השמנת של עורכי הדין: איזה עו"ד מרוויח 480 דולר לשעה?

"גלובס" חושף את הפערים הגדולים בין עוה"ד בעלי השם לצעירים שמנסים לשרוד ■ בעוד שרבע מעוה"ד בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע - שותף בכיר במשרד הרצוג-פוקס-נאמן מרוויח 480 דולר לשעת עבודה ■ כתבה שנייה בסדרה

בעוד יש שכבה של עורכי דין הגובה סכומי-עתק מלקוחות, שההצדקה להם לעתים מוטלת בספק, עשרות עורכי דין מתקיימים בדוחק, פותחים "משרדים" בבתי-קפה, גובים שכר-טרחה מגוחך ומפנטזים על היום שבו יגיע אליהם התיק הגדול שיהפוך אותם ל"מסודרים" - גרסת המשפטנים.

"גלובס" משרטט תמונה של שוק עריכת הדין, מגלה היכן נמצא הכסף הגדול וחושף איך נוצרו הפערים העצומים המתקיימים בו בין ה"טייקונים" לעורכי הדין שאינם סוגרים את החודש - פערים שהם, כך נראה, תמונת מראה עגומה של החברה הישראלית.

העשירון התחתון: עובדים במזכירות

מחקר שביצעה חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי הדין, בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ', הממפה את רמות ההשתכרות של עורכי דין לפי חלוקה לעשירונים, שם זרקור על הפער בין עורכי הדין לבין עצמם: בעוד כרבע מעורכי הדין בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובקושי מצליחים לגמור את החודש - באלפיון העליון של עורכי הדין, הרף התחתון של השכר עומד על כ-326,700 שקל בחודש ברוטו, המשקף משיכה חודשית של כ-408 אלף שקל בחודש. וזהו רק הרף התחתון.

מדובר בעורכי הדין של כל המי ומי במשק, עורכי דין שהפכו בעצמם לשם דבר בשוק, והטייקונים ואנשי העסקים הבכירים מחזיקים את מספרי הטלפון שלהם בחיוג מקוצר. שכר-הטרחה שהם גובים מגיע למיליוני שקלים בתיק.

על מצבם של עורכי הדין בעשירונים התחתונים של המגזר תעיד אולי מודעת דרושים מוזרה שנתקלנו בה לאחרונה. "למשרד עורכי דין בתל-אביב העוסק בתחום העסקי דרוש/ה עורך דין לתפקיד מזכיר/ה ראשי/ת לביצוע עבודות מזכירות במשרה מלאה, טיפול בחשבונות לקוחות והוצאות המשרד וכן עבודה משפטית. שעות העבודה 9:00-17:30", נכתב במודעה.

בתיאור דרישות התפקיד צוינו "נכונות לביצוע עבודות מזכירות, יכולת ניהול אדמיניסטרטיבי, יחסי אנוש מעולים, רמת הקלדה גבוה, שליטה באופיס, אקסל וקומיט (הנלת חשבונות) ויכולת שיחה והדפסה באנגלית". כל זאת לצד הדרישה לניסיון מוכח של שנה עד שנתיים בעריכת דין.

נזכיר, מדובר במודעה הפונה לעורכי דין, שסיימו 3.5 שנים של לימודים לתואר, עברו שנת התמחות וגם את מבחני הלשכה כדי לקבל רישיון לעסוק במקצוע.

לפי פניות שהגיעו אלינו, ההצעה הזאת אינה חריגה. "גם בלי שיציעו לנו את תפקיד המזכירה, אנחנו עושים לא פעם תפקידי מזכירות", אמרה ל"גלובס" עורכת דין צעירה העובדת במשרד קטן.

"בעשירון התחתון", כותב עו"ד זלמנוביץ' במחקר, "נמצא את הרוב התחתון והאומלל ביותר בסקטור, שרובו המכריע הינו עורכי דין צעירים במשרדים קטנים, שכמעט כולם יימצאו בפריפריה. עשירון זה הינו תמונת המראה המובהקת ביותר של התחרות המאוד קשה הקיימת בסקטור עורכי הדין".

שכרו של עורך דין בעשירון הזה מתחיל מעט מעל שכר המינימום ועומד על 4,833 שקל ברוטו עד 5,667 שקל ברוטו לחודש בלבד. בעשירון השני לא נרשם שיפור ניכר, ומשכורתם של עורכי הדין בו נעה בין 5,668 שקל ברוטו לחודש עד 8,500 שקל בחודש.

בעשירון זה מצטופפים כמעט כל עורכי הצעירים במשרדים הקטנים במרכז ובפריפריה, ומעט מחבריהם הוותיקים יותר במשרדים הקטנים, חלק לא מבוטל מהשכירים הצעירים בייעוץ המשפטי של הסקטור הציבורי ואף חלק מהשכירים הצעירים בייעוץ המשפטי בסקטור הפרטי, אך בעיקר בחברות קטנות.

העשירון השלישי (שהשכר בו מתחיל ב-8,501 שקל בחודש ומגיע ל-10,292 שקל) כולל כמעט שליש מעורכי הדין הפעילים.

לדברי עו"ד אפי נווה, יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, התמונה אפילו עגומה מזו המוצגת במחקר. "המציאות המקצועית של רוב-רובו של ציבור עורכי הדין מלמדת כי המקצוע שלנו כבר מזמן לא מה שהיה פעם. פעם כשאמרת שאתה עורך דין, זה כאילו אמרת שאתה עשיר.

"דימוי עורכי הדין לפני 15-20 שנה היה של כאלה שרק סופרים את הכסף כל היום, אבל היום זה ממש לא המצב. היום יש עורכי דין שבקושי סוגרים את החודש, לא מתקיימים בכבוד, לא מוצאים עבודה, שמסיימים את בחינות הלשכה ורוצים לעבוד כשכירים, לרכוש ניסיון ולהשתפשף מבחינה מקצועית, אבל לא מצליחים למצוא משרד לעבוד בו, כי הביקוש עולה על ההיצע, ובעל-כורחם הם נאלצים לפתוח משרד, כי הם צריכים להתקיים ולהתפרנס".

לדבריו, "הטייקונים בקרב ציבור עורכי הדין הם המיעוט. מיעוט שכל עורך דין היה רוצה להיות, אבל הם ממש לא מייצגים את ההכנסות של כלל עורכי הדין. יש אצלי במחוז 35 אלף עורכי דין, מתוכם יש 100 עורכי דין בכירים כמו רם כספי ופיני רובין, וכל אלה שכולם חולמים להיות כמותם, אבל מה עם 34,900 עורכי הדין האחרים? כשמדברים על הסכומים הדמיוניים שגובים עורכי הדין, הם משקפים 2% מעורכי הדין בלבד".

התאגידים: "הציבור משלם"

"תכל'ס, הכסף הגדול נמצא ב-20-30 המשרדים הגדולים בארץ. שם יש השקרים של הון-שלטון-עריכת דין", אומר עורך דין בכיר. "זה הכול יחד. בדרגות הגבוהות נמצאים כל מי שמתערבבים עם כולם. תראו מי עורכי הדין של הטייקונים, להיכן הכסף הולך, מי מחזיק בהחזקות הריאליות והפיננסיות והתקשורתיות - הכול ביחד, זה קונגלומרט, הכול קשור לריכוזיות, ושם נמצאים משרדי עורכי הדין שיושבים ומגנים על כל המבצרים האלה, והם מקבלים הרבה כסף".

לדברי אותו עורך דין, "החברות הגדולות שאנחנו סופרים להן את 'הרווחים הכלואים' הן הלקוחות של המשרדים הגדולים, וכל הכסף הגדול נופל במשרדים האלה, תמיד. מבחינת הטייקונים הגדולים, הם לא זורקים שום כסף מהכיס שלהם. הרי מי משלם את הכסף, את שכר-הטרחה שהחברות הגדולות משלמות? הציבור.

"כל הדברים הגדולים עוסקים בחברות ציבוריות, וזה הכול כספים שהגיעו מהציבור. לצורך העניין, בא טייקון לעורך דין ואומר לו, 'אתה תשמור לי על 50 מיליון דולר ותקבל 5 מיליון דולר'. זה הכול כספים שבסופו של יום מגיעים מהציבור.

"כמו שמנהלים מחלקים לעצמם בונוסים, הם גם יודעים לחלק בונוסים יפים לעורכי הדין. כסף ציבורי לא קיים בחברות פרטיות, ושם הם לא היו נותנים לעצמם כאלה בונוסים, ולא היו מחלקים לעורכי הדין שלהם שמגינים להם על הבונוסים שלהם או מסדרים להם את הבונוסים שלהם כאלה סכומי שכר-טרחה מופרזים. בחברות הפרטיות יותר מחושבים".

"המשרדים הגדולים המחוברים לחברות הגדולות מתעשרים", מחזק את דבריו עורך דין אחר. "הם מוציאים לפועל, הם שומרים ומגנים על האינטרסים של אותם אנשים שלוקחים את הכסף מהציבור ומבזבזים אותו. משרדי עורכי הדין הקטנים שעובדים בחברות פרטיות סופרים דולר לדולר, שקל לשקל, ולא נהנים מהמנעמים האלה".

מחקרים שביצעה חברת GLawBAL מאשרים את תחושות הבטן של עורכי הדין: את הכסף הגדול גורפים עורכי הדין המייצגים חברות ותאגידים גדולים, ואלה, בדרך-כלל, עובדים במשרדים הגדולים.

לפי מחקר של כלכלני החברה, מחזור ההכנסות השנתי לעורך דין במשרד גדול או במשרד בוטיק העוסק בתחום דיני חברות נע בין 552 אלף שקל ל-949 אלף שקל. הכנסה שנתית לא רעה בכלל. ראשי המשרדים מרוויחים אף יותר. לעומתם, עורכי הדין העוסקים באותו תחום במשרדים הקטנים ירוויחו לעתים פחות מ-300 אלף לשנה, על אותה עבודה.

"מעטים המשרדים הקטנים הזוכים לטפל בחברות גדולות ואף בינוניות", נכתב בניתוח המחקר. "לא כך הוא הדבר במשרדים הגדולים או במשרדי הבוטיק - שם מחזור ההכנסה הממוצע לעורך דין בשנה עשוי אף להגיע ליותר מ-900 אלף שקל בשנה, שכן המדובר בחברות בינוניות או הגדולות במשק ונטייתן לקבל שירות ממשרדים גדולים או משרדי בוטיק ובתמחיר בהתאם".

המפרקים: הרבה כסף בזמן קצר

גם בתחום המקרקעין גובים עורכי דין שכר-טרחה שעשוי להרקיע שחקים, ולהבדיל מייצוג חברות ציבוריות, בתחום זה גם למשרדים הקטנים יש סיכוי לגרוף הון קטן. לפי חברת GLawBal, במשרד קטן ההכנסה השנתית הממוצעת לעורך דין בתחום עומדת על 199-689 אלף שקל בשנה. במשרד גדול היא תנסוק ל-642 אלף שקל עד 1.33 מיליון של בשנה.

הודות לשיטת התמחור הייחודית לתחום המקרקעין (לפי אחוזים במקרים רבים, במסגרת מחירים קבועים או תעריפי הצלחה), מצליחים גם משרדי מקרקעין קטנים המלווים יזמים וקבלנים להגיע להכנסות שאינן מביישות משרדים גדולים.

עם זאת, בייצוג פשוט, כמו במכירה של דירות יד שנייה זולות או טיפול בליקוי בנייה, הכדאיות הכלכלית של טיפול בתיק לא ברורה, ולעתים יגיעו עורכי הדין במשרדים הקטנים להפסד צורב, עם מחירים מגוחכים של כ-132 שקל לשעה בפועל.

"תחום המקרקעין מניב לרבים מעורכי הדין גם מוטיבציה או קשרים עסקיים בכריכת עסקאות המניבות הכנסה נוספת", נכתב במחקר של GLawBal.

אבל לא רק מקרקעין מניבים סכומי-עתק. אחד התחומים שהתפרסמו בתשלומי שכר-טרחה של מיליוני שקלים, ולעתים אף עשרות מיליוני שקלים, הנגבה על טיפול בתיק במשך תקופה קצרה, הוא תחום הבראת החברות והפירוקים.

כך, למשל, נטען כי השופטת ורדה אלשיך אישרה את בקשתו של עו"ד שלמה נס לקבל 1.94 מיליון שקל בגין חודשיים עבודה בלבד כנאמן של חברת אגרקסקו, ובמקרה אחר פורסם כי נס ועו"ד יהודה רוה גרפו לכיסיהם 20 מיליון שקל בתיק הקפאת ההליכים של החברה הציבורית אאורה השקעות - זאת בשעה שהסדר הנושים שגיבשו הביא לתספורת כואבת של 112 מיליון שקל, שעליה שילם הציבור.

גם עו"ד יצחק מולכו, שמונה למנהל המיוחד של חברת הבנייה חפציבה שקרסה, זכה לביקורת על כך שגבה עד סוף 2012 שכר-טרחה בסך 17.9 מיליון שקל, כולל מע"מ בתיק הפירוק.

כסף גדול נוסף נמצא בתחום שוק ההון, שמתגלגלים בו מיליארדים במסגרת עסקאות ענק (הכנסתו של עורך דין בתחום עשויה להגיע לכ-800 אלף שקל בשנה, ובקרב הבכירים אף יותר), וכספים רבים עוד יותר גורפים בתחומים של קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, מיסוי, ליטיגציה בתחום הפלילי (עבירות צווארון לבן) ודיני משפחה. מדובר בהכנסה שנתית של 1 מיליון שקל במשרד גדול, וכ-600-700 אלף שקל במשרד קטן - הם קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, מיסוי, ליטיגציה בתחום הפלילי (עבירות צווארון לבן) ודיני משפחה.

עורכת דין מוכרת, העוסקת בתחומי האתיקה, מסבירה את ההיגיון שמאחורי הסכומים: "בתחום דיני המשפחה מעורבים רגשות ואמוציות, שלעתים מאפילים על שיקול-הדעת וגורמים לבני זוג בהליך גירושים או לאדם עשיר הכותב צוואה לשלם סכומי-עתק לעורכי הדין. בתחום הצווארון הלבן, החשודים והנאשמים מוכנים במקרים רבים לשלם הון כדי שחרב ההליך תוסר מצווארם וחירותם תובטח. עורכי הדין צריכים לגלות אחריות ולא לגבות שכר-טרחה גבוה מדי בתוך ניצול החולשה של הלקוח".

בתי המשפט חושפים את הסכומים שמגלגלים עורכי הדין הבכירים

שכר-הטרחה שמקבלים משרדי עורכי הדין ורואי החשבון המובילים בישראל עובר לרוב מתחת לרדאר של כלי התקשורת, ואולם פרסומים שונים לאורך השנים, בדרך-כלל בעקבות תביעות המגיעות לבית המשפט, חושפים טפח מהסכומים שמשלשלים לכיסם עורכי הדין הבכירים.

רק לאחרונה פרסמנו ב"גלובס" כי במשך שנתיים נמשכו מחברות שבבעלות איש העסקים שי לבנת כ-10 מיליון שקל, ומתוכם 5 מיליון שקל לטובת עו"ד גיורא ארדינסט, 850 אלף שקל לרו"ח יהלי שפי, כ-450 אלף שקל לפרופ' חיים בן-שחר ואשר בלס וכ-350 אלף שקל לרו"ח יהודה ברלב.

ההצצה לסכומים האלה התאפשרה הודות לתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד לבנת על-ידי שותפיו העסקיים לשעבר, אמיר אדלר ואילן פדלון. התביעה טרם נדונה, ומטעם הנתבעים מבהירים כי שכר-הטרחה מוצדק, ובכל זאת הם נותנים מושג על סדרי גודל.

מקרה אחר שחשף את הכסף הגדול היה דיון משמעתי שהתנהל נגד השר לשעבר דן מרידור ועו"ד אילן שביט בפרשת ייצוגו של איש העסקים ארקדי גאידמק. בדיון התברר כי השניים קיבלו מגאידמק הבטחה לקבל שכר-טרחה של 1.5 מיליון דולר, לא כולל מע"מ, בעבור ייצוגו בשני שימועים ב-2006 וב-2008.

לפי הסכם שכר-הטרחה הראשון, נקבע כי גאידמק ישלם 5 מיליון דולר נוספים במקרה של "הצלחה בשימוע", כלומר, במקרה שלבסוף לא יוגש כתב אישום נגד גאידמק.

מרידור ושביט זוכו באופן מלא מעבירות של הפרת חוק הלשכה, האוסר על התניית שכר-טרחה בתוצאות משפט פלילי, לאחר שנפסק שהסעיף אינו חל על הליכי שימוע.

מקרה נוסף שפורסם ב"גלובס" עסק במאבק בין מומחה המיסוי הבינלאומי ואיש העסקים עו"ד אורי כליף לבין צבי ויליגר, מנכ"ל חברת ויליפוד ומבעליה. עו"ד כליף הגיש תביעה על סכום של כ-4 מיליון שקל, ובה טען כי ויליגר חייב לו כמיליון שקל שכר-טרחה עבור הסדרי מס שביצע עבורו, וכן יותר מ-2 מיליון שקל עבור כספים שכליף העביר במסגרת עסקת המניות ויליגר-גאידמק. ויליגר מצדו טען כי כליף לא עמד בהסכמים מולו ולא ייצג אותו בחלק מהעניינים שטען כי ייצג אותו.

תיק אחר שחשף את המיליונים המופקדים בחשבונותיהם של עורכי הדין היה משפטו הפלילי של עו"ד-ד"ר יעקב וינרוט, לצד פקיד השומה של מחוז דן לשעבר, שוקי ויטה, שממנו זוכה וינרוט באופן מלא ומוחלט.

במסגרת המשפט נחשפו סכומי שכר-הטרחה שגבה וינרוט מלקוחותיו השונים. כך התברר כי בין היתר גבה וינרוט 12 מיליון דולר מהאוליגרך מיכאל צ'רנוי, ולא פחות מ-10 מיליון דולר מארקדי גאידמק בעבור ייצוגם בעניינים שונים; מהשר לשעבר צחי הנגבי גבה משרד וינרוט כמיליון דולר בעבור ייצוגו בפרשת המינויים הפוליטיים.

לפי פרסומים אחרים, גבה עו"ד וינרוט יותר מ-1 מיליון דולר משר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שנשלח ל-65 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בגניבת 1.73-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל).

"על זה שוינרוט גבה 1.5 מיליון דולר מהירשזון על הייצוג, אני כל הזמן אומר שאם הוא, הירשזון, היה הולך לבית המשפט בלי עורך דין, הוא לא היה משלם 1.5 מיליון דולר והיה מקבל פחות שנים בכלא", אומר עורך דין בכיר. "הוא היה בא ואומר, 'אני מודה' - ומקבל 3 שנים בפנים, וחוסך את הכסף. הירשזון הוא משל למה שקורה בשוק הזה. יש הרבה דוגמאות כאלה לגביית שכר-טרחה מוגזם בלי להשיג תוצאות ללקוח".

אם תשאלו את עורכי הדין עצמם, כל שקל או דולר שקיבלו מוצדקים (נביא את "כתב ההגנה" של עורכי הדין בעניין זה בהמשך השבוע), אך יש המבקרים את חגיגת הכסף הזאת. "אפשר לתת אותו שירות בסכומים נמוכים יותר. זה לא מוסרי לגבות חלק מהסכומים שנגבים", אומר עורך דין מוכר.

לדברי עו"ד אפי נווה, יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, גובה שכר-הטרחה שמשלם לקוח לעורך דין נקבע בשוק חופשי, ו"אם יש מישהו שמוכן לשלם, אז תמיד יהיה מי שייקח".

לדבריו, "אם יש אוליגרך או מיליונר שחושב שעורך דין מסוים יספק לו את התוצאה המבוקשת, והוא מוכן לשלם לו את הסכומים הגבוהים הנדרשים, אז זה עניין של שוק חופשי והיצע וביקוש, ואין מה להתערב בזה. זה כמו שאדם הולך לרופא מומחה, הפרופסור הכי גדול בתחומו, באופן פרטי, ומשלם לו 200 אלף דולר על השתלה".

עם זאת, הוא מוסיף: "לא ניתן לומר שאי-אפשר לקבל שירות ברמה לא פחות טובה בסכומים פחות גבוהים. זה בהחלט אפשרי".

עורכי דין
 עורכי דין

480 דולר לשעת עבודה של שותף בכיר במשרד הרצוג

תביעה שהגיש באחרונה משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, אחת מ-3 המשרדים הגדולים בארץ, מאששת את הסכומים שגובים עורכי דין לשעה, כפי שפורסמו ב"גלובס", בכתבה הראשונה על שכר-הטרחה של עורכי הדין.

במסגרת התביעה, בסדר דין מקוצר, דורש המשרד תשלום שכר-טרחה בסך 81.3 אלף שקל מחברה אמריקאית בשם Prodigy Diabetes Care, ועולה ממנה כי שותף בכיר בהרצוג פוקס נאמן גובה 480 דולר לשעת עבודה, לא כולל מע"מ. עבור שעת עבודה של שותף רגיל בפירמה נגבה שכר-טרחה בסך 330 דולר לשעה לפני מע"מ, שעת עבודה של עורך דין שאינו שותף תומחרה על-ידי הפירמה ב-270 דולר לשעה ושעת עבודה של מתמחה ב-100 דולר לפני מע"מ.

בתביעה שהגישה הפירמה באמצעות עו"ד משה יעקב, נטען כי באוגוסט 2012 פנה אליה עו"ד אנדי או'הרה, היועץ המשפטי של החברה האמריקאית, וביקש שהפירמה תייצג את החברה בתביעה שהוגשה נגדה בארץ.

לפי התביעה, הפירמה העניקה לחברה שירותים משפטיים כמבוקש, אך בשלב מסוים הודיעה החברה שהיא מבקשת להפסיק את ההתקשרות ולשכור את שירותיו של משרד עורכי דין אחר. בין הצדדים נותרה מחלוקת באשר ליתרת שכר-הטרחה שעל החברה האמריקאית צריכה לשלם לפירמה.

התפלגות ההכנסות לפי תחומים
 התפלגות ההכנסות לפי תחומים

עורכי דין2
 עורכי דין2

צרו איתנו קשר *5988