טביב, תערוף איזה ראש בשביל ההמונים

הבעלים של בית"ר שוב העדיף להקשיב לקולות הרחוב ופיטר את המאמן אלי כהן, העיקר להישאר פופולרי ביציעים ■ וגם: בן חיים, קשטן ובניון ■ סיכום מחזור

1. עושה רושם שמניע כלכלי טהור היה הגורם העיקרי (אם כי לא היחיד) להחלטה החפוזה של אלי טביב לפטר הבוקר (ג') את אלי כהן מבית"ר ירושלים. הקהל של בית"ר הגיע לנקודת האל-חזור מול המאמן. שלושת הפסדי הליגה הרצופים העלו את מפלס העצבים בטדי לגבהים חדשים. טביב, שכבר אכל מרורים מהאוהדים בקבוצותיו הקודמות - פיקח מספיק בשביל להתחיל את הקדנציה בבית וגן עם ריצוי הפנאטים המקומיים, עד כדי כך שנציגי הארגון הגזעני והאלים "לה פמיליה" נכחו בהרמת הכוסית של המועדון לראש השנה.

רציונלית, אין שום סיבה לפטר את כהן, שנמצא במרחק של שתי נקודות מהפלייאוף העליון. אם בית"ר, שנבנתה העונה טלאי-על-טלאי ובחלק מהעמדות מציגה כמה מהשחקנים החלשים ביותר בליגת העל, תסיים העונה בפלייאוף העליון - זה יהיה הישג לא פחות מפנומנלי.

מצד שני, בשבוע הבא מכבי ת"א עולה לירושלים, וכדי שטביב יוכל לשחזר את ההצלחה מול הפועל ת"א (30 אלף צופים וארגזים של כסף), או לפחות להתקרב אליה - הוא יהיה חייב להעלות את המורל של האוהדים ולהעניק להם איזה סוכריה בדמות עריפת ראש.

2. מטוס הסילון של הכדורגל הישראלי המריא אתמול כבר אחרי 30 שניות משריקת הפתיחה למשחק בין מכבי להפועל רעננה. טל בן חיים הדגים לראווה בשער הראשון של האלופה את הארסנל המדהים שלו: עבר שלושה שחקנים כמו מים עם הריצה המסחררת שלו, וקינח בהרמה מדויקת עם רגל שמאל (ה"חלשה" שלו) לראש של דאבור. זה לא מוכח מדעית, אבל לעין בלתי מזוינת ברור שטב"ח הוא השחקן המהיר ביותר בליגת העל. עם מעורבות בשער השני וכיבוש של השלישי, טב"ח השלים אמש בבלומפילד את המשחק הכי טוב שלו עד כה במדים הצהובים.

זה כמעט נשכח על רקע הסיפור של ערן זהבי שעדיין מהדהד חזק, אבל טב"ח עשה הקיץ מעבר מהיריבה העירונית של מכבי. בהפועל ת"א אשתקד הוא היה שחקן מפוזר שהתקשה לבוא לידי ביטוי, וכבש רק 7 שערי ליגה, נתון שאותו הצליח לעבור אפילו בכל שלוש העונות שלפני כן במכבי פ"ת. כשפחות משליש ליגה חלפה ב-2013/14, הוא כבר עם 4 גולים במכבי. לא רק מקצועית, טב"ח שדרג את עצמו במכבי גם כספית: חוזה המקסימום שלו העונה יגיע ל-2.33 מיליון שקל ברוטו, שזה לפי הערכות כ-55% יותר ממה שקיבל אשתקד בוולפסון.

המקרים של טב"ח וזהבי מוכיחים בעיקר דבר אחד: אין מקום יותר לסיפורים בכדורגל המודרני על נאמנות לצבע מסוים או קבוצה כזאת או אחרת. מי שבוחר ללכת למכבי מניח את עצמו במערכת הכי משומנת שיש כאן, עם השחקנים הכי גדולים מסביבו - והסיכוי שלו לפרוח צומח. שלא לדבר על היתרונות הברורים לחשבון העו"ש.

המקרים של טב"ח וזהבי מגחכים בעיקר את איתי שכטר וגילי ורמוט: מאז שחזרו מהטיולים הכושלים שלהם באירופה, השניים האלו דיברו בראיונות על הבחירה שלהם "בבית" האדום, ועל העובדה שגם מכבי רצתה אותם - ואף הציעה להם יותר כסף. זה אמנם ניסיון נחמד ללקק לאוהדי הפועל, אבל ההחלטה שקיבלו אינה מתכתבת עם המציאות: היכולת העלובה שלהם, בזמן שכל שחקן דרג 2 הופך במכבי לעילוי (עוד כמה דוגמאות: איינבינדר, ראדי, טיבי), בעיקר גורמת לתהיות איפה היתה הקריירה שלהם כיום, אם רק היו עונים לטלפון מג'ורדי.

טל בן חיים / צלם: שלומי יוסף
 טל בן חיים / צלם: שלומי יוסף

3. דווקא הפיגור המוקדם אתמול של רעננה, קבוצה שנודעה השנה בשל משחק ההגנה המשובח שלה (0.7 ספיגות בממוצע למשחק עד המחזור האחרון) היה זה שהדגיש את הוורסטיליות שלה. רעננה היתה חייבת לתקוף, ולכן הצליחה להביך את החוליה האחורית של מכבי פעם אחר פעם, עם משחק צירופים מרשים ולחץ אפקטיבי. היא אולי היתה שווה אפילו יותר מהגול הבודד שהצליחה לכבוש. שני החלוצים הזרים שלה - נוואקמה הניגרי וממאדו הסנגלי - הם גניבות השנה.

את המחמאות צריך לשגר רק לאדם אחד: מנחם קורצקי. אם הוא יצליח עונה שנייה ברציפות לקחת קבוצה נטולת קהל ובעלת תקציב מינימום לפלייאוף העליון (בעונה הקודמת הוא עשה את זה עם רמה"ש), זה שווה ערך לריפיט של שתי אליפויות.

4. יש לדרור קשטן, שיאן התארים בכדורגל הישראלי והאיש שניצח 394 משחקי ליגה (פער עצום על פני המאמן השני בדירוג הזה, אברם גרנט שניצח 276 משחקים בישראל), "חברים" טובים שקוראים לו לפרוש. גם ליוסי בניון, הכדורגלן הישראלי שעשה את הקריירה הכי גדולה בחו"ל, יש "חברים" שהתחננו בפניו לחתום בהפועל ב"ש או במכבי חיפה. מי זאת בכלל קווינס פארק ריינג'רס, קבוצה עם בעלים מיליארדרים (איל הפלדה ההודי לאקשמי מיטאל וטייקון התעופה המלאזי טוני פרננדז) שמדורגת שלישית בצ'מפיונשיפ ומועמדת בכירה לחזור לפרמיירליג כבר בעונה הבאה?

לפעמים עדיף שחברים יישארו רק באגד. צריך להעריך אנשים שכבר עברו לשלב הפחות סימפטי בקריירה שלהם, שלב הגסיסה, אבל מתעקשים להמשיך להילחם על מקומם בפסגה. זקנתם תבייש את בחרותם אם יישבו בבית (במקרה של קשטן) או יחזרו לביצה המקומית (בניון), הרבה יותר מאשר אם ימשיכו לעשות את מה שהם הכי אוהבים - הכי טוב שהם יכולים.

יוסי בניון / צלם: רויטרס
 יוסי בניון / צלם: רויטרס