רק פעם בחיים

"שידוך משמיים", א' 21:00, "יס דוקו"

חתונה היא עניין מרגש גם כאשר החתן והכלה הם חילוניים שחיו במשך עשור לפחות בגפם חיי רווקות הוללים בטרם נקשרו זה בזו. היא מרגשת למרות שברור לכולם שמדובר בניסוי וטעייה, במשהו שיכול להצטרף לסטטיסטיקה המאמירה של הגירושים. עכשיו קחו את ההתרגשות הזאת והוסיפו לה את העובדה שעבור החתן והכלה מדובר גם בערב שבו מאבדים את הבתולים ואת העובדה שמדובר בזיווג שיקבל את ברכת הקב"ה לכל החיים (אלא אם יקרה משהו חריג), והרי לכם אירוע שתעצומות הנפש שהוא תובע הן כפולות ומכופלות.

גם ההכנות לאירוע שכזה הן מרובות: הכוונה היא לא לקייטרינג, לדי-ג'יי או ליתר הדברים שמטרידים זוגות חילוניים, אלא לתהליך ההיכרות עצמו: השדכנים, קביעת פרופיל בן הזוג המתאים, הפגישות שנערכות ברשות הרבים. הסדרה התיעודית הזאת מלווה זוגות חרדיים מראשית התהליך, מ"בדיקת הנאותות" של הצד השני ועד לחופה עצמה. חיבוטי הנפש של הכלות והחתנים בפוטנציה הם, אגב, זהים לגמרי לאלה שעוברים על צעירים חילוניים, בהבדל מהותי אחד - פער של כמעט עשור בגיל הנישואים שהופך את כל העניין לדרמטי הרבה יותר: מלא בפנטזיות נאיביות ונוגעות ללב של תום הנעורים.

כל האמוציות האלה נארזות יפה לסיפור מסקרן: ברגעים הראשונים נדמה שיצר המציצנות הוא שמדרבן את עיניי הצופה החילוני לחדירה הזאת אל מעבר ל"מסך הברזל", אבל מהר מאוד מוסרות המחיצות ונשאר רק סיפור מרגש על אנשים צעירים שעומדים בפני החלטה של פעם בחיים.

ארץ המרדפים

"רונין", א' 21:30, "הוט גולד"

חובבי ה"אקשן" מז'אנר המרדפים, תקועים לרוב עם מה שמכונה "בי-מוביז", כלומר, לא הסוגה העילית של הקולנוע, אלא סרטים שבהם משלמים הצופים בדקות רבות של קולנוע בינוני כדי לקבל כמה דקות של הילוך גבוה מרשים. פה ושם כמובן יש חריגים כמו "עקיצה בשישים שניות" או "הג'וב האיטלקי", אבל נדיר שמוצאים סרט אקשן מוטורי שהוא גם דרמת מתח משובחת. "רונין" הוא לפיכך חריג: ג'ין סימור היפה שוכרת חבורה של סוכני ביון בדימוס לביצוע משימה שנראית פשוטה: בסך הכול לגנוב מזוודה. מכאן ואילך העניינים מתחילים להסתבך: גם בתחום הרומנטי וגם כשפתאום לא ברור מי בוגד במי ולמה. ובאשר לאקשן המוטורי: מרדפי המכוניות בסרט ייכנסו בקלות לרשימת חמשת הגדולים.