חדירה לפרטיות של נתניהו?

כלל ידוע קובע: כל מה שהציבור מממן הוא עניינו של הציבור

בספטמבר 2000 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד בנימין נתניהו ואשתו שרה, בפרשת המתנות וקבלן ההובלות אבנר עמדי. ההחלטה שלא להעמידם לדין בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים וניסיון לקבלת דבר במירמה, התקבלה בניגוד לעמדתה של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. רובינשטיין סירב לתת פומבי לחוות-הדעת של ארבל, שתמכה בהגשת כתב אישום.

בעקבות זאת הגיש עיתון "הארץ" עתירה מינהלית בעניין זה, לפי חוק חופש המידע, ובסופו של דבר הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון הורה למשרד המשפטים לפרסם את תמצית חוות-דעתה החולקת של פרקליטת המדינה.

בפסק הדין כתב השופט אליהו מצא, בלשונו המתונה, כי "הוגשה לנו תגובה בכתב מטעם בני-הזוג נתניהו, שבה הובעה התנגדות לבקשה" לפרסם את חוות-דעתה של ארבל. במוקד פרשת נתניהו-עמדי עמדה התנהלותם של בני-הזוג, שקיבלו עוד ועוד טובות הנאה מקבלן ההובלות הירושלמי, ובהמשך נחקר גם חשד לכך שנטלו לידיהם מתנות רבות שקיבלו מתוקף תפקידם הרשמי, בעת שנתניהו כיהן כראש הממשלה בשנים 1996-1999. כבר אז העדיפו בני-הזוג נתניהו לחשוף כמה שפחות מידע בנוגע להתנהלותם הנהנתנית, על-חשבון הקופה הציבורית.

גם בפרשת מאבקה של התנועה לחופש המידע לחשוף את מלוא חשבון ההוצאות של מעונות ראש הממשלה, בירושלים ובקיסריה, ניכרת אותה גישה של יד קמוצה במתן מידע.

משרד ראש הממשלה הערים וממשיך להערים קשיים; תחילה סירב כליל לבקשת המידע, והביא להגשת עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע. אחר-כך מסר מידע כללי בלבד, וגם כעת, כשחשף בשבוע שעבר רשימות מפורטות יותר של הוצאות, עשה זאת תוך טשטוש פרטים קונקרטיים, בתואנה של שיקולי ביטחון. שהרי, ביטחונו של ראש הממשלה נתניהו מצוי כנראה בסכנה אם ייחשף הסופרמרקט שבו נרכש מזונו, או הגלידרייה שאת גלידת הפיסטוק שלה הוא מעדיף במיוחד.

במדינה מתוקנת, ראש הממשלה אינו נאבק על הסתרת המידע הנוגע למימון הציבורי של הוצאותיו הפרטיות; וגם אינו פועל להטלת כמה שיותר מהוצאותיו הפרטיות על קופת הציבור, אלא להיפך.

נתניהו ורעייתו נוהגים לקבול על חדירתה של התקשורת לפרטיות משפחתם ולחיטוטה כביכול בענייניהם הפרטיים. אלא שכלל ידוע קובע: כל מה שהציבור מממן הוא עניינו של הציבור.

המשמעות לגבי בני-הזוג נתניהו מרחיקת לכת: על-פי דוח ההוצאות, הממומן מקופת הציבור, זכאי הציבור לדעת מה גובה חשבון המים בווילה של נתניהו בקיסריה, וגם מה מחיר בגדיה של הגברת נתניהו, ומה כולל התפריט בארוחות הבוקר הפרטיות של בני המשפחה, לא רק הארוחות הרשמיות, שכן אלה וגם אלה משולמות משום-מה על-ידי הציבור.

עילה לבדיקה מעמיקה של מבקר המדינה

מאחר שכלל ההוצאות במעונותיו השונים של ראש הממשלה משולמות מסעיף זה או אחר מתקציב משרדו, לא ברור למה בדיוק משמשת משכורתו; והדעת נותנת כי היא מועברת כולה לחיסכון המשפחתי לדורות הבאים.

התנהלותו המופקרת של נתניהו - מהמיטה הזוגית המותקנת בטיסותיו המייגעות לאירופה ועד חשבונות הגלידה, הנרות הריחניים והמים בבריכה הפרטית - היא עילה לבדיקה מעמיקה של מבקר המדינה, יוסף שפירא. ואכן, משרד המבקר מנהל בדיקה כזו, בנוגע לכלל ההוצאות הפרטיות והפרטיות-למחצה, במעונות ראש הממשלה.

בדיקה נוספת בעניינו של נתניהו התנהלה גם היא במשרד המבקר, בפרשת "ביבי-טורס". הפרשה ההיא כללה גם היא מאפיינים של מה שהוגדר על-ידי המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, "נהנתנות חמורה": די להיזכר בהוראתה של הגברת נתניהו להטיס למלונות בחו"ל בגדים לצורך קבלת שירותי כביסה.

גם התיק ההוא החל להיבדק במשרד המבקר, אך בסופו של דבר הופרד החלק הנוגע לנסיעות חברי כנסת, מהפרק הנוגע לנסיעות שרים, והועבר ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. התברר גם כי חלק גדול מנסיעותיו של נתניהו, שזכו לביקורת ציבורית, נעשו בעת ששימש כחבר כנסת ולא כשר, וספק אם הן מצויות בסמכות ביקורתו של מבקר המדינה.

גורלו של הדוח אינו ידוע, מלבד העובדה שהוא לא הוביל לנקיטת כל צעד פורמלי, דוגמת חקירה פלילית למשל, וגם לא פורסם רשמית לציבור. יש לקוות שגורלה של הבדיקה הנוכחית יהיה שונה.