וינשטיין מושקע בתיק ליברמן

לא רק עתידו הפוליטי של ליברמן מוטל כאן על כפות המאזניים

נוסף למערכת הפוליטית שתעצור את נשימתה מחר (ד') בבוקר, בעת ששופטי בית משפט השלום בירושלים ימסרו את הכרעת דינו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, הנאשם בפלילים; גם המערכת המשפטית צריכה לעצור מלכת ולהטות אוזן למתרחש.

והיא בוודאי תעשה זאת. שכן לא רק עתידו הפוליטי של ליברמן מוטל כאן על כפות המאזניים, המסמלות בדרך-כלל את הצדק, החוק והמשפט - אלא גם עתידה של המלחמה בשחיתות השלטונית ועתידה של העבירה השנויה במחלוקת, הקרויה מירמה והפרת אמונים, עומדים כאן להכרעה.

אמנם מדובר רק בבית משפט השלום, שפסקי דינו אינם בגדר תקדים מחייב, ואפילו לא הלכה מנחה; אולם כפי שלימד פסק דינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק ראשונטורס-טלנסקי-מרכז ההשקעות, לכל פסק דין שנוגע לפוליטיקאי הנאשם בשחיתות יש חשיבות מכרעת הן מבחינת הדיון הציבורי בשאלת טוהר המידות של נבחרי הציבור, הן מבחינת המסר לפוליטיקאים במערכת הפוליטית והן מבחינת הרוח במפרשיה של מערכת אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות, במסגרת האקלים התקשורתי האלים ביחס אליהן.

במהלך המשפט ניסו שלושת השופטים, חגית מאק-קלמנוביץ, יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר, לשמור על נייטרליות ולא להצטייר כמי שגיבשו את דעתם לצד זה או אחר. עם זאת, לפחות אחד מהשלושה הביע בשבועות האחרונים בשיחות סגורות ספקנות באשר למידת הפסול שדבקה במעשיו של הנאשם ליברמן.

הדבר מחזק את ההערכות כי הכרעת הדין עשויה להינתן בדעת רוב ומיעוט, מה שיחזק מן הסתם את הסיכוי שאחד הצדדים יערער לבית המשפט המחוזי.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מנוע היה מלטפל בענייניו של אולמרט, שאותו ייצג כסנגור טרם מינויו ליועמ"ש. אולם בתיק ליברמן היועמ"ש נושא באחריות מלאה - הן לסגירת התיק העיקרי והן לניהול התיק הנלווה בבית המשפט, בפרשת השגריר זאב בן-אריה.

וינשטיין מושקע בתיק הזה מקצועית ואישית. כפי שהיה נחוש לסגור את תיק חברות-הקש - כך הוא נשמע נחוש ללכת עד הסוף בפרשת השגריר, החמורה הרבה פחות, אך לשיטתו הנחרצת מבחינה ראייתית ומשפטית.

לדעת וינשטיין, בתיק זה אין תחום אפור - לליברמן אסור היה אפילו להימנע מהעברת מינויו של בן-אריה לשגרירות בריגה, קל וחומר לסייע בקידום המינוי. לגרסת היועץ, אם זו איננה עבירה של מירמה והפרת אמונים, לשם מה בכלל קיימת עבירה זו בספר החוקים? בן-אריה לא יכול היה להתמנות לשגריר, נוכח כישלונו בליבת העבודה כשגריר - שמירת סודיות המידע הרשמי שהמדינה מעבירה באמצעותו.

באותה מידה, ליברמן כשל גם הוא בתפקידו כשר החוץ - בכך שמינה לתפקיד שגריר אדם שהוא עצמו ידע שאינו ראוי למינוי זה. שמירה על טוהר ואיכות המערך הדיפלומטי הישראלי היא ליבת עבודתו של שר החוץ.

דעתו של וינשטיין כה נחרצת בעניין זה, עד שהוא כבר גיבש עמדה עונשית חמורה, והיה אם ליברמן אכן יורשע. מבחינת היועץ, הרשעה כאן שווה קלון פלוס מאסר בפועל, שירוצה בעבודות שירות. בלי חוכמות.

ועדיין, הנטל במשפט פלילי מונח על כתפי התביעה; עליה להוכיח בעבודת נמלים, טכנית ופקידותית לעתים, את רכיבי העבירה - עובד ציבור, שבמהלך מילוי תפקידו עושה מעשה של מירמה או של הפרת אמונים הפוגע בציבור.

בעניין זה הלכת שבס קובעת בנוסף כי יש צורך בהוכחת פן מחמיר נוסף, סטייה מהשורה, כדי להוציא את התנהלותו של הנאשם מתחום האתיקה והאסתטיקה ולהכניסה לספירה הפלילית.

אחרי הסערה הפוליטית הצפויה מחר, יגיע גם זמנם של הדקדוקים המשפטיים.