שרם וצימרמן אישרו אופציות למנכ"ל לידר - ומכרו את מניותיהם

יממה לפני האסיפה רכשו בעלי השליטה בלידר מאיציק שרם ומרובין צימרמן 5.4% ממניות החברה, אולם השניים עדיין היו בעלי מניות במועד הקובע

חברת לידר השקעות שבשליטת יורשי דן דוד ז"ל דיווחה בשבוע שעבר על עסקה שבמסגרתה רכשו בעלי השליטה בה מניות בהיקף של כ-5.4% מהון החברה, מחוץ לבורסה. מבדיקת "גלובס" עולה כי רגע לפני שנמכרו המניות לבעלי השליטה בלידר, והפכו ל"נגועות", הן עזרו ללידר לאשר הענקת אופציות למנכ"ל החברה, ליאור בן ארצי.

ל"גלובס" נודע כי מוכרי המניות בלידר, שגם אישרו את האופציות למנכ"ל, היו רובין צימרמן ויצחק שרם, שניים מבעליה הקודמים של החברה, עד לקריסתה והעברת השליטה בה לידי דן דוד המנוח, באוקטובר 2009, במסגרת הסדר חוב.

עסקיה של לידר מנוהלים על-ידי נציג משפחת בעלי השליטה, צחי אפלויג, המכהן כיו"ר החברה. החזקתה העיקרית של החברה היא 46.5% ממניות חברת ניהול ההשקעות לידר שוקי הון, וכן היא בעלת השליטה בחברת פולאר תקשורת (59.8% מההון).

ב-7 בינואר פרסמה לידר זימון לאסיפת בעלי מניות, שעתידה הייתה להיערך ב-12 בפברואר, שעל סדר יומה עמדו הקצאת 9.2 מיליון אופציות (כ-1.9% מההון) למנכ"ל לידר בן ארצי, לפי מחיר של 17.5 אג' למניה - הנמוך בכ-18% מהמחיר הנוכחי שבו נסחרת מניית לידר, כך שהאופציות הן למעשה כבר "בתוך הכסף". ערכן של האופציות על פי נוסחת בלק אנד שולס נאמד בכ-667 אלף שקל, והמועד הקובע להשתתפות והצבעה באסיפה נקבע ל-14 בינואר.

יממה לפני כינוס האסיפה דיווחה לידר לבורסה כי בעלי השליטה בה - יורשי דוד באמצעות חברת ATE, וכן אליהו חורי, רכשו כאמור 5.4% מההון מחוץ לבורסה (לפי מחיר של 22 אג' למניה), בתמורה כוללת של כ-5.5 מיליון שקל.

כאמור, המוכרים היו המשקיע הוותיק רובין צימרמן (כ-21.5 מיליון מניות), ויצחק שרם (כ-3.7 מיליון מניות), מי שהיה יו"ר ונחשב לרוח החיה בלידר עד העברת השליטה בה לידי דן דוד.

מכירת המניות נעשתה כאמור בסמוך לקיום האסיפה, אולם השניים עדיין היו בעלי מניות במועד הקובע, כך שהתאפשר להם להשתתף באסיפה. באסיפה עצמה, שנערכה ביום רביעי שעבר, השתתפו 43.1 מיליון מניות מקרב הציבור שאינו נגוע ואינו בעל שליטה. מרבית המשקיעים הפרטיים וכן מיטב-דש הצביעו נגד העסקה, בעוד שרק חלק קטן מהמשקיעים הפרטיים, וכן הגופים מנורה מבטחים ומגדל קרנות נאמנות, תמכו בהצעה.

במצב זה לא היה רוב להחלטה, אולם המניות של צימרמן ושרם, שכאמור עדיין יכלו להשתתף בהצבעה והיוו למעלה ממחצית המניות ה"לא נגועות", תמכו בה, וכך אושרה הענקת האופציות לבן ארצי.

את ההחזקה במניות לידר רכשו צימרמן ושרם באופן אישי מידי חברת אס.אר אקורד (לשעבר שרם פודים גרופ, בעלת השליטה הקודמת בלידר) בינואר 2012, לפי מחיר של 20 אג' למניה. באוקטובר אשתקד תמכו השניים בהסכם ההעסקה חדש של אפלויג, אשר העניק לו שכר של כ-81 אלף שקל לחודש.

במשך רוב הזמן היו השניים מופסדים על השקעתם בלידר, אולם בארבעת החודשים האחרונים זינקה מניית לידר, וכמעט והכפילה את ערכה, כך שבחלוף שנתיים הם מכרו את מניותיהם ליורשי דוד ברווח של 10%.

שרם מסר בתגובה לידיעה, כי "אני לא מאשר או מכחיש את מכירת המניות. אינני בעל עניין בלידר ולא חלה עליי חוות דיווח. כן תמכתי באסיפה בהענקת אופציות למנכ"ל החברה". אפלויג מסר: "איני מעוניין להתייחס לדברים".

איציק שרם, נזכיר, זכה בתחילת שנות ה-90 לכינוי "המהנדס הפיננסי". את טביעת אצבעותיו ניתן היה לזהות כמעט בכל עסקה פיננסית מורכבת, הנפקת ניירות ערך או השקעה מעניינת בשוק התל אביבי הקטן. במשרדיה המפוארים של דוברת-שרם (ששמה שונה בהמשך לשרם-פודים-קלנר ולקבוצת שרם-פודים, בהתאם לזהות השותפים המתחלפים) התקבצה גלריית מנהלים נוצצת, ובית ההשקעות הדינמי שהקימו פורשי קונצרן כלל התנפח במהירות לחברת החזקות מסועפת.

אבל השנים שחלפו ריסקו את תדמית המצליחן של שרם. לשכר המנופח שמשכו הוא ושותפיו, ולעסקאות הפיננסיות המפותלות, התווספה סדרה של כישלונות עסקיים.

ההתרסקות הגיעה בשלהי העשור הקודם, אז הקיזו החברות המשתייכות לקבוצת שרם-פודים הפסדים של מאות מיליוני שקלים בהרפתקאות כושלות במחוזות הטכנולוגיה, ובעיקר הנדל"ן, במזרח אירופה.