הנוקבת של אלשיך והביא ליציאתו של עו"ד ארז לאנגליה בניסיון לבטלו.

רייפמן, מייסד חברת אמבלייז, מרצה בימים אלה 4 שנות מאסר לאחר שהורשע בתרגיל עוקץ. רייפמן הורשע כי במטרה לקבל הלוואה בסך 3 מיליון דולר, החליט לרמות את החברה המלווה, וינטון קפיטל הולדינגז ולטעון כי 9 מיליון מניות של חברת אמבלייז, אותה ייסד, מצויים בבעלותו.

הוא טען כי אינו יכול לגלות את שמו של מי ששימש שנאמן להסכם ההלוואה. הוא גם זייף מסמך שנראה כאילו יצא מחברת ברוקרים באנגליה, המציין כי בחשבונו מצויים כביכול מניות אמבלייז. על בסיס המסמך המזויף קיבל מוינטון את ההלוואה.

באישום נוסף מכר רייפמן 10 מיליון מניות של אמבלייז תמורת 3.3 מיליון דולר, וזייף מכתב דואר אלקטרוני כך שייראה כאילו חברת הברוקרים האנגלית מאשרת שיש ברשותו את מניות אמבלייז.

בית המשפט קבע כי רייפמן לא החזיק בידיו מניות של אמבלייז, וכי המסמכים המדוברים זויפו.