10 שנות מאסר לאסיר רוסלן פרנקל שביצע הונאה מתוך הכלא

פרנקל נידון ב-2006 ל-11 שנות מאסר בגין מירמה ■ באוקטובר האחרון הוא הורשע כי בהיותו בכלא הקים מנגנון חברות שדרכו הונה מבקשי עבודה קשי-יום

סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ג'ורג' קרא, גזר היום (א') עונש של 10 שנות מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל על עבריין המירמה רוסלן פרנקל, שביצע עבירות הונאה כלפי עשרות מבקשי עבודה קשי-יום וכלפי רשויות המס, בעודו מרצה מאסר ממושך.

רוסלן גם חויב לשלם לקורבנות פיצוי כספי בסך 200 אלף שקל. בית המשפט קבע כי עונש המאסר ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה פרנקל כיום, בגין עבירות מירמה קודמות שביצע.

באוקטובר האחרון הודה והורשע פרנקל בסדרת עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, וזאת במסגרת פרשת הונאה רחבת-היקף אותה הוביל. אימו של פרנקל, טטיאנה אושינקר, הודתה והורשעה אף היא באותן עבירות וכן בשתי עבירות נוספות של מסירת עדות שקר בבית המשפט.

אימו של פרנקל, טטיאנה אושינקר, ואחיו דמיטרי וורונוב, שסייעו לו בביצוע העבירות, הודו במסגרת הסדר טיעון בתיק ונידונו כבר לפני מספר חודשים ל-38 חודשי מאסר ו-20 חודשי מאסר בפועל, בהתאמה.

בגזר הדין הדגיש השופט קרא את חומרת הפגיעה במספר הרב של מבקשי עבודה תמימים וקשי-יום שביקשו להתפרנס בכבוד, את תחושת הבושה וההשפלה שחשו אותם פועלים מרומים, את התכנון והשיטתיות שבעבירות שנמשכו תקופה ארוכה ואת הנזק לקופת המדינה ולציבור מעבירות המס והלבנת ההון.

כן הודגשה החומרה הרבה הנובעת מכך שמדובר בעבריין שביצע את העבירות בעודו מרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות הונאה אחרות, מה שמעיד על כך שמורא החוק אינו חל עליו. מנגד, נשקלו לקולא הודאתו בכתב האישום ונטילת האחריות מצידו.

פרנקל נידון ב-2006 ל-10 שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע בעבירות מירמה שביצע כלפי עשרות קורבנות שביקשו לעבוד או ללמוד בבית-הספר לנהיגה "שניידר". לפני למעלה משנה התברר כי בהיותו בכלא הוא הקים מנגנון חברות שבאמצעותו הונו מבקשי עבודה קשי-יום.

בראש מארג החברות שהוקם עמדו חברות בהן שלטו אמו ואחיו של פרנקל באופן גלוי. בצדן, בהנחיית פרנקל, הוקמו מספר חברות שבראשן הועמדו אנשי-קש מטעמם. החברות שהיו תחת שליטה גלויה חתמו על חוזים מול לקוחות לביצוע עבודות שונות, לרוב עבודות סבלות ופריקת מכולות. לצורך ביצוע העבודות יזם פרנקל גיוס פועלים מבקשי עבודה, זאת באמצעות פרסומים בעיתונים ואתרי אינטרנט בשפה הרוסית, שם הובטח שכר ראוי, וכן באמצעות לשכת התעסוקה.

בהנחיית פרנקל הועסקו הפועלים בעבודות האמורות דרך חברות-הקש. הוא הורה על גביית הכספים מהלקוחות ועל העברת צ'קים לחברות-הקש כנגד חשבוניות שחברות-הקש הוציאו בגין עבודת הפועלים. ואולם, בהנחייתו הוסבו הצ'קים, כאשר אמו ואחיו פדו בעצמם במזומן את הכספים שיועדו לפועלים. בדרך זו הפועלים לא קיבלו כלל שכר על עבודתם.

כשדרשו את שכרם, הם הופנו לאנשי-הקש, למשרדים שאינם קיימים או למוקד טלפוני שהוקם ביוזמת פרנקל באוקראינה, בין היתר כדי להקשות עליהם לקבל את שכרם. בהנחיית פרנקל, חברות-הקש לא דיווחו למע"מ, כך שבדרך זו קוזזו חובות המע"מ של החברות שבשליטה הגלויה.

כספי הרווחים שהופקו על חשבון הפועלים ונפדו במזומן, וכספי המע"מ שקוזזו הועברו לחו"ל או לחברה אחרת בשליטת פרנקל או ששימשו את פרנקל ומקורביו לצרכיהם.

פרנקל הודה כי יזם וניצח על מסכת ההונאה מתוך בית הסוהר, באמצעות שיחות טלפון תכופות שנהג לקיים עם אמו אחיו ועם אנשים שונים שסרו למרותו.

התיק נחקר על-ידי חוקרי מפלג ההונאה של מחוז תל-אביב וחוקרי מע"מ, וטופל בידי עורכי הדין ערן זלר ודורין בן-ציון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.