"הטענה שעוה"ד גובים שכר-טרחה מוגזם זה בולשיט אחד גדול"

"עורכי הדין בישראל לא מרוויחים הרבה כסף ולא גובים שכר-טרחה חריג", אומר עו"ד איתן ארז, מבכירי עורכי הדין בארץ בתחום חדלות פירעון, בתגובה לטענות שהועלו בסדרת הכתבות של "גלובס" על תעריפים גבוהים ושיטות תמחור בעייתיות. לדברי ארז, אם משווים את עורכי הדין בישראל לעמיתיהם בחו"ל, השירות המשפטי שהם נותנים הוא זול מאוד. "זה יפה לכתוב בעיתון שעורכי הדין גובים הרבה כסף, אבל זה הכול שטויות. בישראל עורכי הדין מרוויחים הכי מעט ביחס למתחרים בכל העולם המערבי", מגן ארז בלהט על אנשי המקצוע. "אפילו אני מרוויח מעט ביחס לעולם, ואת זה הציבור לא מבין".

ארז ממשיך לירות: "הטענה שעורכי הדין מרוויחים הרבה כסף או לוקחים שכר-טרחה מוגזם, זה בולשיט אחד גדול. אני כבר לא מדבר על זה שהיום יש 15 אלף עורכי דין מובטלים שאין להם בכלל עבודה, כן? אבל גם עורכי דין שהם בטופ שבטופ יכולים להרוויח בשנה לכל היותר 2-5 מיליון שקל אחרי ההוצאות. באופן כללי יש פה כשל שוק וכל הענף הזה במשבר אדיר. העלויות פה לציבור הן אפס, השירות המשפטי שאנשים מקבלים בארץ הוא בין הזולים בעולם. אין מדינה באירופה, ארה"ב, אין מדינה בכלל שהשירות המשפטי בה הוא זול כל-כך כמו פה. לא קיים".

- על סמך מה אתה אומר את זה?

"אני מנהל עכשיו, למשל, את התיק של אלי רייפמן (מייסד חברת אמבלייז שהורשע בהונאה רחבת היקף - ח"מ ואל"ו), שהוא תיק בינלאומי ומעסיק עורכי דין באנגליה, בנמיביה, בקפריסין, בשווייץ ובפולין. כל עורכי הדין הללו, ללא יוצא מהכלל, מחייבים את הלקוח אך ורק לפי שעות עבודה. הזול ביותר גובה 250 אירו לשעה והיקר ביותר גובה עד 600 ליש"ט לשעה, והכול משולם להם מראש. אותו דבר בארה"ב. שם משלמים היום בין 700 ל-1,000 דולר לשעה. המחיר הממוצע לשעת עבודה של פרקליט בלונדון הוא 400-500 ליש"ט לשעה. עורכי הדין הבכירים בלונדון גובים גם 800 ו-1,000 ליש"ט לשעה. אבל פה מתחשבנים איתנו על 200 דולר לשעה".

לטענת ארז, הקיפוח של עורכי הדין בארץ לעומת עמיתיהם בעולם ניכר בכל התחומים. "מחירי טיפול בעסקת מכר דירה יד שנייה, למשל, ירדו בארץ לסכום של רבע אחוז שדורש עורך דין מכל צד. אלה סכומים שלא ניתן לעבוד בהם בלי להפסיד", הוא אומר, "בערי השדה, המצב אפילו חמור יותר. עורכי דין גובים 800 שקל מכל צד במכר דירה, שזה מחיר פשיטת רגל. גם הבנקים וחברות הביטוח הורידו את התשלום לעורכי דין לרמה כה נמוכה, עד שעורך הדין מפסיד בעצם כסף, וכשעורך דין מפסיד כסף מלקוח מהותי זה פתח לדברים לא טובים".

"הזול עולה ביוקר"

עו"ד אילן בומבך מתייחס לאמירה שעורכי דין גובים שכר-טרחה גבוה על ביצוע פעולות משפטיות שנראות פשוטות (למשל, הסכם ייצוג ברכישה או בקנייה של דירה, עריכת הסכמים כמו הסכם יחסי ממון, צוואה או הסכם שכירות) וטוען כי הן משוללות יסוד. "מקצוע המשפטים הוא מקצוע שהסוד טמון בו דווקא בפרטים הקטנים וביסודיות. ברגע שעושים דברים באופן סיטונאי, יש נטייה לבצע דברים בצורה שטחית, וזו הסיבה שאחר-כך יש מלחמות משפטיות מיותרות. הרבה פעמים הלקוח שרצה לחסוך מוצא את עצמו לבסוף מוציא סכומי כסף גדולים מאוד, והוא יוצא כשידיו על ראשו. יש דברים יותר חשובים עבור הציבור מגובה שכר-הטרחה. למשל, ניסיונו של עורך הדין, המיומנות שלו, המקצועיות שלו, האם הוא התרשל בעבר".

לדברי בומבך, ללקוח עדיף לשלם קצת יותר כסף ולשכור את שירותיו של עורך דין בעל מוניטין מאשר לשלם פחות ולסבול נזקים מייצוג משפטי רשלני. "הרבה פעמים הלקוח משווה מחירים ואומר רגע, מדובר פה בעריכת חוזה שכירות, אז בוא נראה מי יותר זול, בוא נשווה מחירים. ואני חושב שאין טעות גדולה מזאת. המחיר הוא פרמטר חשוב, אבל לא הכי חשוב".

- תן דוגמה.

"בייצוג של אדם בקניית דירה אנחנו עדים לפעמים למצבים שבהם עורכי דין לוקחים סכומים מאוד נמוכים כדי להתמודד עם תנאי השוק, והנה מתברר שמי שיוצא מופסד זה הלקוח שהשיג לכאורה מחיר זול, אבל מרוב שהמחיר היה זול, עורך הדין שהוא לקח לא טרח לבדוק כל מיני בדיקות משפטיות שהן מחויבות המציאות. למשל, האם בדקת שאין צווי הריסה, האם בדקת שאין שעבוד, שאין עיקול, האם בדקת היטב שהמוכר הוא אכן המוכר ולא נוכל? לפעמים נופלים בהרבה מאוד כסף בגלל טעויות של עורכי דין זולים לכאורה.

- התמחור לשעת עבודה של עורך דין הוא גבוה מאוד. למה הציבור צריך לשלם עבור שיחת ייעוץ של שעה מאות דולרים?

"כיוון שההוצאות של עורך דין הן לא כמו הוצאות של בעלי מקצוע אחרים. עורך דין שרוצה להיות ראוי לשמו, צריך שתהיה לו ספרייה משפטית עשירה מאוד, הוא צריך לקנות את כל העדכונים, הוא צריך לקנות את תוכנות המחשב המשפטיות, לשלם שכר דירה ומשכורות, שיהיו לו כל הכלים לקיים משרד מתקדם במציאות של המאה ה-21. ההוצאות הן אדירות והלקוחות לא תמיד מודעים לכך".

עו"ד ברוריה לקנר, שותפה מייסדת במשרד בוטיק, העוסקת זה 30 שנה בנדל"ן ובליטיגציה מסחרית, שוללת אף היא את הטענות שלפיהן עורכי דין גובים לעתים שכר-טרחה גבוה על עסקאות סטנדרטיות למכר דירה, שאורכות שעה או שעתיים. "הטענות הללו הן משוללות יסוד. עבודת עורך הדין בליווי עסקת מכר של דירה מתחילה זמן רב לפני חתימת החוזה ונמשכת זמן רב לאחר חתימתו, ולעתים שנים לאחריו", היא אומרת ומוסיפה כי בין היתר עורך דין צריך לבדוק את הדירה ואת התאמתה לתב"ע ולהיתרי הבנייה הקיימים, לפני שהוא מתחייב בפני הרוכש שהעסקה כשרה לביצוע, ועוד הרבה קודם לחתימת החוזה הוא מלווה את הרוכש בכל שלבי המשא-ומתן ובהליכי קבלת המשכנתא ורישומה ברישום הערות האזהרה וברישום זכויותיו. "הנה כי כן, את שכר-הטרחה משלם הרוכש לעורך הדין עבור ליווי מקצועי, חיוני והכרחי ולא עבור 'תענוג מפוקפק' שעורך 'שעה או שעתיים'".

"ההגבלות בחוק - לא סבירות"

יו"ר מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפרים (אפי) נוה, טוען אף שחלה ירידה דרמטית בשכר-הטרחה שגובים עורכי דין על שירותיהם המשפטיים. "פעם, עורכי דין היו גובים 1.5% מעסקה שהם מייצגים בה, אחר-כך זה ירד ל-1%, בהמשך ל-0.5% והיום יש לך עורכי דין שגובים סכום פיקס של 3,000 שקל עבור טיפול בעסקת נדל"ן של 1.5 מיליון שקל", הוא אומר. "עורך דין הגובה את הסכום הזה לא ייתן שירות טוב ולא יעשה את הבדיקות שצריך לעשות עבור הלקוח, ועסקת נדל"ן היא העסקה הכי יקרה שאדם עושה בחיים. טעות אחת עולה לך המון כסף. שכר-הטרחה המומלץ של לשכת עורכי הדין הוא כבר מזמן הרבה יותר גבוה משכר-הטרחה שאפשר להשיג בשוק. האם יש היגיון בעיניך שמתווך המציג את הדירה יקבל 2% מהעסקה ועורך דין, שהאחריות המקצועית שלו מבטחת את העסקה, מקבל 0.3%? זה הגיוני? ממש לא".

דברים דומים אומר נוה על תיקים של דיני משפחה. "אני רואה עורכי דין המנהלים עבור לקוח הליך שלם של גירושים, שנמשך 3 או 4 שנים תמורת 15 אלף שקל. איך הם בכלל מרוויחים?"

לדבריו, גם בתביעות נזיקין המצב דומה. "קח למשל את ההגבלות על גובה שכר-הטרחה שניתן לגבות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הן לא סבירות. בתיקים האלה צריך לבנות תיק רפואי, למנות מומחים רפואיים, להכין את הלקוח לבדיקות שלהם, להתייעץ עם רופאים, לבדוק את חוות דעת המומחים של בית המשפט, להכין את הלקוח לחקירה בבית המשפט. לעורך דין אין אינטרס לנהל תיק הוכחות כזה. זה לא לטובת הציבור, ומי שמרוויח בסופו של דבר הן חברות הביטוח".

- כשעורך דין גובה 20% מגובה הפיצוי של הלקוח, זה סביר?

"20% בתיק נזיקין רגיל זה שכר-טרחה סביר לגמרי. צריך לזכור שאם מתנהלת תביעה משפטית, בית המשפט הוא שפוסק מהו שכר-הטרחה, והשופטים לא נותנים פחות מ-15%, אז אם הלקוח מפריש עוד 5% זה בטל בשישים. בסופו של דבר הנתבע שחויב בדין הוא שנושא בשכר-הטרחה ולא הלקוח. לפעמים, הלקוח רואה ששכר-הטרחה רשום לצד הסכום שהוא מקבל כפיצוי וזה מטעה. אני אומר לחברות הביטוח להפריד את הפיצוי ואת שכר-הטרחה, אחרת הלקוח טועה לחשוב שכל הסכום הוא שלו ועורך הדין לקח מזה 20%, אבל זה לא נכון".

- עורכי דין רבים מרוויחים מיליונים, גרים בווילות ונוסעים במכוניות יוקרה.

"יש מעטים כאלה. צמרת עורכי הדין בארץ לא קשורה בכלל ל-97% מציבור עורכי הדין".

"הלקוחות מנהלים מכרזים"

איתן ארז, אילן בומבך ואפרים נוה הם דוגמה לעורכי דין ותיקים שיכולים לייצג את המבוססים והמצליחים שבין אנשי המקצוע. לעומתם, מי שמושפע מריבוי עורכי הדין בישראל הם הצעירים יותר, שנכנסו למקצוע בשנים האחרונות ונאלצים כעת להתחרות באלפים אחרים.

לדברי עו"ד נדב ארגוב, בעל משרד פרטי בתל-אביב העוסק במשפט מנהלי ועמותות, הצפת השוק מורגשת היטב. "יש כיום תחרות עזה על כל לקוח, שמתבטאת בעיקר במרוץ לתחתית של מחירי הייצוג. הלקוחות גם יכולים היום לקבל בקלות רבה הצעות מחיר שונות ולנהל 'מכרז' בין עורכי דין שונים בלחיצת כפתור במחשב ולבחור את הזול מביניהם. מי שנכנסים כיום לשוק, סביר להניח שירוויחו הרבה פחות מכפי שיכלו להרוויח במקצועות אחרים. היום שבו שכר עורכי הדין יהיה דומה לשכר המורים והעובדים הסוציאליים אינו רחוק".

עו"ד דב גלעד-כהן, שותף במשרד ברטל-כהן העוסק בעיקר בעבירות צווארון לבן, מוסיף כי "הלקוחות היום וגם הבכירים שבהם לא מתביישים לעשות סקר שוק ולהתמקח על שכר-הטרחה או היקף השירות שיקבלו תמורתו".

עם זאת, ארגוב מבין ללב הציבור המתרעם על מחירי שכר-הטרחה. "למעמד הביניים היום יש פחות ופחות משאבים פנויים כדי לשלם לעורכי דין, ואני בהחלט מבין את הקושי".

מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית

1. בסדרת הכתבות שפרסמנו על שכר-הטרחה שגובים עורכי הדין ציבור לקוחותיהם ביקשנו להציג את התמונה על מורכבויותיה: דנו בשיטות הגבייה, בקשיים וביתרונות שלהן מבחינת הלקוחות, הראינו באילו התמחויות נמצאת השמנת הכלכלית של המקצוע ועסקנו באופן שבו גילדת עורכי הדין מנסה לשמור על עוצמתה ויוקרתה מפני פלישה של "כוחות זרים". בכתבה האחרונה בסדרה, המתפרסמת היום, אנחנו מביאים גם את קולם של עורכי הדין הטוענים כי שכר-הטרחה שהם גובים הוא נמוך מדי באופן יחסי לעמיתיהם בעולם, וכי פעמים רבות, רבות מדי לדבריהם, הם עושים עבודה שאינה משתלמת מבחינה כלכלית. כמות השבחים מזה והתלונות מזה שקיבלנו בעקבות פרסום הכתבות הייתה גדולה. המהללים היו ברובם מקרב הציבור הרחב, והמתלוננים מקרב ציבור עורכי הדין, הרחב גם הוא.

ודאי עוד יש מה לכתוב בנושא, עוד פנים להציג, ובכל זאת יש כמה תובנות ומסקנות שעמן אנחנו יוצאים מהעבודה על הפרויקט. אולי המרכזית שבהן היא שציבור עורכי הדין הפך בשנים האחרונות, עם הקמת המכללות הרבות למשפטים ופתיחת שערי המקצוע לכל דורש, למיקרוקוסמוס של החברה הישראלית כולה. כפי שהפערים הכלכליים בתוך החברה הישראלית מתעצמים והולכים, כך גם הפערים הכלכליים בין עורכי הדין לבין עצמם. לא דומה שכר-הטרחה שגובים משרדי הענק ועורכי הדין בעלי המוניטין לשכר-הטרחה שגובים עורכי הדין הצעירים ובעלי המשרדים הקטנים שמפלסים דרכם במקצוע הפופולרי. לצד עורכי הדין שהתעשרו מעיסוקם במקצוע, יש היום לא מעט עורכי דין המתקשים לגמור את החודש. לכן, כאשר אנחנו מדברים על זוגות צעירים שמבחינתם המשימה לרכוש דירה בישראל של 2013 היא כמעט בלתי אפשרית, והם עוד נדרשים לשלם 0.5%-1% מערך הדירה לעורך דין (אם מדובר בדירה מקבלן, הסכומים גדולים הרבה יותר), עלינו לזכור שבין אותם זוגות צעירים נמצאים גם עורכי דין בעצמם, שרבים מהם משתייכים למעמד הביניים ואפילו למעמד הנמוך בישראל.

2. לתחרות הגדלה והולכת בין עורכי הדין יש גם השלכות חיוביות. בין היתר, היא מאפשרת לציבור הלקוחות לערוך סקרי שוק, להתמקח על מחירי שכר-הטרחה ולדרוש טיפול מקצועי תמורת שכר-טרחה שפוי. או כפי שהיטיב להגדיר זאת עו"ד נדב ארגוב: "הלקוחות יכולים היום לנהל מכרז בין עורכי הדין באמצעות לחיצה על כפתור המחשב בביתם".

הצד השני של המטבע הוא שהתחרות הגוברת גורמת לעתים לכך שעורכי הדין הנלחמים על כל לקוח מוכנים לעתים להעניק שירות משפטי תמורת שכר שאינו משתלם להם ואילו הלקוחות שחוסכים כסף עלולים לקבל טיפול משפטי ברמה נמוכה, כפי שמזהיר עו"ד חגי אגוזי, עורך דין צעיר מחיפה העוסק בנדל"ן: "הצפת המקצוע גרמה לירידה ברמת השירות המשפטי שניתן לציבור, שלעתים שוגה ובוחר את עורך דינו לא לפי ניסיונו ועיקר עיסוקיו אלא לפי המחיר, ובכך הופך לנפגע העיקרי מכך".

לכן, אם נידרש להמליץ לציבור כיצד לנהוג בחפשו עורך דין, נאמר שגובה שכר-הטרחה הוא פרמטר חשוב, אבל אינו היחיד. לא פחות חשוב לבחור עורך דין על סמך המוניטין שלו ושל משרדו, וניסיונו המקצועי. שירות משפטי זול עלול להתברר בהמשך הדרך כיקר מאוד ללקוח. כמו כן, אי-אפשר להמעיט בחשיבות ההקפדה על ניסוח הסכמי שכר-הטרחה. כאשר שכר-הטרחה שהלקוח נדרש לשלם מבוסס על חיוב לפי שעות עבודה של עורך הדין, רצוי לקבוע מראש תקרת שעות שלא תהיה חריגה ממנה, ומומלץ ללקוחות לדרוש דיווחים תקופתיים על מספר שעות העבודה שהושקעה בתיק שלהם כדי שלא למצוא עצמם מופתעים מהתשלום שיידרש מהם בסוף הדרך.

כאשר שכר-הטרחה מבוסס על סכום קבוע מראש, מומלץ ללקוחות לבדוק היטב אם הסכום הנדרש הוא זה המקובל בשוק, מה כולל הטיפול בתיק ומה כולל כל הליך. כך גם כאשר שכר-הטרחה מתבסס על הצלחה בייצוג (למשל בתביעות נזיקין). חשוב תמיד שהסכם שכר-הטרחה יהיה מפורט וברור ללקוח ויכלול גם את התשובה לשאלה מה יקרה אם הייצוג יופסק באמצע.

3. בעקבות פרסום סדרת הכתבות הגיעו אלינו תגובות של עורכי דין, שניכר בהן שנכתבו בדם לבם. תגובה אחת ריגשה אותנו במיוחד: "הידעתם שישנם אלפי עורכי דין שאינם עושים 'מכה' על חשבון הציבור? כאלה שמתקשים להתפרנס מהמקצוע, שלא לדבר על להתעשר ממנו?" כתבה לנו עורכת דין בהתרגשות. "הידעתם שהלקוח ה'עשוק' סבור כי עורך הדין חייב לו פגישת ייעוץ משפטי בחינם? הידעתם שהלקוח התמים מתווכח עם עורך דין כמו תגרן בשוק על מחיר? הידעתם שהלקוח לעתים קרובות אינו מבין הלכה למעשה במה כרוכה עבודת עורך הדין ובפני אילו קשיים הוא ניצב? הידעתם שישנם לקוחות שמנצלים לרעה את האמון שנותנים בהם עורכי הדין ומתחמקים בדיעבד מתשלום שכר-הטרחה שהוסכם עליו? הידעתם שישנם עורכי דין רבים המסייעים לציבור פרו-בונו? הידעתם שישנם אלפי עורכי דין העובדים כקבלנים עבור הסיוע המשפטי הממלכתי בשכר זעום? כיום 'סקסי' יותר מתמיד להפנות חצים מורעלים כלפי עורכי הדין ולהבליט אותם כציבור תאב בצע שממנו צריך להיזהר. אבל לא קיים כיום מקצוע חופשי דומה, בעל חובות אתיות כה רבות, ששכרו, בניגוד למה שכתבתם, אינו בראש מעייניו".

קשיי ההישרדות של עורכי דין צעירים

ב', עורך דין צעיר בן 30, קיבל את רישיונו לפני כשנה וחצי בלבד, ובכל זאת כבר יש לו משרד עצמאי משלו. איך זה יכול להיות? "לא הייתה לי ברירה", הוא אומר. הסיפור שלו, של סטודנט ממוצע פלוס במכללת שערי משפט, שמתחיל בקושי למצוא עבודה ומסתיים בפתיחת משרד ללא כל ניסיון וללא מקורות מימון ראשוניים, הוא סיפורם של עורכי דין רבים.

"כסטודנט, עבדתי בתחום האבטחה והרווחתי יפה מאוד", מספר ב' (השם המלא שמור במערכת). "גם כשסיימתי את הלימודים והתקבלתי להתמחות בשירות המדינה, לא הייתה לי בעיית פרנסה. אבל אחרי שסיימתי את ההתמחות, עברתי את מבחני הלשכה וחיפשתי עבודה - התחילו הצרות.

"חיפשתי עבודה בטירוף וקיבלתי המון דחיות. נכנסתי למלכוד, כי כולם אמרו לי שאין לי ניסיון. זה היה מעגל סגור. אין לי עבודה כי אין לי ניסיון ואין לי ניסיון כי אין לי עבודה. בסוף, פשוט החלטתי לפתוח משרד כעצמאי".

לב' לא היו מקורות מימון לפתוח משרד, אפילו לא לצורכי קיום בסיסיים, אז הוא נאלץ לקחת הלוואה מהבנק. "לא שכרתי משרד. לא היה לי, ועדיין אין לי, הסכום הראשוני הדרוש לשם כך. לקחתי הלוואה של 20 אלף שקל מהבנק, בעיקר בשביל הוצאות מחיה כי לא הייתה לי שום הכנסה. קניתי גם פקס, הכנתי כרטיסי ביקור ונייר מכתבים, ואני עובד מהבית".

ב' גילה מהר מאוד שחייו של עורך דין צעיר המנסה להצליח כעצמאי אינם פשוטים. "היו לי קשיי הכנסה משמעותיים, כי מי מכיר אותי? מי יבוא אליי? גם עכשיו, כמעט שנה אחרי, זה לא קל. אבל פתיחת המשרד הייתה הדרך היחידה שלי לצאת מהמעגל של חוסר הניסיון. מה שחסר לי בשלבים האלה זה פרסום. לא מכירים אותי, אז פונים אליי פחות מאשר לעורכי דין מוכרים יותר".

לשאלה, איך הוא נותן שירות ללקוחות ללא כל ניסיון משפטי, משיב ב' בפשטות: "לומדים תוך כדי תנועה. לפעמים אני לוקח תיקים של תחומים שאני לא מכיר ולומד את התחום תוך כדי, אבל אני לא מגיע לבית המשפט לא מוכן. כשסיימתי התמחות טיפלתי רק בעניינם פליליים. זו הייתה ההתמחות שלי ובזה הבנתי. היום אני מטפל כמעט בכול".

ב' לא מתבייש להודות שהיה מעדיף לעבוד כשכיר. "ברור שהייתי מעדיף בשלב זה להיות שכיר, אבל אצל שכירים יש בעיה אחרת - הרבה פעמים בתחילת דרכם עורכי הדין מקבלים משכורת נמוכה יותר מזו של הפקידה במשרד. יש לי חברים שהשכר שלהם נמוך מאוד, פחות מ-5,000 שקל, וגם הצעות השכר שקיבלתי בראיונות העבודה היו מגוחכים.

"הציעו לי 5,000 שקל בשביל לעבוד במשרה מלאה פלוס במשרד עורכי דין. אם היו מציעים 7,000 שקל זה היה בסדר, אבל ב-5,000 שקל יוצא שאקבל פחות משכר המינימום לשעה. עורך דין אחד אפילו הגזים ואמר לי 'בוא לעבוד במשרד שלי, ללא שכר, בחצי משרה, ובכל התיקים שתביא - נתחלק בכסף חצי-חצי. אני אלווה אותך ואקבל תגמול ממך'. אז לא רק שלא משלמים טוב, גם מנסים לרכוב עליך עורכי דין עם ניסיון. רוצים שתפרנס אותם".

כתבות נוספות בסדרה:

■ גם לכם יש תחושה שעורכי דין עושים "מכה" על חשבונכם?

■ השמנת של עורכי הדין: איזה עורך דין מרוויח 480 דולר לשעה?

■ המתעשרים הגדולים: מי הם עורכי הדין שעשו הון מעסקים?

■ ביקורת על לשכת עורכי הדין: גוף שמחוקק, שופט וגם מגביל כניסה למקצוע