המינהל יחזיר כספים בגין הקמת בית רובינשטיין בת"א

ביהמ"ש הורה למינהל להשיב לחברת רובינשטיין חלק מדמי היוון ששילמה לו בהסכם לחכירת המגרש עליו נבנה בית רובינשטיין בפינת הרחובות בגין ולינקולן

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה את תביעתה של חברת רובינשטיין, שדרשה לחייב את מינהל מקרקעי ישראל להשיב לה חלק מדמי היוון ששילמה לו במסגרת הסכם לחכירת המגרש עליו נבנה מגדל המשרדים בית רובינשטיין בפינת הרחובות בגין ולינקולן בתל-אביב.

חברת רובינשטיין חכרה את המגרש מהמינהל בתחילת שנות ה-80 ושילמה בגינו דמי היוון בשיעור 80%. בתחילת שנות ה-90 הוכנה תוכנית בניין עיר חדשה למגרש לבניית מגדל המשרדים, ובעקבות כך נדרשה רובינשטיין לשלם למינהל את הפרש דמי ההיוון על-פי התוכנית החדשה.

במהלך התקופה בה התקיים דיון שמאי לקביעת תוספת דמי ההיוון, התברר לפתע כי קרן תקשורת של משרד הביטחון עוברת בתחומי המגרש, ובניית המגדל במתכונתו המתוכננת עלולה להביא לחסימתה. בשל כך הטיל משרד הביטחון וטו על בניית המגדל בטרם יונמך מספר הקומות שלו, או תותקן בו תחנת ממסר לפי דרישות מערכת הביטחון.

חברת רובינשטיין ביקשה להפחית בשל כך את דמי ההיוון, אך באותה עת לא הייתה ברורה לצדדים העלות הכספית הכרוכה בדרישות משרד הביטחון. בסופו של דבר שילמה רובינשטיין דמי היוון על-פי דרישת המינהל בסכום של למעלה מ-10 מיליון שקל.

לטענת רובינשטיין, התשלום בוצע לאחר סיכום שהושג עם המינהל, לפיו החברה תהיה זכאית להשבה של חלק מדמי ההיוון בהתאם לעלויות בפועל שתישא בהן לשם עמידה בדרישות משרד הביטחון.

לאחר שהסתיימה בניית בית רובינשטיין, שכללה הקמת חדר לתחנת ממסר מיוחדת, והתבררו העלויות בפועל, שלחה חברת רובינשטיין דרישה למינהל להשיב לה חלק מדמי ההיוון ששילמה, אולם אז, לטענתה, נתקלה בסחבת, שהפכה ברבות הימים לסירוב מוחלט. המינהל התכחש לסכום שהושג עמו, ואף העלה טענות בדבר התיישנות התביעה ובדבר ויתורה כביכול של החברה על דרישתה להשבה מהמינהל במסגרת ההסכם עליו חתמה עם משרד הביטחון.

באמצעות עו"ד גבי מויאל מאור ממשרד המבורגר עברון ושות' הגישה רובינשטיין תביעה נגד המינהל בסך 18 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

השופט ד"ר עמירם בנימיני מתח בהחלטתו ביקורת נוקבת על מינהל מקרקעי ישראל, על התנהלותו חסרת תום-הלב בפרשה ועל כך שלא בחל בכל טענה בניסיון להתחמק מהשבת הכספים שנגבו מן החברה ביתר, וכל זה תוך העלאת טענות סותרות.

השופט דחה את טענות המינהל וקבע כי בדרך התנהלותו יש משום עשיית עושר ולא במשפט והפרת הסיכום שהושג עם החברה.

בית המשפט הורה למינהל לבצע הערכה מחודשת של דמי ההיוון הנוספים שהגיעו לו מהחברה, תוך התחשבות בדרישות ובמגבלות שהטיל משרד הביטחון על הבנייה ובהוצאות והעלויות שלהן, ולהשיב לחברה דמי היוון ששולמו ביתר.

"חובתו זו של המינהל לנהוג בדרך זו נובעת מן הדין ומן הכללים הנוהגים לגבי חישוב דמי היוון, מן ההסכמה שהושגה בינו לבין התובעת בעניין זה, מחובתו להשיב לתובעת כל סכום שגבה ביתר על מנת שלא ימצא מתעשר שלא כדין על חשבונה. מחובתו של המינהל, כרשות ציבורית, לנהוג בהגינות ובתום-לב".

הדיון המשפטי בתביעה הכספית פוצל לשני שלבים: שאלת החבות, שהוכרעה כאמור לטובת רובינשטיין, ועתה אמור להתקיים הדיון בשלב השני, לקביעת הסכום שיושב לחברה.

המינהל אף חויב לשלם לחברה הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין בסכום של 130 אלף שקל.