פרס: "לא צריך לשפוך דם, סנקציות כלכליות פוגעות יותר"

בפעם הראשונה בהיסטוריה של כינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, זכה משתתף אחד לכבוד יוצא דופן כשקיבל את אות "רוח דאבוס" במעמד מיוחד בנוכחות יותר מ-1,000 איש. היה זה נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, שקיבל מיו"ר הפורום, קלאוס שוואב, את אות ההוקרה המיוחד בגין תרומתו לקיום הכינוס זה כ-20 שנה. גם השנה קיים פרס מרתון פגישות עם מנהיגים וראשי חברות גלובליות במטרה לקדם השקעות זרות בישראל (ראו מסגרת).

"הרבה חברות הגיעו לישראל דרך דאבוס", אומר פרס בראיון ל"גלובס". "הייתי שר אוצר כשאינטל באה לישראל, ונתתי להם מענק של מיליארד דולר וספגתי ביקורת. הקשרים עם אינטל החלו כאן בדאבוס. גם הקשר עם גוגל נוצר כאן בדאבוס".

גם בנאומו וגם בראיון מדגיש פרס שוב ושוב את ישראל כמעיין נובע של ידע, טכנולוגיה וחדשנות. "ישראל היא לא פרי של רגולציה ובנקאות, אלא של דמיון, העזה, אומץ לב וחלוציות", הוא אומר. "פרי של אנשים יוצאים מהכלל, אנשים כישרוניים שמחפשים את הבלתי אפשרי. אין עם שיש לו כ"כ הרבה בנים מוכשרים כמו העם היהודי".

- הגיעו לכאן אנשי עסקים ישראלים הקוראים להגיע להסכם עם הפלסטינים כדי להימנע מחרם כלכלי חריף על ישראל. הם טוענים שבניגוד לעבר, הפעם מדובר בחרם אזרחי שעלול להמיט עלינו אסון כלכלי. אתה מסכים איתם?

"הם צודקים. היום המדינות לא משחקות משחק חשוב בכלכלה. היום הכלכלה מתנהלת ע"י החברות הגלובליות. זה הכוח הכלכלי הגדול בעולם. החברות הללו מחזיקות רזרבות מזומנים של 1.4 טריליון דולר. לממשלות יש תקציבים וחובות, ולחברות הללו יש כספים והן לא צריכות תקציבים. הממשלות עוברות דרך פרלמנטים והחברות פונות לכל אדם באופן אישי. היום לא צריך חרם מלמעלה, חרם של מדינות. אנחנו 8 מיליון אנשים בישראל ואנחנו חיים על ייצוא. מספיק שחברה תעקם את האף כמו חברת המים בהולנד שהפסיקה שיתוף פעולה עם מקורות. ואגב, ממשלת הולנד לא ידעה על זה. הפגיעות הכלכליות היום יותר משמעותיות מהסכנה המלחמתית. היום לא צריך לשפוך דם, אבל סנקציות כלכליות כן משפיעות, כמו למשל באיראן. יתרה מזאת, בעניינים ביטחוניים היינו יכולים להיעזר בארה"ב. בעניינים הכלכליים היא לא תוכל לעזור".

- מה תגיד למבקרים בישראל שמתרעמים על המשלחת הישראלית הגדולה כאן לדאבוס וטוענים לבזבוז כספי הציבור?

"אני חושב שהביקורת צודקת, ואני מציע למבקרים שישראל תפנה רק לעניים", עונה פרס בציניות ומתכוון לכך שדאבוס הוא מקום לגייס כסף להשקעות. "מספיק עם העשירים. שהעניים ישקיעו בישראל".

- בעוד מספר חודשים תסתיים כהונתך, ואני מניח שאתה כבר יודע מה הג'וב הבא שלך.

"אני לא מחפש ג'וב, אלא מה לעשות. אנחנו אי בודד בים גדול. תפקידנו להגן על האי ולהרגיע את הים".

- היו דיבורים על כך שאתה שוקל לרוץ לראשות הממשלה.

"לא ארוץ לראשות הממשלה. בשביל מה לעשות את זה? הייתי ראש ממשלה והייתי שר וכרוך בזה עיסוק בחיכוכים בין אנשים, בין מנהיגים ובין מוסדות - וזה לוקח 50% מהזמן. עכשיו כשאני נשיא אין לי אדמיניסטרציה גדולה ואין חיכוכים. אני היום יכול לעשות יותר דברים משמעותיים מאשר מה שעשיתי בעבר כראש ממשלה. למה? כי אף אדם לא רואה בי אדם שמחפש שלטון, אלא אדם שבאמת מנסה לתרום לגופו של עניין".

פרס משגר עקיצה, ונזכר בימי דוד בן גוריון: "היום הנהגה זה תן לי טייטל. כשבן גוריון לקח אותי למשרד הביטחון הייתי בן 24. הייתי לבוש בבגדי טוראי וקיבלתי משכורת של טוראי. הוא רצה לתת לי ייצוג של תא"ל ואני סירבתי. למה? כי אמרתי שאחרים יצטרכו להצדיע לי ואני אצטרך להצדיע לאחרים וחבל לי על הזמן הזה. מספיק לי להיות טוראי. ניהלתי את כל העסק כטוראי".

מקדם עם סיסקו מרכז סייבר בב"ש

לאחר מרתון פגישות בדאבוס, הנשיא פרס יכול לרשום לזכותו מספר הישגים. בסביבתו מתגאים בפירות שהניבו פגישותיו בשנה שעברה בדאבוס, כמו למשל השתתפות סיסקו בפרויקט הסיבים האופטיים בישראל. פרס הציע למנכ"ל סיסקו, ג'ון צ'יימברס, שהחברה תקבל על עצמה את פרויקט הרישות של ישראל בסיבים אופטיים, שיהפוך אותה למדינה הראשונה בעולם המרושתת בסיבים עד הבית. בחודשים האחרונים הכריזה על כך סיסקו רשמית, והעיר הראשונה שתרושת היא באר-שבע. עם זאת, סיסקו נתקלה במשוכות בישראל ופרס נפגש עם צ'יימברס השנה בדאבוס כדי להתיר את הסבך.

בפגישה דנו צ'יימברס ופרס גם בזירוז הקמתו של מרכז סייבר ישראלי בבאר שבע. פרס ביקש להתחיל לראות תוצאות, וכפי הנראה סיסקו תכריז בחודשים הקרובים על הקמת המרכז. בנוסף, בעקבות הפגישה, החברה אמורה להודיע בשבועות הקרובים על הקמת קבוצת מתכנתים בתחום הסייבר, שיישבו בנתניה.

בהמשך נפגש פרס עם מנכ"ל פיליפס, פרנץ ורהודן, והשניים דנו בקידום תחום מדעי המוח. סוכם כי פיליפס תקים בישראל חממה בתחום הרפואה האישית (Personal Health). פיליפס צפויה להתחיל לעבוד מול המדען הראשי בישראל, ונציגי החברה יגיעו ארצה בחודשים הקרובים.

פגישות נוספות שלא הניבו תוצאות קונקרטיות היו עם ראשי חברת Huawei (חברה סינית הנחשבת שנייה לסיסקו בעולם בתחום תעבורת האינטרנט, המשרתת 2.5 מיליארד משתמשי אינטרנט, מעסיקה 150 אלף עובדים ובעלת מחזור מכירות שנתי של 40 מיליארד דולר), וחברת יאנדקס (מנוע החיפוש הרוסי הפופולרי). בפגישות אלה דובר על הקמת מרכזי מו"פ בישראל והשקעה בחברות קטנות, אך כאמור אין כרגע כוונה קונקרטית כזו מצד החברות.