"לתת הטבות מס לחברות הענק - זאת כלכלה מעולה"

"בארה"ב קיימת תחרות בין מדינות למשוך אליהן את החברות הגדולות, בין היתר על-ידי מתן הטבות מס ותמריצים לחברות גדולות וידועות. למדינות שונות יש שיעור מס הכנסה מופחת מאוד, גובים 5% מס במקום 10% ונותנים נקודות זיכוי במס הכנסה, כך ששיעור המס האפקטיבי של החברות עוד יותר נמוך. זה נפוץ. במדינות האלה מעריכים את מקומות העבודה שהחברות הללו מספקות, את העובדה שהעובדים שיגיעו לעבוד בחברות הללו יקנו בתים, יילכו לחנויות, ירכשו מוצרי צריכה - והמדינה תקבל כסף ממסים אחרים - מע"מ, מס רכוש ומס הכנסה - מהעובדים השונים בחברות. זה לא דבר שלילי".

רו"ח ווין ברסון, מנכ"ל שלוחת ארה"ב בפירמת רואי החשבון הבינלאומית BDO, שמונה באחרונה ליו"ר BDO העולמית, ביקר בישראל לאחרונה וקלט את הלך הרוח הציבורי, המתקומם על הטבות-העתק הניתנות לחברות הגדולות במשק, בהן טבע וצ'ק פוינט. זאת, במיוחד על רקע דוח מבקר המדינה מהשבוע שעבר, שקבע כי ההטבות הללו ניתנות ללא בקרה או פיקוח. ואולם, ברסון דווקא חושב שצריך לצנן מעט את הסערה סביב הנושא, ומבהיר: "בכל העולם נותנים לחברות הגדולות הטבות מס ומפתים אותם לבוא. גם מדינת ישראל נמצאת בתחרות הזאת, וזה לא דבר שלילי".

לדבריו, "לחברות הללו יש אפשרות בחירה, והן יכולות לפעול מכל מקום בעולם כמעט, אז מדינות בהחלט נלחמות עליהן. המדינות השונות בארה"ב מושכות את החברות הטובות ביותר, רוצות שהחברות יבואו אליהן והן מציעות הטבות בלי שום היסוס לטובת העניין. זה לא משהו בלתי רגיל. מבחינתם זו זכייה, כשלוקחים בחשבון את כל ההוצאות האחרות שהעובדים בחברות הללו מוציאים - המדינות הללו יקבלו את הכסף חזרה במסים שונים, וזה התמריץ. זאת הסיבה שהם מוכנים לספק אותו. זה קפיטליזם שמנסה למצוא דרך לעשות עוד כסף. אם יש לך חברה גדולה שמחליטה ללכת לאזור שונה בגלל שהמס גבוה מדי, אתה מפסיד. כשאינטל הולכת לאירלנד, אז אירלנד תהיה זאת שתקבל את מס ההכנסה, את מקומות העבודה וכדומה. אז למה להפסיד?".

למעשה, אומר ברסון, "לתת הטבות לחברות הענק זאת כלכלה מעולה. אתם זקוקים למקומות העבודה שהן מביאות בישראל, אתם זקוקים לפעילות שהן מייצרות במשק, והחברות הללו צריכות לעשות כסף ולמקסם את הרווח כדי שבעלי המניות שלהן יהיו מרוצים".

מלחמה במקלטי המס

- כמה כסף? לא צריך מידתיות?

ברסון: "בסופו של יום השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא האם טוב למדינה יותר עם או בלי החברה. אם טוב לך יותר עם החברה, אז מה הבעיה אם אתה גובה אפס אחוזי מס? אם אתה עושה כסף מכיוון אחר בגלל שהחברה שם אז מה הבעיה? צריך לבחון את הכול יחד, ולא רק את המס שהחברות הללו כן או לא משלמות. יש מספיק מקלטי מס בעולם, מדינות שמציעות הטבות מס במטרה לגרות חברות ענק להתנייד אליהן".

- מי המדינות המושכות ביותר עבור חברות גלובליות מבחינת מדיניות המס וההטבות האחרות שהן מעניקות לחברות הענק?

"נכון להיום בולטות בעניין זה אירלנד, ספרד וקפריסין, שבהיותן מדינות עם שיעורי אבטלה גבוהים, רוצות למשוך אליהן חברות ולייצר תעסוקה, תוך שהן מייצרות גם מקורות הכנסה נוספים - בגישה שעדיף לקחת מס נמוך מאשר שלא יהיו אצלך בכלל".

ברסון, כמי שעומד בראש BDO-ארה"ב, חי ונושם את עולמם של תאגידי הענק. נושא נוסף שמעסיק את אותם תאגידים הוא המגמה העולמית לצמצם את העלמות הכספים במדינות המכונות "מקלטי מס". מדינות רבות בעולם, בעיקר מדינות-אי, מוכרות כ"מקלטי מס", בהן איי הבתולה, פנמה, קפריסין, איי הבהאמס, איי סיישל, איי קיימן, פנמה, בליז, הונג-קונג, סינגפור, ליכטנשטיין ועוד. המסע הבינלאומי נגד העלמות מס, פעילות מוגברת של מדינות העולם בתחום חילופי מידע בנושאי מסים, ושינויים בחוקי החיסיון הבנקאי, סוגרים אט-אט את האפשרות להעלים כספים מתחת לרדאר של הרשויות. השימוש ב"מקלטי מס" - או מדינות בעלות מדיניות מס מיטיבה - הינו לגיטימי, עד שהוא נעשה לצורך העלמת כספים מהרשויות השונות - פרצה זו מנסים היום לסגור במאבק הבינלאומי.

"זוהי אכן המגמה", אומר ברסון, "אנו רואים את הכיוון הזה מתפתח במדינות ה-OECD, בארה"ב ובאירופה. מדינות רבות אכן מנסות לצמצם את היכולת של החברות לתמרן למקלטי מס".

- לאור גישתך החיובית בנוגע להענקת הטבות מס, האם המגמה לצמצום מקלטי מס נכונה בעיניך?

"זה תלוי בעיני המתבונן. אם מדובר במדינה עם שיעורי תעסוקה גבוהים יחסית כמו ארה"ב, שלא רוצה שמרכזי הפיתוח של החברות הגדולות שלה ייעברו למדינות אחרות - הרי שמדובר בדרך פעולה נכונה. אם מדובר במדינות עם שיעורי אבטלה גבוהים, כמו ספרד או אירלנד, שמוכנות לוותר על שיעורי מס נכבדים כדי לצמצם את שיעורי האבטלה - הרי שמלחמה במקלטי המס עלולה לפגוע בהן".

- האם האפשרויות להעלים מס או ליצור תכנוני מס יצירתיים לחברות בינלאומיות עומדות להיסגר?

"בהגדרה כן. ככל ששיתוף האינפורמציה בין המדינות ובין רשויות המס הולך ומתהדק וככל שמחוקקים ומקדמים חוקים שיתאמו בין מדינות ובין יבשות, זה מצמצם את יכולת הפעולה של מקלטי המס ואת יכולת תכנון המס הבין- מדינתי".

התנהלות תאגידית אחרת שמעסיקה את העולם בתקופה הזאת, הוא שכר ותגמול בכירים. גם בישראל הנושא הזה מעסיק את מקבלי ההחלטות. לאחרונה, נכנס לתוקף תיקון 20 לחוק החברות, המכונה "חוק שכר הבכירים", שנועד להשתלט על "חגיגת" השכר בחברות הציבוריות. התיקון מגדיר כללי ממשל תאגידי בנוגע למדיניות קביעת שכר נושאי המשרה הבכירים בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח.

לאחרונה, במסגרת התדיינות משפטית הסכימה חברת טבע לחשוף את שכר חמשת הבכירים שלה. לפני 12 שנה ניצלה טבע את חוק הרישום הכפול (לגבי חברות הנסחרות בבורסה נוספת בנוסף לזו שבתל-אביב) של הבורסה בתל-אביב (מיד לאחר כניסתו לתוקף), ועברה למתכונת דיווח אמריקאית בנוגע לשכר בכיריה, הכוללת הגשת דוחות ומסמכים, כפי שנדרש ממנה כחברה זרה שנסחרת בוול סטריט, ולא כפי הנדרש ממנה כחברה ישראלית שנסחרת בשוק ההון המקומי. "בארה"ב", מבהיר ברסון, "חייבות החברות הציבוריות לפרסם את שכר הבכירים, אבל הפרסום הוא של עלות שכר כוללת של כל בכירי החברה - באופן אגרגטיבי וללא פירוט נפרד לגבי כל אחד מהם".

כעת, בעקבות ההסדר המשפטי, החל מהדוחות המשפטיים לשנת 2013 תידרש טבע לפרסם את הנתונים המפורטים על שכר בכיריה. "לדעתי, זוהי חובה מיותרת", אומר ברסון. "חברה שנסחרת בארה"ב ובישראל צריכה לנהוג כמו חברות אמריקאיות, ואין מקום לדרוש ממנה לתת מידע נוסף".

- הסיבה שרוצים שהנתונים הללו יהיו חשופים היא הרצון לפקח יותר טוב על גובה השכר. יש המון ביקורת ציבורית סביב המיליונים שגורפים המנהלים בישראל לכיסם, בלי קשר לביצועי החברות בניהולם.

"לא צריך להיסחף בהתערבות בתחום הזה. בעלי המניות יכולים להשפיע על גובה השכר. אם הם לא אוהבים מה שאתה מרוויח ביחס לביצועי החברה, הם יבצעו שינוי. התחושה שלי היא שכל עוד החברה רושמת ביצועים טובים, אז התשלום מגיע בגין ביצוע".

- השאלה בישראל היא גם שאלה מוסרית-ערכית - האם מנהלים בכלל אמורים להרוויח מיליון שקל לחודש בשוק הישראלי, כשיש פערים חברתיים כל-כך עמוקים?

"אני לא חושב שזאת השאלה. זה לא נמדד באופן הזה. זהו אחד העקרונות הבסיסיים האמתיים של הקפיטליזם - אם את רושמת ביצועים, משלמים לך. אז אני לא חושב שזאת בעיה להרוויח 1 או 2 או 10 מיליון, גם בחברה בישראל, כל עוד החברה רושמת ביצועים. אם יש לך מנכ"ל שמרוויח 2 מיליון שקלים לחודש והחברה רווחית, אני לא מבין את הבעיה. היית מעדיפה שהחברה לא תרוויח, והמנכ"ל ירוויח פחות כסף גם כן? התשובה היא לא".

לסיכום הנושא, מעביר ברסון מסר גם לרגולטורים וגם לציבור בישראל, ואומר "תנו למנהלים בחברות לעשות את עבודתם".

מפנים לקוחות לישראל

זוהי אינה הפעם הראשונה של ברסון בישראל. ברסון נולד למשפחה יהודית בדרום-אפריקה, וכבר כנער, הגיע לישראל לחופשות. בהמשך, לאחר שהיגר עם אשתו לארה"ב, הגיע פעם נוספות לביקור לאחר 20 שנים בהן לא ביקר בישראל. גם לפני שנתיים הוא הגיע לישראל לחגוג כאן עם משפחתו את ראש השנה, ובביקורו האחרון הגיע עם בני משפחתו לצפות בבנו בתחרויות הסקווש במכבייה. קבוצתו של הבן זכתה במדליית ארד, והאב - בין הטיולים לים המלח והצפייה במשחקים - הספיק גם להיפגש עם שותפי פירמת רואי החשבון BDO-זיו-האפט, בהם דני מרגלית, השותף המנהל את הפירמה בישראל.

לדבריו, "הפירמה בישראל משמעותית ברשת. היעד שלי בארה"ב הוא למצוא לקוחות שאותם אני יכול להפנות לחברה של דני מרגלית בישראל, ודני עושה את אותו הדבר ושולח עבודה לארה"ב. הפירמה הבינלאומית כל הזמן חושבת ומייצרת הזדמנויות ללקוחותיה במדינות אחרות, בהן יש לנו סניפים".

- יש לישראל מה להציע ללקוחות הפירמה בחו"ל?

"העולם הופך לגלובלי יותר ויותר. BDO היא הרשת החמישית בגודלה בעולם כולו, אז הלקוחות שאנחנו מושכים הם לקוחות מאוד מתוחכמים ויש להם פעילויות רב-לאומיות. הרבה מהחברות האלה מסתכלות על ישראל כקרקע להזדמנויות, בוודאי בהשקעה בחברות הטכנולוגיה בישראל או להיפך - חברות טכנולוגיה בישראל שרוצות להיסחר בבורסה בארה"ב, צריכות חברת ראיית חשבון בארה"ב. כאן נמצא הקשר בין סניפי הפירמה.

"מעבר לכך, יש המון אנשי עסקים יהודים מאוד עשירים בניו-יורק שמחשפים כל הזמן להשקיע בארץ, והפירמה בישראל מסייעת להם בכך. BDO-ישראל ו-BDO-ארה"ב מאוד רחוקות, אבל כחברה אנחנו גוף אחד. אנחנו פועלים באותה הדרך, יש לנו אותה הטכנולוגיה, הכול אותו הדבר - אז מהבחינה הזאת קל מאוד להפנות עבודה זה לזה".

"רוטציה בין משרדי רואי החשבון תזיק למשק"

בחודשים האחרונים מתנהל במשק הישראלי דיון ציבורי שכל כולו במגרש של רואי החשבון - הדיון סביב השאלה האם צריך לעשות רוטציה בקרב משרדי רואי החשבון המבקרים גופים פיננסיים ובנקים. בבנק ישראל ובמשרד האוצר הביעו חשש מדומיננטיות של משרדי רואי החשבון KPMG סומך-חייקין וארנסט אנד יאנג-קוסט-פורר-גבאי את קסירר בביקורת בענפי הבנקאות והביטוח, בהתאמה. המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, פירסמו במאי הנה טיוטה להערות ציבור בעניין "מתווה לשינוי מבני בביקורת החיצונית של גופים פיננסיים", ובה הם מציעים חלופות אפשריות "להתמודדות עם בעיית הריכוזיות של רואי החשבון המבקרים".

היינו מצפים שברסון, כנציג משרד BDO, שאינו נמנה עם המשרדים השולטים לכאורה בשוק היום, יביע עמדה לטובת הרוטציה, ואולם לדבריו "רוטציה, אם תונהג, תזיק למשק הישראלי, ולביקורת בגופים הפיננסיים".

לדבריו, העולם כולו הולך בכיוון הפוך מישראל - לוותר על התערבות בנושא. "בארה"ב עלה לדיון נושא הרוטציה בביקורת על חברות ציבוריות בכלל, אבל הדברים נכונים לגביהם על אחת כמה וכמה. ירדו מנושא הרוטציה משלושה טעמים מרכזיים: הראשון - אמונה שבעלי המניות והדירקטורים הם אלו שצריכים לנהל את החברות, ולא הרגולטור. אחת מאבני היסוד בניהול הינה בחירת הגופים שאיתם עובדת החברה, ובין השאר גם רואי החשבון. זה התפקיד של בעלי החברה והדירקטוריון; השני - בארה"ב קיימת חובה של רוה"ח להחליף אחת למספר שנים את השותף שמטפל בתיק, כך שלמעשה מתקיימת בתוך המשרד המטפל רוטציה פנימית, שלדעתי מייצרת את הריענון הנדרש ואת הריחוק המתבקש העומדים בבסיס חשיבת הרגולטור על רוטציה. והטעם השלישי הוא נושא הסיכון- הוכח פעמים רבות בעבר, בארה"ב ובמקומות אחרים, שהשנתיים הראשונות לאחר החלפת רו"ח הן תקופה רגישה, בה החברה חשופה למעילות, הונאות, קבלת החלטות חשבונאיות שגויות, ללא יכולת תגובה נכונה של רהה"ח עקב הכרתם המצומצמת עם המערכת. המטרה היא לצמצם ככל האפשר תקופות כאלה".

לדברי ברסון, "נושא הרוטציה נמצא על שולחן הדיונים של רגולטורים בכל העולם. זה קשור לגלובליזציה שקורית גם בנושאי מיסוי, רגולציה, יישום כללי מנהל תקין וכדומה, ולכן איני רואה שום הבדל מהותי בין ישראל, ארה"ב ואירופה בעניין זה. אני מאמין ומניח שאותו קו שהתגבש לאחרונה בארה"ב, יאומץ לבסוף גם על-ידי הרגולטור הישראלי".

ווין ברסון

גיל: 48

תפקיד: מנכ"ל BDO ארה"ב וי"ר BDO העולמית

מקום מגורים: וושינגטון DC

סטטוס אישי: נשוי+3

השכלה: BA מאוניברסיטת קייפטאון (דרום-אפריקה), תואר בחשבונאות מאוניברסיטת דרום-אפריקה