קיבל תלונה, העניק צל"ש

הפעם הנציב גולדברג פעל אחרת והעניק לשופטים גיבוי מוחלט

מאז נכנסה לתפקיד שרת המשפטים מקפידה ציפי לבני לשדר מסר מורכב בנוגע ליחסה למערכת המשפט. מצד אחד, היא איננה השר יעקב נאמן ובוודאי לא השר דניאל פרידמן. אין לה עניין לריב עם בית המשפט העליון או להצטייר כעוינת לשלטון החוק. מצד שני, ללבני חשוב להדגיש שבמשמרת שלה לא תהיה הפקרות. שופטים החורגים מהשורה יטופלו. תלונות שצפות נגד התנהלות שופטים ספציפיים - בעיקר בתקשורת - מקבלות התייחסות.

כך אירע לפני כחודש בעניינם של השופטים צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם מהמחוזי בירושלים. הטענות נגדם, שכביכול כפו על מתלוננת בעבירת אונס לכרוע על ארבע ולהדגים כיצד נאנסה, הושמעו בתקשורת בבוקרו של יום. בערב פנתה לבני לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, ובמקביל פרסמה על כך הודעה.

חודש חלף. מבחינת שלושת השופטים - אחד הקשים בחייהם. ביקורת מרושעת, חסרת בסיס ואחריות, מוטחת בהם השכם והערב. דופי אישי מוטל בהם.

בסופו של דבר פרסם הנציב אתמול (ב') את החלטתו בתלונה. מתברר שלא דובים ולא יער.

גולדברג, המסיים בחודשים הקרובים 7 שנות כהונה, הפך לאימת השופטים בשנות ישיבתו על כס הנציב. נציב שאינו עושה חשבון למערכת שממנה בא, והוא אף מתעלל לעתים בשופטים על זוטות. בקרב השופטים נצברה הרבה מרירות בשנים אלה ביחס לנציבות ולעומד בראשה.

הפעם גולדברג פעל אחרת. הגיבוי שהעניק הנציב לשופטים הוא מוחלט. ללא צל-צילה של הסתייגות.

בהנהלת בתי המשפט חייכו אתמול חיוך רחב כשקראו את החלטתו. מעז יצא מתוק, הם אמרו לעצמם. גולדברג קיבל תלונה נגד השופטים, ובסופו של דבר נתן להם צל"ש. ובצדק.

אמנם יש בהחלטתו גם ביקורת, אך זו מופנית נגד עורכת הדין הנוכחית של המתלוננת, רוני אלוני-סדובניק, שעמדה מאחורי כל התהליך: מאחורי הדלפת פרוטוקול חסוי של הדיון המשפטי, האסור בפרסום; מאחורי הפרסום הסנסציוני והשקרי בגלי צה"ל ובכלי תקשורת נוספים שאותם הפילה; מאחורי האיומים לתבוע בנזיקין את הסנגור שהגן על הנאשמים במשפט; ומאחורי הפנייה להנהלת בתי המשפט ולשרת המשפטים, שהובילה לתלונה נגד השופטים.

לעומת זאת, גולדברג נזהר בכבודה של השרה לבני, ואינו מותח ביקורת על כך שהפנתה אליו את "בקשת הבירור". אם היה עושה כן, היה מסתכן הן בקלקול היחסים עם השרה ערב סיום כהונתו והן גם בכריתת הענף שעליו יושבת הנציבות כולה.

עם זאת, באותה נשימה גולדברג מזכיר וכותב כי אף שיש מקום לביקורת על שופטים, "רב המרחק בין ביקורת לבין השתלחות חסרת רסן. כבודם של שופטים אינו הפקר".

יש בדברים הללו הפניית אצבע מאשימה כלפי אמצעי התקשורת, שפעלו בקלות-דעת, מתוך רדיפה אוטומטית אחרי סנסציות, ובלי לבדוק ולו באופן מינימלי את ההאשמות שפרסמו.

הכשרות מיוחדות לשופטים

בדיעבד, עולה השאלה אם שרת המשפטים פעלה כיאות כשהעבירה את התלונה לבירור הנציב?

התשובה על כך מורכבת, אך בשורה התחתונה נראה שכן. החשש בהעברה אוטומטית של כל תלונה, מופרכת ככל שתהיה, לבירור הנציב, בתוספת הודעה פומבית לעיתונות, הוא בכך שבסופו של תהליך איש לא יתעניין יותר בעובדות שיתבררו. הכתם בשופטים המואשמים ידבק, ודבר לא יוכל לשנות זאת.

אלא שתפקידה של שרת המשפטים הוא לוודא כי המערכות אכן פועלות. אם יש תלונות - עליהן להתברר. ובמקביל, אם התוצאות הן חד-משמעיות ומנקות את השופטים מכל אשמה - לתת את הגיבוי והתהודה הנדרשים. מקל, אבל גם גזר.

אמש, לאחר שבירכה על ההחלטה, הודיעה לבני כי סיכמה עם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, כי שופטים המטפלים בתיקי עבירות מין יעברו הכשרות מיוחדות, כדי שיוכלו להבין טוב יותר את הטראומה העוברת על המתלוננות והקורבנות.

ובעניין עו"ד אלוני-סדובניק, זו העומדת מאחורי התלונות המופרכות נגד השופט נסים ישעיה ונגד השופטים סגל, דרורי ונועם? יהיה זה סיום אירוני לפרשה, אם יתברר כי בעקבות הרחבת מעגל ההרצאות לשופטים בנושאי עבירות מין, מי שתוזמן להרצות כמומחית לנושא היא עורכת הדין הנכבדה.