וינשטיין: להשעות את ראש עיריית בת-ים שלומי לחיאני

זאת נוכח כתב האישום נגדו בגין לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים ■ היועמ"ש: "השעייתו של לחיאני היא החלטה מחויבת המציאות שלא ניתן להימנע ממנה"

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש אתמול (ה') לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בקשה להשעייתו של ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני. זוהי הבקשה הראשונה המוגשת בעקבות התיקון לחוק הרשויות המקומיות.

היועץ מבקש להשעות את לחיאני מכהונתו נוכח כתב האישום שהוגש נגדו, שבמסגרתו הוא מואשם בעבירות חמורות שיש להן זיקה לכהונתו הציבורית, כולל לקיחת שוחד ומירמה והפרת אמונים.

וינשטיין מציין כי "השעייתו של לחיאני היא החלטה מחויבת המציאות שלא ניתן להימנע ממנה".

בבקשה נאמר עוד כי "אין די בהשעיית ראש הרשות מתפקידו", וכי "על הוועדה לתת את דעתה גם לשורת תפקידים שבמילויים כחבר מועצה עשויה להיות לראש העיר השפעה בלתי רצויה על התנהלות הרשות המקומית או התאגידים העירוניים, השפעה הנובעת ממעמדו המיוחד כראש הרשות המצוי בתקופת השעיה, ושעלולה לאפשר לו לנהל או להשפיע באופן מהותי מאחורי הקלעים על התנהלות הרשות המקומית, באופן העלול לסכל למעשה את התכלית העומדת ביסוד הוראות השעיה שנקבעו בחוק".

בהודעה שהגישה היום (ו') לבג"ץ בשם היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה פרקליטות המדינה כי בימים הקרובים תוגש לוועדה להשעיית ראשי רשויות מקומיות גם בקשה להשעייתו של ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו, בעקבות כתב האישום התלוי ועומד נגדו.

נגד ראש עיריית רמת-השרון, יצחק רוכברגר, הוחלט שלא להגיש לפי שעה בקשה דומה, וזאת מאחר שהוא הכריז על נבצרות מכהונתו הציבורית, ו"לכן על פני הדברים ייתכן שעשוי להתייתר הצורך בהשעייתו הכפויה, מכוח החלטת הוועדה".

בוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות חברים השופט בדימוס משה גל (יו"ר), עו"ד מרים רוזנטל, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), וכן מוטי אביסרור.

במסגרת התיקון לחוק נקבע כי אם הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו, או שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין אם לפני שהחלה כהונתו, רשאית הוועדה להשעות את ראש הרשות מכהונתו, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שנתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות.

עוד נקבע כי לשם קבלת החלטתה תשקול הוועדה, בין היתר, את העבירות המיוחסות לראש הרשות בכתב האישום, נסיבותיהן, היקפן והתמשכותן, מספר הפרשות המיוחסות לראש הרשות בכתב האישום, הזיקה בין האישומים המיוחסים לראש הרשות בכתב האישום לבין סמכויותיו ותפקידיו כראש הרשות, וכן את פרק הזמן שחלף מהמועד שבו בוצעו העבירות המיוחסות לראש הרשות בכתב האישום.

החוק קובע כי החלטת הוועדה לבחינת ההשעיה תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועץ המשפטי לממשלה, וזאת על-פי הוראת שעה במסגרתה שחלה במשך השנה הראשונה מיום תחילת החוק.

צרו איתנו קשר *5988