מדוע מתכנן האוצר לשחוט פרה קדושה של ההיי-טקיסטים?

איך הצליחה התוכנית לצמצום זיהום אוויר שהתקבלה בממשלה להפוך מיוזמה סביבתית חיונית להצהרת כוונות ריקה מתוכן, ואיזו הפתעה היא מסירה למקבלי הרכב הצמוד?

בשנים האחרונות פיתחנו שיטה יעילה לניתוח מהיר של החלטות ממשלה מורכבות: לפני קריאת הטקסט אנחנו מדלגים היישר לשורת התקציב כדי לבחון את הרצינות והישימות של אותה החלטה, ומפעילים את המבחן שאותו מכנים האמריקנים "לשים את כספך במקום בו נמצא פיך".

כלומר, כמה כסף הממשלה מוכנה לשלם כדי ליישם את ההחלטה. לאחר שמצאנו את "הגזר", אנחנו מתחילים לחפש היכן מסתתר המקל החבוי ואילו גזירות חדשות יוטלו על הציבור כדי לממן את החלטת הממשלה.

יש כוונות, אין כסף

לפיכך, כשנחתה על שולחננו "התוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל" שהתקבלה שלשום (א') בממשלה, מיד דילגנו לשורת התקציב.

נקדים ונאמר, שברמה העקרונית זוהי אחת התוכניות החשובות והנכונות עבור הדורות הבאים. היא מנתחת ביסודיות את רכיבי זיהום האוויר, את מקורותיהם ואת התחלואה שהם גורמים, מחשבת את העלות הכלכלית של הנזקים הבריאותיים (מיליארדי שקלים בשנה) וקובעת יעדים ברורים להפחתת הזיהום מהתעשייה ובעיקר מהתחבורה עד שנת 2017. בקיצור, תוכנית סביבתית בוגרת ומלאה בכוונות טובות, שמזכירה תוכניות דומות במדינות מתוקנות.

אז כמה מוכנה ממשלת ישראל להקצות לאותה תוכנית שעשויה להציל אלפי חיי אדם ולשפר את איכות חיינו בטווח הארוך? 140 מיליון שקל. לא, לא לשנה. לכל חמש השנים הבאות גם יחד. לשם המחשה מדובר בסכום כולל שמהווה פחות מ-2% מהגבייה החד-שנתית של מס הקנייה על רכב חדש בישראל ופחות מאחוז אחד מהגבייה השנתית של מיסי הדלק. בהקשר זה נציין, שאחד המשפטים החביבים על האוצר בניסיונות לתרץ את מיסי הרכב והדלק הכבדים בישראל הוא "הפנמת העלויות החיצוניות". כלומר, רכב ונסועה (דלק) הם גורמים מזהמים שיוצרים נזקים בריאותיים יקרים, ולפיכך בעת רכישתם האזרח מפצה את "המדינה" על הנזקים שהוא גורם. אלא, שאותו "פיצוי" יקר ערך כלל לא מוקצה לטיפול ישיר בבעיה.

שווי שימוש על הדלק

מסתבר שאפילו אותו "גזר" של 140 מיליון שקל אינו נטו - וכאן אנחנו מגיעים ל"מקל" החבוי בתוכנית. נתוני התוכנית מגלים שהטבות המס השונות שעליהן ממליצה התוכנית לצורך עידוד הפחתת השימוש ברכב, יעלו למדינה כ-25 מיליון שקל על פני 5 שנים, בעוד שצעדי המיסוי והסנקציות הכלולים בה יכניסו למדינה על פני אותה תקופה כ-56 מיליון שקל. כשיצאנו לחפש מהן אותן גזירות מס, מצאנו ברשימה "חברה" מוכרת: הצעה להטיל שווי שימוש גם על מרכיב הדלק של הרכב הצמוד. כלומר, להטיל את שווי השימוש לא רק על הרכב עצמו, גם באופן יחסי על הטבת הדלק החופשי לנהגי הליסינג.

ההצעה הזו הופיעה לראשונה בטיוטת חוק ההסדרים הקודם, אולם נגנזה ונמחקה מנוסח החוק הסופי בעקבות המהומה שהקימו אז קבוצות הלובי של מקבלי הרכב הצמוד. מאז היא הופיעה שוב, בצורה מפורטת, בהמלצות דוח "שלדור" שהוזמן על ידי אגף התקציבים באוצר כדי לזהות את הכשלים בשוק הרכב.

בחוק החדש עוטה ההצעה הזו כסות "ירוקה" למהדרין והיא כוללת אפילו תאריך יעד מוגדר: "בהתאם להמלצות ארגון ה-OECD מדוח הביצועים הסביבתיים של מדינת ישראל לשנת 2011, ובהמשך להחלטת הממשלה (משנת 2010) להטיל על שר האוצר בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם שר התחבורה לבחון ולהמליץ על כלים לצעדים לצמצום הנסועה ברכבי ליסינג. המלצות כאמור יוצגו לממשלה עד 31 בדצמבר 2013". אם הניסוח הזה מעורפל מדי אפשר למצוא הבהרה יותר נחרצת בהמשך החלטת הממשלה: "שינוי מכשירי המיסוי בשוק הליסינג להפחתת זיהום אוויר מנסועה".

קשה להתווכח על ההיגיון הסביבתי שמובנה בהחלטה הזו. בהנחה שזיהום אוויר מתחבורה הוא גורם מזיק שגדל ככל שכמות הנסיעה גדולה יותר, הרי שהקטנת הנסועה תקטין את זיהום האוויר.

עבור נהגים רגילים מהווה מס הדלק מעין "גורם מגביל נסיעה", אולם הטבת "הדלק החופשי" של מקבלי הרכב הצמוד, שאותה מנסה האוצר לטרפד כעת בעצת ה-OECD, מעניקה למאות אלפי נהגים חסינות ולמעשה מעודדת אותם לנסועת יתר כדי לפצות על שווי השימוש הקבוע ברכב. כתוצאה, הקילומטראז' הממוצע של רכב ליסינג כפול מזה של נהגים פרטיים.

האם האוצר יצליח להעביר הפעם את הצעד הזה? הסיכוי קלוש. מקורות בכירים בענף הליסינג העריכו אתמול שצעד כזה יוביל להתנגדות עזה וידרוש תהליכי חקיקה מורכבים. למעשה יהיה ניתן ליישם אותו, אם בכלל, רק במסגרת חוק ההסדרים הבא. אבל עצם העובדה שהוא התקבל בהחלטת ממשלה רשמית ויהווה בסיס למסמך המלצות אופרטיבי עד סוף השנה, מהווה התקדמות שאין להקל בה ראש.

רשימת קוריוזים

התוכנית הלאומית כוללת עוד שלל המלצות וצעדים להפחתת זיהום האוויר התחבורתי, חלקם מוכרים היטב וכבר מיושמים בשטח ואחרים הם לא הרבה יותר מקוריוז חביב. כך, למשל, מוטל על השרים הרלוונטיים להמשיך את תוכנית הגריטה של כלי הרכב הישנים שהופסקה כמה פעמים בעבר בשל חוסר בתקציב. וכמה מקצה התוכנית לנושא? 5 מיליון שקל לשנה.

נעזוב רגע את העובדה שתוכנית הגריטה הפכה להיות קרקע פורה לקומבינות של סוחרים ומאכרים שונים, ונעשה חישוב מהיר: עם 3,000 שקל לרכב גרוט, תקציב של חמישה מיליון שקלים לשנה יספיק לגריטת כ-1,600 כלי רכב בני 20 שנה ומעלה בשנה. מדובר באחוז קטן מכלי הרכב מאותם שנתוני ייצור, שנעים כיום על כבישים הארץ (על פי נתוני הלמ"ס). לפיכך, סביר להניח שכמו שהיה בעבר, תוכנית הגריטה תיעצר בשלב מוקדם של השנה בשל חוסר בתקציב.

ויש גם החלטה "לקבוע אמות מידה ולהוציא לפועל מתן תמיכות לעידוד מעסיקים במשק להפחית את זיהום האוויר הנובע מיוממות (כלומר, נסיעה יומיומית של העובדים לעבודה ברכבם הפרטי)". הדרך לעשות זאת היא להקצות תקציבים לעידוד מעסיקים להשתמש בהסעות מרוכזות ("שאטלים"), מתן בונוסים לעובדים שיגיעו לעבודה בתחבורה ציבורית, וכדומה. גם אם נניח שההמלצה הזו ישימה לעובדים שגרים בפריפריה ומועסקים במרכז (והיא לא), הרי שהתקציב הממשלתי שמקצה התוכנית לנושא הוא 28.5 מיליון שקל עד לשנת 2017 - וזה אפילו לא מצחיק. במילים אחרות, התוכנית רוצה לעודד את המעסיקים להוציא מכיסם את העלויות. יש גם המלצה להשוואת הטבת הרכב לשכירים הזכאים לרכב מהמעסיק שלא משתמשים בו בפועל, וגם זו המלצה חיובית שלא ברור מי יממן אותה.

ברשימה מצאנו גם עידוד לנהגי המוניות לרכישת רכב היברידי באמצעות הכרה בפחת מואץ על רכבם. ברשות המסים טוענים שאלמנט "השחור" הדומיננטי בפלח המוניות הוא לא מה שיוצא מהמפלט, אלא דווקא מה שנכנס לארנק. לפיכך, שספק אם הטבת מס שולית שמחייבת את הנהג לדווח על היקף הנסועה תתקבל בתשואות רמות. יש גם המלצה לבחון את הטלת אגרת הגודש, כלומר מס שיוטל על כל קילומטר נסיעה בפועל, וזה נושא די ותיק שנמצא כבר בבחינת שטח כמה שנים ללא התקדמות אופרטיבית.

את החלק המשעשע ביותר מצאנו בסעיף שממליץ על המשך עידוד הרכב החשמלי. בימים אלה, כששאריותיה של "בטר פלייס" עוברות מיד ליד ככלי אין חפץ בהם, עדיין סבורים מחברי תוכנית הלאומית כי בשנת 2020, כ-10% מכלל ציי הרכב בישראל יהיו כלי רכב חשמליים. המחברים אמנם מציינים כי "שיעור זה נראה כהערכת יתר", אבל "הוחלט לאמץ הנחה זו מהתוכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי חממה על מנת לשמור על עקביות בין התוכניות".

אז מה היה לנו שם? הרבה הצהרות גדולות והרבה כוונות טובות שמגובות בתקציבים זעירים וחסרי משמעות, וכמובן עוד גזירות חבויות למשתמשי הרכב. ברוכים הבאים לעידן האוויר נקי.

זיהום אויר
 זיהום אויר

צרו איתנו קשר *5988