ממלכת ספרד נגד הציונים

ואם ארצות נוספות יציעו את מה שהיא הציעה לצאצאי היהודים?

ההתרגשות שאחזה את היישוב לרגל הפוטנציאל הניכר של חוק השבות הספרדי הייתה קצת מוקדמת - וקצת מאוחרת. מוקדמת, מפני שהפרלמנט הספרדי עדיין לא חוקק את החוק; מאוחרת, מפני ששר המשפטים הספרדי הקדים להודיע על החוק המתוכנן עוד לפני שנה ורבע. אבל ההתרגשות במקומה. ספרד עומדת בעיצומן של הכנות לפתוח שערים בפני צאצאיהם של מגורשי 1492, בכפוף לתנאים וללוחות זמנים.

מה זה היה לספרד? אלטרואיזם פתאומי? פילושמיות (= אהבת ישראל)? אקט ההתנערות הדרמטי הזה מחטאי העבר הוא אולי דרמטי קצת פחות בהתחשב בשיעור ההתרחקות של ספרד, ושל מערב אירופה בכלל, מן השורשים.

העבר האירופי ממלא את רוב האירופים אדישות או אי-נוחות. פטריוטיות ויראת שמיים יצאו מן האופנה זה כבר. הכנסיות התרוקנו, והערכים היטשטשו. את מקום החלוקה הרגילה בין ליברליות לשמרנות תפסו ציניות וזן כמעט אנרכיסטי של ליברטריאניות. שום דבר לא חשוב, שום אמת אינה נצחית או נתונה, מה זה משנה בכלל.

כאשר פירוק מאיים על שתיים מן המדינות העתיקות של אירופה (סקוטלנד כבר מתכננת את החיים שלאחר בריטניה הגדולה; קטלוניה וארץ הבאסקים מוסיפות למשוך החוצה בספרד עצמה), מה לנו עניין טבעי יותר, או לפחות לא-בלתי-טבעי פחות, מאשר ניסיון להיפטר מ-500 השנה האחרונות?

ממה נפשך, אם פקודת אלהמברה הידועה לשמצה מ-1492 בטלה ומבוטלת, אילו עוד סוגים של אי-צדק בעליל עומדת המדינה הספרדית לבטל? מדוע לא את עצם כינונו של האיחוד הספרדי בידי פרדיננד ואיסבלה? מדוע לא את הרישיון המלכותי לקולומבוס, לקורטס ולפיסארו לגלות את אמריקה, לכבוש אותה, לשדוד אותה, לנצר אותה בכוח ולרצוח המונים מילידיה?

הרמז הספרדי

אם ספרד שרויה במצב רוח של התנצלות על חצי-האלף האחרון, יש לה תרמיל גדוש לעייפה. אם היא רוצה לא רק להתנצל אלא גם לכפר ולתקן, לא ברור כלל איפה היא תצטרך לעצור. האימפריה שלה בעולם החדש נולדה בחטא וחייתה בחטא, המיטה אסונות כבדים ומוסיפה לגבות מחיר. האימפריה שלה בעולם הישן הטביעה את אירופה בדם לפחות עד תחילת המאה ה-18. המחיר הסופי של כפרת חטאיה עלול להיות פירוקה של ספרד לגורמיה.

מה היה קורה אילו אירופה כולה נענתה לרמז הספרדי, וחוזרת ושוקלת את התוצאות הפוליטיות והגיאוגרפיות של חצי-האלף האחרון? גבולות היו חוזרים ונמתחים, זהויות אתניות כמעט נשכחות היו חוזרות וצצות. אולי, פרדוקסלית, אירופה הייתה מוצאת יותר אחדות בפיצול הזה, מפני שהוא היה מביא עד אבסורד את עצם הרעיון של מדינת לאום ריכוזית.

קשה להחליט אם זה רעיון טוב או רע. יש לנו חשבונות עם אירופה, למי אין, אבל התבטלותה העצמית ושקיעתה אינן חדשות טובות לאיש. אירופה המתביישת בעברה ובזהותה היא אירופה המועדת לצרות. ראינו את זה עוד בתחילת העשור שעבר, כאשר הניסיון המאורגן לכתוב "חוקה אירופית" (http://tinyurl.com/njhbm88), ברוח חוקת 1787 בארצות הברית, הסתיים בהשמטה מכוונת של כל רמז למקורות הנוצריים. זה נעשה, כדי ש"לא להעליב יהודים ומוסלמים", אבל זה היה אקט של הכחשה עצמית. הנצרות אינה רק דת, היא גם תרבות ואורח חיים; ומרכזיותה בהתפתחות אירופה היא עובדה.

ההיסטוריון הגדול של אירופה, זאב וולטר לקוויר (Laqueur), כתב על תהליך ההתבטלות הזה, שבסופו המתקרב והולך אירופה תהפוך לגן שעשועים ענקי א-לה וולט דיסני, עם אטרקציות לתיירים עשירים מסין ומהודו. תחזיות קודרות מתחזיתו מציגות צריחי מסגדים על-פני מלוא קו הרקיע.

הבנקאים ונושכי הנשך?

אין לי כל כוונה להקל ראש באקט הספרדי. יש בו אצילות וגדולה. לא קל להתנצל על העבר. האמריקאים מתקשים להתנצל על העבדות ועל השמדת האינדיאנים. הבריטים מתקשים להתנצל על הרעבת אירלנד, ועל דיכוי בהודו ובקניה. קנצלר גרמני כרע לפני החומה בגטו ורשה רק 25 שנה לאחר היטלר. רוסיה חזרה והרגה צ'צ'נים ב-1994 אפילו בשעה שהתנצלה על הניסיון להשמיד אותם, חמישים שנה קודם. הטורקים אינם חולמים אפילו להתנצל על חיסול הארמנים, או על יחסם לכורדים. שהסינים יתנצלו על טיבט? הצחקת אותם, או בעצם קנית לעצמך מקום של אי-כבוד ברשימתם השחורה. היפנים אמנם חוזרים ומתנצלים, אבל תמיד מצליחים לעורר ספק אם הם באמת התכוונו.

לעומת זאת, חקיקה רשמית להשיב על כנן זכויות אזרחיות שנשללו לפני 520 שנה ויותר היא מחווה כמעט-פואטית. מה היה קורה אלמלא גורשו היהודים? האם הם היו מתערים בספרד הנוצרית במידה שהתערו בספרד המוסלמית? האם הם היו הופכים לבנקאים ולנושכי הנשך של ההתפשטות באמריקה? האם לכל אחד מן הכובשים האכזריים של האצטקים, של האינקה ושל המאיה היה שר אוצר יהודי? או אולי ספרד הייתה מתפתחת לארץ פלורליסטית יחסית, כמו פולין של הזמן ההוא?

ואלמלא גורשו היהודים, האם קהילותיהם היו מתפשטות במהירות במקסיקו ובקולומביה של המאות ה-16 וה-17, בארגנטינה ובאיי הים הקריבי? האם קהילה יהודית גדולה בפלורידה הייתה נוסדת 250 שנה לפני עצמאות ארצות הברית? אולי דרום אמריקה היהודו-לטינית הייתה קולטת את יהודי מזרח אירופה עוד במאה ה-19? (הגירה גדולה של יהודים מאוקראינה לארגנטינה התחילה בסוף מלחמת העולם הראשונה.)

ומה היה קורה לקיסרות העות'מאנית אלמלא התדפקו מגורשי ספרד על שעריה? ובהיעדר "בעיה יהודית" באירופה של הזמן המודרני, האומנם הייתה מתעוררת הציונות? ובאיזו לשון היה נכתב הטור הזה, שכמובן לא היה נכתב כלל מאין לו עיתון, או ארץ או קוראים?

והשאלה הלא סבירה האחרונה: מה יקרה אם ארצות נוספות יציעו את הסידור הזה לצאצאי היהודים? במשפחתי המיידית עשינו את החשבון שנוכל לבחור אחת משש אזרחויות: רוסית, פולנית, רומנית, אוקראינית, בלארוסית ומולדובית. אחייניותיי יוכלו להוסיף על זה אזרחות עיראקית ואזרחות גרמנית. אחייני יוכל להוסיף אזרחות בולגרית ואזרחות סרבית.

עיתונאית אמריקאית-לבנונית זקנה פוטרה לפני כמה שנים ממקום עבודתה, וזכתה בהערצה כללית של ערבים, כאשר אמרה לרב רפורמי בוושינגטון, "שהישראלים יחזרו לפולין". היא הייתה יכולה להוסיף עכשיו גם את ספרד. היסטוריונים של העתיד אולי יגידו יום אחד שממדריד עלתה קריאת התיגר הגדולה ביותר מאז ומעולם על הציונות. חס ושלום.

צרו איתנו קשר *5988