ענישה מכאיבה וראויה

גזר דינו של דני דנקנר יחזיר את אמון הציבור במערכת הבנקאית?

בתום מתן גזר דינו של דני דנקנר ציין סנגורו, עו"ד נבות תל-צור, כי מדובר בהחלטה תקדימית של בית המשפט.

עו"ד תל-צור חילץ בשנים האחרונות בשלום את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מהאישומים בהפרת אמונים בפרשת טלנסקי. כמו כן, הוא ייצג את מנהל רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, שנשלח לשנת מאסר בפועל בגין הרשעתו ב-5 עבירות של מירמה והפרת אמונים ועבירה של סיוע לשוחד בפרשת המינויים ברשות המסים; ועוד כמה בכירים במשק.

‏תל-צור התכוון בדבריו לכך שדנקנר נענש קשות על אף שאינו נבחר ציבור והיה "בסך-הכול" מנהל של תאגיד בנקאי. והצדק עמו.

‏אבל השאלה שצריך לשאול את עצמו הציבור אינה אם מדובר בתקדים (או בגזר דין "ראשוני" שלא היו כמוהו, שכן פסק דין של בית משפט מחוזי אינו מחייב את בתי המשפט המקבילים לו או את בית המשפט העליון) - אלא אם מדובר בגזר דין ראוי.

‏ועם כל ההזדהות עם הסבל הגדול שעבר ועובר על דנקנר, שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, התשובה לכך היא חיובית.

‏דנקנר לא הורשע אמנם לבסוף בעבירות המירמה והשוחד החמורות שבהן הוא נחשד והואשם בתחילה, אבל מי שקורא את עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה דנקנר בעצמו, אינו יכול שלא להירתע מהקלות ומעזות-המצח שבה מנהל של הבנק הגדול בישראל הצליח במשך תקופה ארוכה לנהל את הבנק כאילו היה מדובר בעסק פרטי שלו, ולטובת האינטרסים הפרטיים שלו. ‏

גזר הדין גם שם סוף לוויכוח שהתנהל בין דנקנר לבין הפרקליטות לאחר הכרעת הדין, באשר למשמעות מעשיו והשפעתם על בנק הפועלים ועל המערכת הבנקאית כולה.

‏השופט צבי גורפינקל הבהיר בדבריו כי כתוצאה ממעשיו של דנקנר נפגע אמון הציבור במערכת הבנקאית, וכי יש צורך לשקמו על-ידי הבהרה כי נושא תפקיד בכיר בבנק שאינו ממלא כראוי את תפקידו ייענש.

"מעשים כגון אלה לא יוכלו לעבור לסדר היום ללא ענישה מכאיבה בצדם. ענישה שתבהיר כיצד יש לנהוג ומה דינו של מי שנוהג בניגוד לכללים המצופים מדירקטור בכלל ומראש דירקטוריון של בנק בפרט", אמר השופט.

‏באמצעות ענישתו של דנקנר מקווה השופט כי בעתיד יובטח שהבנקים בישראל יתפקדו בדרך יותר נאותה מזו שבה תפקד בנק הפועלים בימי דנקנר.

בבסיסי צה"ל תלויים שלטים עם הסיסמה "תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך". יש לקוות כי גזר דינו של דני דנקנר יחזיר את אמון הציבור במערכת הבנקאית, ויביא לכך שכל אם עברייה תדע כי הפקידה את גורל פיקדונותיה, כספיה וחסכונותיה, בידי מנהלים הראויים לכך.