"זיכוי במס לעמותות הכפוף לאישור שר האוצר - פתח מסוכן"

ועדת הכספים אישרה אתמול הקלה במס ל-64 עמותות שיוכרו כמוסד ציבורי, בשיעור של 35% מהתרומות שקיבלו ■ פרופ' דן ביין: "חשש ממשי כי שיקולים פוליטיים ישפיעו על ההחלטה, והקריטריונים למתן הטבת המס לא יהיו שוויוניים"

"הזיכוי במס בגין תרומות למוסד ציבורי ככלי פוליטי אינו רצוי ופותח פתח מסוכן להעדפות על רקע פוליטי" - כך מזהיר היום (ד') שופט המיסוי בדימוס, פרופ' דן ביין. זאת על רקע אישור ועדת הכספים מאתמול (ג') להעניק הטבות מס על תרומות ל-64 עמותות.

בעקבות האישור, העמותות ייהנו מהקלה במס של 35% מהתרומות שקיבלו. ההטבות יוענקו לאור המלצת רשות המסים, לאחר שבדקה את עמידת העמותות בקריטריונים של מינהל תקין וכללים נוספים.

"כבר בשנה שעברה נושא העמותות והטבות במס זכה לביקורת קשה", אומר ביין. לדבריו, "החשש כי שיקולים פוליטיים ישפיעו על ההחלטה, והקריטריונים למתן הטבת המס לא יהיו שוויוניים, הוא ממשי ומבוסס על העובדה שעל-פי החקיקה שתעבור בידי שר האוצר נתונה סמכות רחבה מאוד לקבוע מי זכאי להטבות".

"הגדרה רחבה מדי"

ביין מוסיף: "אנחנו אמנם רוצים לסמוך על הפוליטיקאים שלנו, אבל צריך לשמור על איזונים, כי כידוע הכוח משחית, וגם במקרה הזה הכוח שנתון בידי שר האוצר עלול להשחית ולהוביל להענקת הטבות מס למקורבים, ולשלילת הטבות מס מגופים שאינם קרובים לצלחת הפוליטית".

להכרה בעמותה כ"מוסד ציבורי" עשויות להיות השלכות בשני כיוונים: האחת - פטור לעמותה בתנאים מסוימים ממס הכנסה; והשנייה - מתן זיכוי לתורם בשיעור מסוים מתרומתו.

קביעת גוף כמוסד ציבורי לעניין הזיכוי הניתן לתורמים תלויה בכך שהוא קיים ופועל למטרה ציבורית, כי נכסיו והכנסותיו משמשים למטרה זו בלבד, וכן שהוא נקבע כמוסד ציבורי על-ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

לדברי ביין, "המטרה הציבורית מוגדרת בצורה רחבה למדי הכוללת דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט. מושגים שהם לכשעצמם קשים להגדרה. כך, למשל, השאלה מהי 'תרבות' או מהו 'ספורט' עשויים להיות נשוא למחלוקת".

ואולם, בעיית ההגדרה היא הבעיה הפחותה ביותר, לטענת ביין. "אם לא די בכך, ניתנה לשר האוצר סמכות רחבה ביותר לקבוע מטרות אחרות, וכאן עלולה להתעורר הבעיה האמתית", מציין ביין.

במהלך השנים נקבעו ובוטלו מטרות חדשות, שכללו עידוד התיישבות מעבר לקו הירוק, מתן שירותים מוניציפליים לישובים באזור יהודה, שומרון, רמת הגולן ואזורי חבל עזה, תנופה לצמיחה ולסיוע למניעת אבטלה במשק, סיוע לישובים במצוקה ועוד.

רשות המסים אף קבעה קווים מנחים ("שאינם מהווים רשימה סגורה", מבהיר ביין) לקביעת מטרה ציבורית אחרת לצורכי הטבת המס. בקווים מנחים אלה נאמר כי הסמכות לקביעת מטרה אחרת תופעל רק במקרים ומנימוקים חריגים ומיוחדים.

בין הקווים המנחים נאמר כי המטרה צריכה לשרת את הציבור הרחב ולא חוג מסוים בלבד. המטרה צריכה להיות כזו שאינה שנויה במחלוקת ציבורית או פוליטית עמוקה. הבעיה היא, לדברי ביין, שהכוח להעניק או לשלול הטבות נתון בידיים פוליטיות - ידיו של שר האוצר התורן.

ביין מסביר כי "לשר סמכויות רחבות ביותר בשני שלבים - ראשית, בקביעה מהי מטרה ציבורית אחרת, והשנייה בשלב הקביעה כי מוסד ציבורי זכאי שתורמיו ייהנו מזיכוי ממס. קביעה אחרונה זו אמנם נתונה לפיקוח פרלמנטרי של ועדת הכספים, אך ככל שיש לקואליציה רוב בוועדה, יש להניח כי בדרך-כלל תאשר הוועדה את החלטת שר האוצר בשאלה אילו מוסדות יזכו לאישור לצורך מתן הזיכוי".

לדברי ביין, המצב הזה מייצר פירצה לא רצויה לנפוטיזם. "שיקולים פוליטיים קיימים בכל חקיקת מסים מעצם טבעה, אך כל חקיקה כזו קובעת נורמות וקריטריונים כלליים ושואפת להיות ברורה וודאית ככל האפשר", מציין ביין. "המצב הנוכחי בו לשר האוצר סמכויות רחבות לקבוע נורמות לגבי מטרות מיוחדות ומתן טובות הנאה לגופים ספציפיים אינו רצוי ופותח פתח להעדפות על רקע פוליטי, ולכן ראוי שתינתן תמיכה ציבורית לדרישת היועצת המשפטית לוועדת הכספים, לפיה יש לקבוע בחקיקה ראשית קריטריונים כלליים, שוויוניים ובהירים, ולא להותיר סמכות רחבה כאמור בידי שר האוצר".