הגזר הגדול והגזר הקטן

שוק הרכב צועד לכיוון נקי יותר, אך לא בהכרח זול ונגיש יותר

אחרי שנתיים סוערות, שבהן בחש הרגולטור בשוק הרכב הישראלי והבטיח לשנות סדרי עולם, נראה היה ש-2014 תהיה שנה של הפוגה בחזית הרגולציה. אמנם "חוק שירותי הרכב" של משרד התחבורה - אותו חוק שעליו נטען כי "יוריד את מחירי הרכב החדש ב-20%" - עדיין נידון בוועדת הכלכלה, אבל מעיון בנוסח העדכני והמתוקן של כמה מסעיפי הליבה בחוק, שיידונו השבוע בכנסת, נראה שהוא עבר בינתיים ריכוך ונטרול יסודי והשפעתו על השוק תהיה זניחה.

גם עדכון "המס הירוק", שנכנס לתוקף בשלהי השנה שעברה, עבר בינתיים ללא השפעה מהותית על המחירים, הודות לכרית הספיגה של שערי המטבע. שינויים נוספים במס הקנייה לא צפויים השנה ומשרד האוצר גם הבהיר באופן נחרץ כי הוא אינו מתכוון לפתוח חזית בכל הנוגע לשווי השימוש של ציי הרכב.

אבל בשקט, מאחורי הקלעים, מתבשלת בחודשים האחרונים רפורמת רגולציה מקיפה חדשה, שעשויות להיות לה השפעות מרחיקות לכת על שוק הרכב והתחבורה בישראל בשנים הקרובות ועל שוק הציים בפרט.

"ועדת המיסוי הירוק", גרסה 2

הרפורמה החדשה מתבשלת במסגרת צוות עבודה באוצר, שמכונה באופן לא רשמי "ועדת המיסוי הירוק השנייה" (הראשונה פעלה בסוף העשור הקודם). מדובר באחד מכמה צוותי עבודה ממשלתיים, שהוקמו בעקבות החלטת הממשלה 707 מאוגוסט 2013, שכותרתה "תוכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל". ההחלטה מתגלגלת במסדרונות הממשלה כבר מ-2008 אבל בעקבות גילוי הגז, והמשך הלחץ הבינלאומי על ישראל לעמוד בהתחייבויותה הסביבתיות, הוא נכנס כעת למישור אופרטיבי.

המנדט שניתן לצוות המיסוי נשמע אולי מעורפל אך הוא בהחלט מרחיק לכת: "להטיל על שר האוצר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, בהתאם להחלטת הממשלה ומסקנות והוועדה הבין-משרדית למיסוי ירוק, לקבוע שיעור מס דיפרנציאלי שיופעל בהדרגתיות על סוגי דלקים שונים, בפרט סוגי מזוט שונים, באופן שישקף את ההשפעות הסביבתיות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהם ויעודד את השימוש בדלקים מזהמים פחות, הכול בשים לב לגובה המיסוי המקובל בעולם לדלקים דומים. כמו כן, להטיל על שר האוצר לבחון מתן תמריצים לעידוד השימוש בתהליכים או באמצעים מוכחים להפחתה משמעותית של הפליטות, עד ליום 1.1.2015 ובכפוף לזמינות של תחליפי דלק נקיים, כגון גז טבעי".

ההשלכות של יצירת "מדרג מיסוי חדש" לדלקים עשויות להשפיע באופן מהותי על הביקוש לסוגי רכב שונים, כפי שמוכיח המצב בשטח. כך, למשל, ההעלאה ההדרגתית של הבלו על הסולר בשנים האחרונות, שייקרה אותו ביחס לבנזין, חיסלה באופן אפקטיבי את שוק רכבי הדיזל הפרטיים בארץ ופתחה פתח לא קטן שדרכו נכנסו כלי רכב חסכוניים אחרים כמו כלי רכב היברידיים. מנגד, הבלו המופחת על הגז הפחמימני המעובה (גפ"מ) יצר שוק קטן אך משגשג של כלי רכב מונעי גפ"מ בישראל.

המחיר הלא זול של הדלק

בשלב זה אנחנו כבר יכולים לשמוע ברקע תשואות סוערות מכיוון האגף החברתי-סביבתי. "סוף סוף חשיבה רציונלית", אומרים לעצמם הירוקים, "ישראל נכנסת לעידן של דלק ידידותי לסביבה, שיהיה זמין לכול ובמחיר זול". הכול נכון, פרט לעניין "המחיר הזול", שכלל אינו עומד על הפרק.

הכנסות המדינה מבלו על דלק עמדו בשנה שעברה על קצת יותר מ-16 מיליארד שקל והאוצר הבהיר כבר מבראשית, שאין לו שום כוונה לוותר על ההכנסות הללו בטווח הארוך. כלומר, המטרה היא אמנם לעודד את השימוש בדלקים נקיים יותר כמו גז, אבל אם אלה יזכו להצלחה מסחררת בשוק ויפחיתו את השימוש בדלקים המסורתיים (והמזהמים) המיסוי עליהם יעלה כדי "לפצות" את קופת האוצר.

אז איך בכל זאת מעודדים את השימוש בדלק נקי לתחבורה בלי לאבד הכנסות? התשובה היא "להגדיל את המקל ולהותיר את הגזר ללא שינוי". זה התרגום המעשי של יצירת "מיסוי דיפרנציאלי" בדלק. כלומר, אפשר לייקר בהדרגה את הבלו על בנזין וסולר כדי להפחית את הכדאיות היחסית של השימוש בהם ביחס לדלקים אחרים.

הסבירות שהוועדה תמליץ להעלות את הבלו על בנזין בשלב הראשון היא נמוכה. מעבר להשלכות החברתיות-פוליטיות של צעד כזה, המטרה בשלב הראשון היא שוק התובלה והתחבורה הציבורית, שמבוסס על מנועי דיזל. העלאת הבלו על הסולר, עם או בלי צעד משלים של צמצום החזרי המס על השימוש בו, יכולה להוות תמריץ רציני לציי התובלה לבצע הסבה לגז טבעי או לשיטות הנעה מקבילות. אמנם העלאת הבלו תחסל סופית גם את הכדאיות של רכישת רכבי דיזל פרטיים, אבל זהו "נזק היקפי".

אם מישהו רוצה עוד הוכחה לכך שלמדינה אין כוונות "להכניס את היד לכיס" לצורך הפחתת הזיהום מתחבורה הוא יכול למצוא אותה באותה החלטת ממשלה 707, שלפיה הממשלה מוכנה להקציב סכום מגוחך של 5 מיליון שקל בשנה לצורך גריטת כלי רכב ישנים ומזהמים עד 2017 - סכום שמספיק לכשבועיים של גריטה. באותה החלטה, לצורך "מתן תמיכות לעידוד מעסיקים במשק להפחית את זיהום האוויר הנובע מיוממות" (נסיעה לעבודה ובחזרה ברכב) מוקצה סך של 28.5 מיליון שקל לכל השנים 2013 עד 2017. בשוק של 330 אלף כלי רכב צמודים, הסכום הזה הוא אפילו לא בדיחה.

אבל בשיטת "הגדלת המקל והקטנת הגזר", אפשר למצוא עוד רעיונות מעניינים ואפקטיביים, שמתגלגלים כיום בוועדת "המס הירוק". כך, למשל, לא סביר שהאוצר יפחית את שווי השימוש כדי לעודד עובדים וציי רכב לעבור לרכב עם דלק אלטרנטיבי. זהו מקור הכנסה של כ-5 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר, ואפילו הרכב החשמלי של אגסי לא קיבל הטבה כזו (מה שסייע לחיסול המיזם). לעומת זאת ניתן ליצור תמריץ דומה אם, למשל, יותנה החזר המס על הוצאות הדלק של המעבידים במעבר לאחוז מסוים של כלי רכב "אלטרנטיביים" מכלל הצי.

סקטור הגז מחמם מנועים

למרות שפעילות הוועדה למס ירוק מתבצעת מתחת למסכי הרדאר של רוב ענף הרכב, בענף האנרגיה ומקורות ההנעה האלטרנטיביים דווקא מודעים לה מאוד. בראש הממתינים נמצאים ספקי הגז הטבעי, שרואים בהמלצות הוועדה קרש קפיצה להרחבת החדירה של הנעת גז טבעי לשוק הרכב המוסדי והפרטי. כיום ניצבים לא מעט מכשולים של טכנולוגיה ועלויות בפני המעבר מהנעה בסולר ובנזין לגז. אבל תמרוץ ממשלתי הולם יכול לספק שטיח אדום.

אבי בן אסאייג, מנכ"ל דלק ישראל שמקדמת כיום במרץ את המעבר לגז טבעי בתחבורה, מספק כמה רמזים לכיוון הכללי שאליו חותר, או צריך לחתור, הרגולטור. לדבריו, "המשק הישראלי והנהג הישראלי יכולים למצוא עצמם בשנת 2014 בפתחה של מהפכה חסרת תקדים בתחום התחבורה, שתוזיל את עלויות התחבורה בישראל בעשרות אחוזים (עד כדי 50% מהעלויות האנרגיה היום), תשפר את איכות הסביבה ותאפשר את עצמאותה האנרגטית של התחבורה בישראל".

לשם כך, אומר מנכ"ל דלק, "נדרשים כמה מהלכים רגולטוריים משמעותיים כמו השלמת מסקנות ועדת המיסוי הירוק אשר תאפשר ודאות מיסויית לתחום הגז הטבעי בתחבורה לעשור הבא. "אנו צופים שמסקנות הוועדה יתמכו ביתרון הרב הקיים בשימוש בגז טבעי לתחבורה על פני כל מקור אנרגיה חלופי אחר", הוא אומר. מהלך זה צריך להיות מלווה לדבריו ב"עידוד הצרכן הישראלי להסב את כלי התחבורה שברשותו לשימוש בגז טבעי על ידי מהלכי פרסום והסברה ומתן שורה של תמריצים אשר יאיצו את תהליך ההמרה לשימוש בגז טבעי לתחבורה".

קבוצת סמל"ת: צופה גידול מואץ בשנים הקרובות; יוצאת במהלך שיווקי אגרסיבי בסובארו

קבוצת סמל"ת, יבואנית פיאט וסובארו, שואפת להשיג מכירות קבוצתיות של כ-20 אלף כלי רכב בשנה בתוך שלוש שנים - כך אמר היום מנכ"ל החברה אורי להב במסיבת עיתונאים שבה הוצגה אסטרטגיית הצמיחה של הקבוצה, שרכשה השנה את זיכיון סובארו מידי גד זאבי. בשנה החולפת עמד נתח השוק של הקבוצה, כולל סובארו, על 3.4 ומכירותיה עלו ב-16% במותג פיאט וב-39.5% במותג סובארו.

השנה תרחיב החברה את היצע הדגמים שלה עם כמה גרסאות נוספות של סדרת פיאט 500, אלפא ג'ולייטה ו"מיטו" מחודשות ועוד. החברה צופה שתכפיל את מכירות סובארו השנה.

בימים אלה פועלת החברה המאוחדת למזג מערכי לוגיסטיקה ותמיכה במכירות. בין השאר מתכוונת החברה לעזוב את מרכז האכסון וההכנסה למסירה של סובארו הנמצא כיום בשכירות בגלילות ולמזג אותו עם האתר של פיאט בפארק ראם. כמו כן יותאם המוסך המרכזי העתידי של פיאט לשמש גם כמוסך המרכזי של סובארו וייתכנו שינויים במערך הדילרים הארצי של שני המותגים.

במקביל הודיעה סובארו על מהלך שיווקי אגרסיבי לשיווק המשפחתית אימפרזה החדשה. רוכשי הרכב ישלמו מקדמה ראשונית של 5,000 שקל בלבד והיתרה תשולם ב-36 תשלומים של 1,500 שקל. הלקוח מקבל מהחברה התחייבות לרכוש את הרכב במחיר מחירון מלא בתום התקופה. על פי חישובי החברה, הלקוח משלם כ-45% ממחיר הרכב לאורך התקופה, כאשר המימון הוא ללא ריבית.

מיסי דלק
 מיסי דלק