התיק נגד ראש העיר רמה"ש רוכברגר הועבר ל"גישור פלילי"

לבקשת פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) וראש עיריית רמת-השרון המושעה, יצחק (איציק) רוכברגר, הועבר אתמול (ב') התיק הפלילי נגד רוכברגר לגישור שיתנהל בפני שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי.

משפטו של רוכברגר, שמואשם בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים, נפתח בתחילת השבוע, ובתום שני ימי הוכחות בלבד הסכימו הצדדים לנסות ולפתור את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור. השופט עידו דרויאן נענה לבקשתם.

הליך "גישור פלילי" בפני שופט, כפי שיתקיים בעניינו של רוכברגר, הונהג בארץ לפני כעשור, ותכליתו לסייע לפרקליטות ולסניגורים להגיע לעסקאות והסכמות תוך הפחתת העומס מבתי המשפט. ההליך נועד לברר את המחלוקות בין הצדדים ולגשר על הפערים ביניהם ללא צורך בפסק דין.

חשבוניות על הוצאות פרטיות

רוכברגר מואשם כי בשנים 2006-2004 הוא עבר על החוק, בכך שקיבל כ-118 אלף שקל מידי קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, בזמן ששימש יו"ר ומנכ"ל שלה, במקביל להיותו ראש עיר. לפי האישום, רוכברגר הגיש קבלות שהוצגו על-ידו כאילו היו קשורות לכיסוי הוצאות שבהן נשא במסגרת תפקידו בקרן, אך בפועל הן שימשו לצרכיו הפרטיים.

באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין, שולל רוכברגר את טענות המדינה נגדו. לדבריו, מעולם לא הייתה כוונה פלילית במעשיו, והוא סבר כל העת כי הכספים שקיבל מגיעים לו כהחזר הוצאות.

יודגש כי כבר ב-2007, לאחר שהתגלו החשדות נגדו בביקורת שנערכה בקרן, החזיר רוכברגר את הכספים שקיבל. לגרסת רוכברגר, הדיון בתיק עוסק אך ורק בפרשנות משפטית לשאלה אם הכספים שקיבל מהווים החזר הוצאות ושכר.

בכל מקרה, לדברי רוכברגר, הכספים הועברו לידיו לאחר אישור של כל הגורמים המוסמכים. "אני לא אישרתי את זה לעצמי", אמר רוכברגר בריאיון שנתן ל"גלובס" לפני כ-3 חודשים. "דירקטוריון שלם אישר את זה, ביקורת, כספים... אני קיבלתי כדת וכדין החזר הוצאות. וגם אם נכונה התזה המשפטית שזה שכר, עדיין לא עשיתי עבירה פלילית".

גם הפרקליטות ציינה בפתיחת המשפט כי עיקר המחלוקת בתיק תתמקד בפרשנות המונח "החזר הוצאות" לרוכברגר מטעם הקרן. "המונח הזה ימקד אליו את חלק הארי של תשומת-לב בית המשפט, כמו גם של העדים שהוזמנו שיופנו שוב ושוב לאותן שתי ישיבות דירקטוריון בהן נושא זה נדון, על מנת להבין "למה התכוון המשורר', כשאישר לנאשם, תחילה במאי 2004, החזר הוצאות חודשי בהיקף של 500 שקל בחודש, ובהמשך, במאי 2005, הגדיל את הסכום לעד 6,000 שקל בחודש", אמרה התובעת.