לאחר פינוי בית "מעריב": התאבד שומר הבניין מזה 17 שנים

סרגיי חליופין שם קץ לחייו יומיים לאחר פינוי בית "מעריב" ■ "הוא היה השומר של משמרת הלילה, איש ערירי; היה הקורא הכי נאמן וזכר כל כתבה וכל פרט"

סרגיי חליופין, שומר הלילה בבית "מעריב" מזה 17 שנים, התאבד יומיים לאחר פינוי בית "מעריב". חליופין הועסק בחברת שמירה ולא ישירות על-ידי "מעריב".

ועד עיתונאי "מעריב" פרסם את דבר מותו בעמוד הפייסבוק של הוועד, שם נכתבו גם דברי הספד:

"ביום שישי בצהריים נודע לנו שסרגיי, השומר המיתולוגי של בית 'מעריב', שם קץ לחייו", נכתב בפייסבוק. "יומיים קודם למותו, ביום שלישי בלילה, נפרדנו מבית 'מעריב'. מדובר בסמיכות זמנים מזעזעת... מעיקה ושוברת לב.

"סרגיי עבד ב'מעריב' 17 שנה. הכרתי אותו מהיום שהגיע. הוא היה אז עולה חדש מרוסיה. זמן קצר לפני כן החלים מסרטן. היסטוריון עם ידע כללי עצום שנתקע ב'בודקה', בכניסה לחניון 'מעריב', בגלל קשיי שפה. מי שעצר לשוחח איתו, ב'בודקה' ואחר-כך כבר בעמדה בתוך הבניין, הרוויח שיעור מעמיק בהיסטוריה. אימפריות שקעו, ומדינאים נפלו מתוך עמדת השמירה הקטנה של סרגיי. בכתב קטן וצפוף, יפהפה, כתב עשרות עמודים. לכל דבר היה משל ונמשל.

"הוא היה השומר של משמרת הלילה. זאת עבודה שגזר דינה בדידות. איש ערירי. גר בחדר קטן בדרום העיר, בגפו. בשעות הפנאי היה 'בולאי', אספן בולים. אלה דברים ששמעתי בשיחות הקטנות בדרך אל ומעיתון 'מעריב', בעצירות הקצרות בעמדת השמירה.

"סרגיי היה הקורא הכי נאמן שלי. לא רק שלי, של כולנו. הוא זכר כל כתבה וכל פרט. זה נשמע כמו קטע מסרט. היסטוריון שישב בעמדת השמירה. האיש שהפך, במותו, לחלק מההיסטוריה העצובה של בית 'מעריב'.

"ביום שני בערב פגשתי אותו בפעם האחרונה. חזרנו מכתבה, אריק סולטן, הצלם, ואני ודיברנו קצת. שאלתי מה יהיה איתו עכשיו, כשאנחנו עוזבים את הבניין. סרגיי אמר שהוא לא יודע. 'אני כבר לא מפחד', אמר.

"ביום רביעי בערב, אלי דסה צילם תמונות אחרונות ב'בית מעריב'. את סרגיי ראיין אחרון. 'בספטמבר מלאו 17 שנה שאני פה', אומר שם סרגיי. בעיניים דומעות, איחל הצלחה לכולנו. אחרי דקה נגמר המקום בדיסק. הראיון עם סרגיי נקטע.

"סרגיי חליופין חי לבד ומת לבד. במשך 17 שנה עברו כל-כך הרבה אנשים ליד עמדת השמירה שלו. רבים מהם כבר לא חלק מ'מעריב'. סרגיי נשאר. המאבק הארוך על עיתון 'מעריב' הפך אותנו אדישים. התעייפנו. המוות המחריד של סרגיי פתח את הכול מחדש. סרגיי היה השומר של כולנו. יהי זכרו ברוך".