האיש שניצח את יוקר המחיה

דייויד בלאט, עם הרכבת הסגל הפנומנלית שלו במכבי ת"א, מלמד אותנו שיעור חשוב על צרכנות נבונה: איך להימנע מלשלם כסף מיותר על מותגים

הפער בין שוויו האמיתי של מוצר לבין האופן בו הוא ממותג הוא מחיר שרובינו לא מוכן לשלם. איכות החיים שלנו לא תרד אם ניצמד לתקציב וליכולות שלנו ונתעקש לרכוש רק את מה שאנחנו מסוגלים. כמובן, נקנה את כל מה שדרוש לנו, נהיה מאוזנים ולא יחסר לנו כלום, אבל לא נשתגע, נהיה צרכנים חכמים. הרגולציה אומנם מנסה והוגה כל מיני רעיונות - אבל זה קודם כל תלוי בנו. יש שיאמרו שמדובר באוסף קלישאות, יש רבים שיאמרו שהם באמת ניסו אבל זה קשה מדי - ויש שיגידו שצרכנות חכמה בסביבה הישראלית היא משימה מסובכת מדי שדורשת משאבים רבים מדי ומביאה לתוצאות שלא שוות את המאמץ.

אבל יש אחד שניסה, וגם הצליח. הוא עושה את זה כבר ארבע שנים ברציפות ובלי שנשים לב הוא מלמד אותנו שיעור חשוב על צרכנות נבונה. לאיש הזה קוראים דייויד בלאט.

אולי זה בגלל האופי האמריקאי, אולי זה בכלל המוח היהודי, אבל מה שבטוח הוא שמאמן מכבי ת"א הוא לא רק מאסטר בכדורסל - אלא גם בית ספר מהלך לצרכנות נבונה.

האתגרים בפניהם עמד בלאט בכל עונותיו כמאמן מכבי ת"א דומים מאוד לאלה שעומדים בפניו של הצרכן הישראלי: שחקנים שממותגים על-ידי סוכנים מוכשרים עולים הון תועפות; תקציב נמוך ביחס למעמדות הגבוהים של השכונה; רגולציה, הלא היא הנהלת היורוליג שעדיין מנסה למצוא את הנוסחה הנכונה לפייננשל פייר-פליי; והצורך המתמיד לעשות יותר עם פחות.

בעולם כזה, נדרש בלאט לבנות קבוצה שתגרד פיינל-פור, לא להסתנוור ממותגים ולא לחרוג מהתקציב. בעולם כזה מצליח בלאט, שנה אחר שנה, להגיע לכל הפחות לשמונה הגדולות של אירופה, ולהשאיר אבק למאמנים וקבוצות עם תקציב הרבה יותר גבוה, שהעדיפו לבחור מותג על פני איכות ושתקציבן גבוה בהרבה.

לפני כשבוע הגיעה לכאן קובאן העשירה עם אלכס מאריץ' - אחד הסנטרים היקרים באירופה. האוסטרלי שעבר דרך פנאתינייקוס עתירת הכוכבים ממותג כאחד הסנטרים הטובים ביבשת ומרוויח בהתאם - למעלה משני מליון דולר לעונה. סופוקליס שחורציאניטיס ,שמרוויח כשליש ממנו, יחד עם אלכס טיוס וקצת שון ג'יימס שמרוויחים אולי כמו תקציב האש"ל של מאריץ' - עשו לו בית ספר.

בלאט לא אוהב מותגים - או לפחות לא מוכן לשלם עליהם יותר ממה שהם שווים באמת. אף אחד לא חולק על כישוריו של ליאור אליהו, אבל תנאי השוק והמשכורת לה הוא זוכה בהפועל ירושלים הוכיחו שבלאט צדק: לשלם לפורוורד 800 אלף דולר זה מעשית לזרוק 400 אלף דולר לפח - רק בגלל שהוא ממותג כ"ישראלי בכיר". רק ההפרש בין "מחיר השוק" למחיר המותג - שווה ערך למשכורת של טיוס, שהפך לאחת הגניבות של העונה באירופה.

שנותיו של בלאט במכבי מלאות בצרכנות נבונה. מריצ'ארד הנדריקס שאפילו להנהלה של מכבי לקח זמן להבין עד כמה הפער בין האיכות למחיר הופכות אותו למציאה, דרך צ'אק אידסון וג'רמי פארגו, ואפילו אנתוני פארקר, ניקולה ווייצ'יץ' ושרונאס יאסיקבצ'יוס (על השלושה האחרונים מגיע קרדיט גם לחצי השני לשעבר של בלאט, פיני גרשון), ועד דייויד בלו, שאותו קטף בלאט מהתיכונים בארה"ב בקדנציה הראשונה שלו כמאמן.

מכבי ת"א היא קבוצת "מעמד ביניים" ביורוליג והיא בכל זאת מצליחה לחיות חיים מלאי תקוות עד הרגעים האחרונים של העונה, לצד קבוצות שעשירות ממנה בהרבה. בלאט הוא קודם כל ההוכחה לכך שלמרות הקשיים והאתגרים, הכלי המרכזי שבאמצעותו ניתן להילחם ביוקר המחיה מגיע מצד הביקוש: מהצרכן.

* הכותב הוא מנהל שיווק בקסם תעודות סל