לגעת במהפכה: המלצות השקעה בתחום חידושי אדם-מכונה

כמעט בלי לשים לב חידושים כאלה סובבים אותנו - ממסכי המגע, דרך זיהוי דיבור ומחוות גוף וידיים ועד למחשוב לביש ■ אופנהיימר שם את האצבע על חברות להשקעה בתחום

עולם המחשוב משתנה, והאופן שבו עבדנו עם המחשב האישי בשלושת העשורים האחרונים, משתנה אף הוא. על השינוי הזה חתומים לא מעט גורמים - חלקם גלויים כמו סטיב ג'ובס וחברת אפל, וחלקם לעתים רק עקיפים - חברות כגון מיקרוסופט ואינטל. אלו האחרונות הובילו את עולם המחשוב במשך כשלושה עשורים, אך טרם הצליחו להשתתף בחלוקת יחסי הכוחות בשוק המתהווה מחדש.

המשמעות עבור המשקיעים ברורה: מי שהאמין בג'ובס באמצע העשור הקודם, ראה תשואה פנומנלית; ולעומת זאת, מי שהעדיף להאמין בסטיב באלמר, או לחילופין במנהלי אינטל, לא ראה שינוי גדול בהחזקותיו במקרה הטוב, או הפסיד חלק מהן במקרה הרע. כחלק אינטגרלי מדרכן של מהפכות, השאלה איך למצוא את המניות של ג'ובס הבא תרחף באוויר בשנים הקרובות.

עד שנבחין בג'ובס הבא, אם כך, כדאי לשקול את הטכנולוגיות שהתפתחו מסביב לעולם המחשוב החדש. חלק מהחידושים שנראים כרגע כתוספת נחמדה לטלפון/טאבלט החדש, עשויים להיות בעוד כמה שנים חלק בלתי נפרד מכל מכשיר אלקטרוניקה, ובהתאם - גם החברות שמעורבות באספקה שלהן. דוגמה טובה לטכנולוגיה כזו היא החידושים בממשק אדם-מכונה (במקרה שלנו מחשב), שבאים לידי ביטוי מוצלח במגוון יישומים - החל ממסכי המגע, דרך זיהוי מחוות גוף וידיים, עבור בדיבור וכלה במחשוב לביש.

לא רק סטארט-אפים

בנק ההשקעות אופנהיימר פרסם באחרונה סקירה מקיפה על תחום הממשק אדם-מחשב (Human-Computer ,HCI Interaction), ובו העריך כי תת-המגזר שעוסק בזיהוי המחוות של המשתמש (דוגמת גרסת הקינקט של קונסולת המשחקים Xbox) עתיד לצמוח פי חמישה בשנים הקרובות - מכ-850 מיליון דולר השנה ל-4 מיליארד דולר ב-2017. השוק המשלים, זה של מסכי ועטי המגע ובעיקר רכיבי השליטה ובקרה שנלווים למסכים, עתידים לספק צמיחה צנועה יותר - מכ-2.8 מיליארד דולר השנה ל-3.5 מיליארד דולר ב-2015.

החברות שמספקות בדרך כלל את הרכיבים לשוק החדש הן סטארט-אפים, או חברות פרטיות שמרבית המשקיעים לא יכולים להיכנס להשקעה בהן. אך ישנן גם מספר חברות ציבוריות שמושפעות ישירות מהשוק הזה, והדוח מסקר בהרחבה שלוש מהן: Synaptics, OmniVision ו-InvenSense, שפתרונותיהן משדרים "סקס אפיל", ודאי יחסית לעולם הרכיבים האלקטרוני האפור.

שלוש החברות פועלות בחלקים השונים של השוק המתהווה. הביצועים של מניות סינאפטיקס ואינבנסנס מרשימים למדי מאז תחילת השנה - השווי של השתיים טיפס ב-84% ו-91% בהתאמה, והן מומלצות על ידי אופנהיימר "תשואת יתר". אומניוויז'ן, לעומתן, כמעט לא רשמה עלייה בשווי, והיא מומלצת "תשואת שוק" (ראו גרף וטבלה).

סינאפטיקס (סימול SYNA) האמריקנית, שנסחרת בנאסד"ק לפי כ-1.8 מיליארד דולר, פועלת בעיקר באספקת טכנולוגיה שמיועדת למסכי מגע במחשבים אישיים, טאבלטים וטלפונים חכמים. למרות שהשוק הזה נחשב לתחרותי יחסית, באופנהיימר מעריכים כי החברה "תשמור על המרווחים הגולמיים שלה... ותשיג עוד נתח שוק מהמתחרים". החלק הבעייתי בפתרונות החברה הוא הפנייה העיקרית לשוק המגע, אשר בחלקו ייתכן שיוחלף בקרוב בפתרונות שמבוססים על זיהוי מחוות בלבד.

אומניוויז'ן (סימול OVTI), שנסחרת בכ-800 מיליון דולר, פונה לשוק זיהוי המחוות עם חיישנים לזיהוי גופים במרחב (Image Sensor). המוצרים של החברה עשויים להיות משולבים במסגרת מערכות זיהוי המחוות הקיימות כיום; זאת בדומה לאלו שמספקת פריים-סנס הישראלית, שהפתרון שלה, לזיהוי תנועה במרחב על ידי אור, השתלב בגרסת הקינקט הראשונה; או לספק פתרון מלא, שבמסגרתו תדע באמצעות תוכנה חכמה לזהות תנועות אנושיות במרחב, אך נחשבת לפתרון "ירוד" מבחינת הביצועים.

"אנחנו מאמינים שהחברה הצטיינה בצמיחה, אך שקעה עם המרווחים", כותבים באופנהיימר, שמעריכים כי השוק מתחמחר נכון את מניית החברה. בבנק ההשקעות רואים את החברה מצליחה לנצל הזדמנויות נוספות בשוק, בעיקר כאלה שיגיעו עם ההתפתחויות בכלי רכב והפיכת יכולות הזיהוי של דמויות תוך כדי נהיגה למיינסטרים, אך עם חוסר ודאות בתזמון ובעלויות החומרים.

רק לפני שבוע העלו באופנהיימר את מחיר היעד למניית אינבנסנס (INVN) ל-24 דולר, מה שמשקף אפסייד פוטנציאלי של כ-13% לעומת מחירה הנוכחי. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בצמיחה המהירה שמציגה החברה, אשר מייצרת מערכות אלקטרוניקה לזיהוי תנועה - מה שבא לידי ביטוי כרגע בעיקר בטלפונים חכמים ובטאבלטים, אך עשוי להשתלב גם במגמת ה"מחשוב הלביש". למרות ההמלצה באופנהיימר מציינים, כי "זהירות נדרשת" בכל הקשור להשקעה בחברה, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בתחום, וחשש מפגיעה ברווחיות.

תזמון לא מקרי

לצד שלוש החברות האלו, נמצאות ספקיות רכיבים רבות, שמייעדות חלק מהמוצרים שלהן לשווקים האמורים. בין השאר ניתן למצוא שם את טקסס אינסטרומנטס, STmicroelectronic, אינטל, UniPixel, ואחרות, אשר מעורבות כל אחת מכיוון אחר, באופן ישיר או עקיף, בפתרונות בתחום. מכיוון שזיהוי תנועה במרחב הוא אלמנט קריטי גם בחזון של אמצעי ההתראה בכלי רכב שמתקרבים לכלי רכב אחרים או להולכי רגל, אפשר למצוא בתחום גם את גוגל, למשל, באמצעות יוזמת המכונית העצמאית שלה.

התזמון של אופנהיימר לפרסום דוח נרחב על התחום אינו מקרי. רשימה ארוכה של סטארט-אפים ברמת בגרות כזו או אחרת נוכחת בתחום זיהוי המחוות במרחב, המאפשרות לבצע תקשורת אדם-מחשב ללא מגע. את השמות של חלקן אפשר כבר למצוא בספקולציות להליך הנפקה ראשוני (לפחות כאשר מריצים אותו במנוע חיפוש), ובבנק ההשקעות כנראה מרגישים שהגיע הזמן לאותת שהם בעניין.

עבור משקיעים פוטנציאליים בתחום הנה מספר שמות שכדאי לעקוב אחריהם, בתקווה שבתוך 12-18 חודשים יגיעו לשערי וול סטריט: SoftKinetic, Leap Motion ו-Thalmic Labs. בנוסף, כדאי כמובן לשים לב לפריים-סנס הישראלית שהזכרנו, כמי עשויה להפתיע בשנה-שנתיים הקרובות.

אופנהיימר
 אופנהיימר