חברת פז מציגה: חברה אחת, שני ארגוני עובדים

ב-3 במאי האחרון הודיעה ההסתדרות הכללית כי היא הפכה לארגון היציג של עובדי חטיבת הזיקוק והלוגיסטיקה בחברת פז נפט. עד אז, למעט העובדים במפעל בית הזיקוק באשדוד שנרכש על ידי פז ב-2006, בקבוצה לא היו עובדים מאורגנים.

והנה, חודש בלבד אחרי ההודעה ההיא הגיעה הודעה נוספת, הפעם מההסתדרות הלאומית. זו טענה כי היא הפכה לארגון היציג של כלל עובדי פז נפט, למעט חטיבת הזיקוק. כך הפכה חברה שקטה שפועלת הרחק מאור הזרקורים כמדיניות אסטרטגית, למוקד התגוששות.

בשלב הזה מתנהל הליך משפטי בעניין בבית הדין האזורי לעבודה בת"א.

מה גרם לעובדי פז נפט להתאגד? ייתכן שמדובר באותו הליך חברתי-מעמדי שהביא עשרות אלפי עובדים אחרים להתאגד בשנתיים האחרונות, אבל לפחות לדעת עו"ד אייל שטרנברג שמייצג את ההסתדרות הלאומית, "חוק הריכוזיות" שנמצא בהליכי חקיקה הוא ללא ספק הטריגר המשמעותי.

"החוק הזה יחייב את צדיק בינו לבחור בין האחזקה הריאלית שלו (פז) לאחזקות הפיננסיות שלו (הבנק הבינלאומי, אוצר החייל, U-BANK), ומובן מאליו שבינו הוא איש של בנקים והוא יבקש למכור את פז", הוא טוען. לדבריו, עובדי פז מבקשים להיערך לקראת מכירה שכזו, ולהגיע לשלב הזה כשהם מוגנים ככל הניתן באמצעות הסכמים קיבוציים.

מדוע חלק מהעובדים פנו להסתדרות הלאומית בשעה שההסתדרות הכללית ממילא מייצגת את עובדי בית הזיקוק של פז? את השאלה הזו שאל בדיון המשפטי שהתקיים לפני מספר ימים בא כוחה של חברת פז, אף שבחירת ארגון העובדים היא מעניינם של העובדים. כך או אחרת, גם אם אין קשר למניע, מי שהוביל את ההתארגנות הזו ומונה על ידי ההסתדרות הלאומית לחבר בוועד העובדים הזמני הוא מנהל בדרג ביניים בשם עופר שטרנברג - אחיו של עו"ד אייל שטרנברג שכאמור מייצג את הלאומית ולא רק במקרה הזה.

עו"ד שטרנברג אף הודה בשיחה עם "גלובס" כי הוא סייע להתארגנות בשלבים הראשונים שלה. בלאומית טוענים כי אין קשר בין הדברים, וכי הבחירה בארגון אותנטית ונובעת מהיכולות שלו.

בינתיים, בחברת פז מסרבים להכיר בחטיבת הלוגיסטיקה והזיקוק כיחידת מיקוח נפרדת, כך שבפועל החברה לא מכירה בהתארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית וגם לא בהתארגנות במסגרת ההסתדרות הלאומית. מבולבלים? ההסבר פשוט: אם החברה לא מכירה ביחידת מיקוח נפרדת ואם גישתה תקבל גיבוי מביה"ד לעבודה, אזי ההתארגנות צריכה לכלול שליש מעובדי החברה כולה - קרי 140 חתימות מתוך 419 עובדים.

מספר חתימות כזה אין לא להסתדרות הלאומית ולא להסתדרות הכללית.

משחק בין ארגונים

איך זה יסתיים? במספר פסקי דין שניתנו בבית הדין הארצי לעבודה, קבעו השופטים כי כל זמן שלא מדובר בהתארגנות ראשונית יש להעדיף יחידת מיקוח גדולה ככל הניתן במקום העבודה, תוך הימנעות מריבוי ארגוני עובדים תחת מעסיק אחד.

כך קרה במקרה של חברת אקרשטיין: ביה"ד האזורי בבאר שבע הכיר במפעל בירוחם כיחידת מיקוח נפרדת ובהתאם גם ביציגות של ארגון כוח לעובדים, אולם לאחר שההסתדרות הכללית איגדה את עובדי החברה במפעלים באשדוד, בראש פינה ובמטה בהרצליה, קבע ביה"ד הארצי לעבודה כי ההסתדרות מייצגת מרגע זה את כלל עובדי החברה לרבות העובדים בירוחם.

המקרה של פז שונה מעט שכן בית הזיקוק באשדוד מהווה חברת-בת, ולכן ספק אם יש משמעות לעובדה שעובדי בית הזיקוק מאוגדים במסגרת ההסתדרות הכללית. מנגד, ספק אם חלוקת החברה לחטיבות מצדיקה חלוקה גם ליחידות מיקוח נפרדות. בפז העלו אפילו גיחוך על עצם הטיעון.

מכל מקום, השופטת מיכל לויט קבעה בהחלטתה כי ההסתדרות הכללית תגיש את עמדתה עד ראשית אוקטובר.

מההסתדרות הלאומית נמסר בתגובה: "בתקופה האחרונה במסגרת גל התארגנויות העובדים הגדול במשק והצטרפותם להסתדרות הלאומית של עובדי כמה מהחברות המובילות במשק, עובדי מטה חברת פז הבינו כי לצורך קידום תנאי העסקתם ושמירה על ביטחונם התעסוקתי, שהוא בעצם הדבר המהותי שמפריע להם, נדרשת חבירה לארגון עובדים מקצועי ומהימן. לכן, בחרו באופן הטבעי ביותר להצטרף להסתדרות הלאומית שמוכיחה עצמה כארגון הנותן את השירות הטוב ביותר".