המרוויחים והמפסידים מכניסת קרנות הנאמנות הזרות לארץ

על עמלת המט"ח שבוטלה והוחזרה ועל מאבקי הכוחות של הרגולטורים

סוגיית הכנסת קרנות הנאמנות הזרות לישראל נגררת כבר כמה שנים. לכאורה מדובר בעניין פשוט יחסית - מתן אישור למנהלי קרנות נאמנות לשווק את קרנות הנאמנות שלהם בישראל דרך הבנקים, במטרה לשפר את התחרות בענף. אולם, שלל סוגיות וניגודי עניינים הביאו להתמהמהות בעניין.

אתמול, כשנראה היה שהכול סגור וברור, התברר שלא כך המצב. המפקח על הבנקים, דודו זקן, התנגד ליוזמה של יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, לאסור על הבנקים לגבות מהלקוחות עמלת המרת מט"ח בעת רכישת הקרנות. הדרישה לבטל את עמלת ההמרה הייתה הדרישה המרכזית של מנהלי קרנות הנאמנות הישראליים, וזאת כדי שלבנקים לא תהיה עדיפות בשיווק הקרנות הזרות על פני הישראליות. איך נוצרה הסיטואציה הסבוכה הזו, ומי המרוויחים והמפסידים מכך?

מנהלי הקרנות המקומיים: מנהלי קרנות הנאמנות, שניהלו מאבק על כך שהתחרות עם הקרנות הזרות תהיה בתנאים שווים, גילו אתמול שהפסידו. הטענה שלהם הייתה כי בתנאים הנוכחיים, כניסת קרנות זרות עשויה לפגום באובייקטיביות של היועצים בבנקים, שכן אלה עלולים להקנות להן עדיפות על חשבון הקרנות הישראליות. הסיבה לטענה זו היא שהפצת הקרנות הזרות כוללת עמלות נוספות, כמו המרת מטבע, ולכן היא כדאית יותר לבנק מאשר הפצת הקרנות הישראליות.

האוזר הסכים עם הטענה, והבטיח לאיגוד בנייר עמדה רשמי כי הבנקים לא יגבו עמלות מט"ח, וזה הניח את דעתם. אלא שבפועל להאוזר אין סמכות להתערב בקביעת עמלות הבנקים, מלבד בעמלות ההפצה.

אמנם איגוד הקרנות הפסיד בסוגיה הזו, אך אין זה אומר שהבנקים יפסיקו למכור קרנות חו"ל של המנהלים הישראלים, רק כי התגמול משיווק הקרנות הזרות גבוה יותר עבורם. לדוגמה, הבנקים הפיצו בשנים האחרונות ללקוחותיהם את קרנות הנאמנות הכספיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, על אף שהכנסותיהם ממכירת פיקדונות (מוצר תחליפי לקרנות הכספיות) גבוה יותר.

כמו כן, איגוד הקרנות יכול לזקוף לעצמו הישג חשוב אחר: רשות ני"ע אוסרת על הקרנות הזרות למכור קרנות שממקדות את השקעותיהן בישראל. "ברשות חושבים שלא צריכים להביא מחו"ל מוצרים שיתמקדו בארץ. המומחיות בהשקעות בחו"ל נמצאת בהגדרה בחו"ל", אומר גורם בשוק ההון. אולם, לנו זה נראה יותר כמו תירוץ של הרשות, ובעיקר הישג של איגוד הקרנות, שכן מחלק הארי של ענף קרנות הנאמנות (ההשקעות בישראל) הוסר האיום של תחרות מצד הגופים הזרים.

שמואל האוזר: מבוכה נרשמה אתמול ליו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, כשהתברר שהמפקח על הבנקים, דודו זקן, בלם לו את היוזמה לבטל את עמלת ההמרה. הרשות הבטיחה לאיגוד הקרנות שהעמלה תבוטל, ובסוף נאלצה להודות כי לא תוכל לעמוד בהבטחתה.

ראוי היה שהרשות לא תבטיח לבטל עמלה כשאין בסמכותה להתערב בעמלות ההמרה, ולכן היה עדיף שיסכמו מראש עם בנק ישראל (שבסמכותו הפיקוח על העמלות) אם מקובל עליו לבטל את העמלה, בטרם ייצאו בהצהרות כאלה ואחרות. ברשות אולי חשבו, שבבנק ישראל יחששו להצטייר כאלו המגנים על הבנקים, ולכן יישרו בלית ברירה קו, אולם התברר שלא כך הדבר.

דודו זקן: המפקח על הבנקים לא אוהב להתעמת עם רגולטורים אחרים. גם לו חשובה התדמית, והוא לא רוצה להצטייר כמי שמגן על הבנקים. ברשות חשבו שבעקבות שני הדברים הללו, הם יוכלו לכפות על זקן לבטל את עמלת ההמרה, על אף שהדבר אינו בסמכותם.

אלא שזקן עמד על שלו, ועשה מה שבעיניו נכון עניינית - לאפשר לבנקים לגבות עמלת המרה במט"ח, כשם שהם גובים עמלה זו על כל רכישה אחרת של מט"ח שמבצעים הלקוחות. זקן קיבל את ההחלטה גם במחיר של כותרות המציירות אותו כמי שלכאורה מטרפד את התחרות בענף קרנות הנאמנות. דברים אלה אינם מדויקים - לכל היותר הוא מקשה על מנהלי הקרנות המקומיים להתחרות בזרים.

הבנקים: הבנקים ללא ספק מרוויחים מכניסת הקרנות הזרות לשוק. ראשית, הוסר מהם האיום של איסור על גביית עמלת המרת מט"ח, מה שהיה פוגע להם בהכנסות. שנית, נפתח בפניהם אפיק נוסף של השקעה עבור הלקוחות. בחלק מהבנקים מאמינים שהמהלך יגדיל את העוגה כולה, כלומר את החשיפה של הציבור לענף קרנות הנאמנות, ובכך גם את ההכנסות שלהם מעמלות ומדמי משמרת.