היום: הכנסת תכריע בסוגיית "כפל דמי הניהול" בפנסיה

ועדת הכספים תתכנס היום כדי להכריע בנושא ההוצאות הישירות בפנסיה ■ באוצר משדרים נחישות, והגופים שעלולים להיפגע ממשיכים לקוות לביטול רוע הגזירה ■ בריאיון ל"גלובס" מנסה בכיר בשרודרס לשכנע שהמגבלה רעה גם לחוסך הישראלי

ועדת הכספים בכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, תדון היום (ב'), ואולי אף תצביע על התקנות שקובעות כי ההוצאות הישירות הנוספות שהגופים המוסדיים רשאים לגבות מהחוסכים לפנסיה לא יעלו על 0.25% מהצבירה מדי שנה - ובינתיים נמשך הדיון החריף בנושא.

בעוד שבאוצר משדרים נחישות, וח"כים רבים מאותתים שהם מעדיפים להנמיך את הרף אף יותר, בחברת ניהול ההשקעות Schroders Investment Management (שרודרס) מסבירים שמדובר בצעד ש"מחמיץ מספר נקודות מרכזיות", ושההחלטה "אינה נכונה עבור החוסך הישראלי".

התקנות החדשות בעניין ההוצאות הישירות (שזכו לכינוי "כפל דמי הניהול"), הן הוראה זמנית, שאמורה להיות מאושרת עד סוף החודש. בהמשך לדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכספים, אמורים חבריה להצביע מחר בסוגיה, כשבינתיים בסביבת האוצר מספרים כי לא פוסק הלחץ על המפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר - מכל העולם וגם מגורמים מקומיים, חלקם פוליטיים.

בין היתר מדובר במאמצים שמובילים מנהלי השקעות בינלאומיים כגון בלקרוק ושרודרס, שאף כתבו מכתב בנושא לראש הממשלה, המביע את חששם ואת התנגדותם למהלך של סלינגר. האינטרס של גופים אלה, כמו גם של גופי ניהול השקעות חיצוניים אחרים למוסדיים, ברור, שכן מדובר בתשלום המממן את השירותים שמספקים גופים אלה, וממומן כולו מההוצאות הנוספות, שאם יוגבלו יתבטא הדבר בהפחתת התשלום לגופים אלה.

בריאיון עם תיירי קלארק, האחראי על ישראל מטעם שרודרס, חברת הנכסים האירופית המנהלת נכסים בהיקף של כ-435 מיליארד דולר, הוא אומר כי "משרד האוצר והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר מנסים לעשות את הדבר הנכון עבור החוסכים הישראלים לפנסיה. ואולם, איני מאמין שהדרך שהם נוקטים ביחס לקביעת רף להוצאות הישירות המותרות לגבייה תעשה את השינויים הנדרשים, שיתנו לחוסך הישראלי את מה שמגיע לו. לרגולציה הזו יהיו השלכות, שינבעו מכך שמנהלי ההשקעות ינקטו הליכים שלא ייטיבו עם החיסכון", אמר קלארק, והוסיף כי "הורדת הרף לא תהיה נכונה עבור החוסכים הישראלים".

- הרצון של הרגולציה הוא להגביל את העלויות על החוסך. זה כשלעצמו מיטיב עמו.

קלארק: "אבל זה לא רק עניין של עלות, אלא גם הערך שאנשים מקבלים בתמורה למה שהם משלמים. לכל מומחיות יש עלות משלה. ניהול המוצר הזה משתנה תדיר מאפיק השקעות אחד למשנהו. ניהול השקעות אלטרנטיביות דורש רמה שונה לחלוטין של יכולת ניהול נכסים, של ידע מקצועי ושל ניסיון. מדובר בארגז כלים שמסייע לניהול ההשקעות הפנסיוניות. הימנעות מהשקעה באפיקים כאלה עלולה להזיק לניהול ההשקעות בקרן הפנסיה ובקופת הגמל.

"כמו כן, בעולם ניהול ההשקעות הפנסיוניות לא מדובר רק בעניין של השגת תשואות גבוהות, אלא גם בהשגת תשואות יציבות יותר, עם פחות תנודתיות, ופחות סיכון לאורך שנים. זו החוכמה. את זה משיגים באמצעות גיוון ופיזור השקעות".

- כיום אין רף מקסימלי, והרוב המכריע של הגופים המוסדיים בישראל לא מתקרב לרף החדש של 0.25%, כך שלכאורה לא אמורה להיות השפעה ביחס למצב הנוכחי, ויש להם עוד מרווח רב לתשלום הוצאות ישירות.

"אנחנו רואים קרנות פנסיה ישראליות שמחפשות השקעה מעבר לים, ולגוון את השקעותיהן. ככל שהשקעות המוסדיים יהפכו מגוונות יותר, ההשפעה של ניהול השקעות על-ידי גופים חיצוניים תגדל. להשקעות הנדרשות הללו יש עלויות. התקנות החדשות הן אזיקים למשקיעים, שמגבילים את יכולתם לפזר את ההשקעות".

- במקור האוצר רצה רף של 0.15% מהצבירה לשנה. לבסוף הוא עלה לרף של 0.25%, עם החרגה של השקעות מסוג מסוים (במימון פרויקטים של תשתיות). זה לא מספיק?

"זה לא רק עניין גובה המגבלה. כל מגבלה עושה את ניהול ההשקעות לקשה יותר. אם כבר לקבוע רף מקסימלי, אז הוא צריך להיות גבוה בהרבה, כדי להיות במקום שמאפשר חיים נוחים. עם זאת, לדעתי קביעת מגבלה אינה נכונה ואינה נדרשת".

- אתה מזהה שינוי בהתייחסות המוסדיים בנושא? הרף הצפוי כבר משנה את ההתנהלות שלהם?

"כבר רואים זהירות רבה אצל מנהלי ההשקעות הישראלים, שמחכים לראות מה יקרה כאן. זו הסיבה שבגללה בחרתי להיות מעורב בנושא, לא רק בגלל שרודרס, אלא בשל הבעיות שאני רואה אצל המשקיעים הישראלים". קלארק מתכוון לאותם משקיעים מוסדיים שלדבריו "אגרסיביים במו"מ מול הקרנות ומשלמים מחירים נוחים ביחס לעולם".

מבחינתו של קלארק, "הרווח המיידי מהמגבלה הנוכחית נמוך מהערך הפוטנציאלי שהחוסך הישראלי ירוויח לאורך השנים מהמשך השקעות נוכחי מול גופים מתמחים בחוץ, ללא המגבלה החדשה", והוא מתריע ש"לניהול השקעות עצמאי יש גם עלות נוספת של עוד סיכון".

בתגובה לטענה על כפל דמי הניהול שמשלמים החוסכים, אומר קלארק כי "דמי הניהול בישראל, בגובה 1.05% מהצבירה (נוסף על עד 4% מהפרמיה השוטפת), כבר מממנים שירותים מסוימים, ואינם מפחיתים מהחשיבות של אאוטסורסינג בהשקעות. רבים ממנהלי ההשקעות הישראלים מומחים בהשקעה בנכסים מקומיים בישראל, ומנהלים זאת בעצמם - וזה חלק ניכר מדמי הניהול ה'רגילים'. אבל ביחס להשקעות הגדלות של נכסים מחוץ לישראל, המוסדיים מוציאים כספים לניהול בגופים כמונו, משום שיש לנו מומחיות ויכולות שלהם אין.

"למשל, אצלנו בשרודרס יש יותר מ-320 אנשי מקצוע בעולם, ומשרדים ב-27 מדינות ברחבי העולם, וזה נותן לנו יכולת להבין שווקים שבהם אנו נמצאים כפי שהמוסדיים הישראליים מכירים את השוק הישראלי. כך הם קונים מומחיות וניהול סיכונים".

- מה ניתן לעשות כדי לשפר את מצבו של החוסך הישראלי בהיבט העלויות של החיסכון, ולא רק דרך דמי הניהול?

"הדבר הראשון שהייתי עושה זה שינוי מבנה התפעול והאדמיניסטרציה של ניהול ההשקעות בחיסכון הפנסיוני בישראל. בשוק הישראלי יש מבנים שמקשים ליהנות מיתרונות לגודל לצורך ייעול מקסימלי. למשל, ישנו הצורך בשירותי קסטודיאן (דמי משמורת, ר' ש') רבים. בעולם המפותח אנו רואים שירותי קסטודיאן וחשבונות אחידים של הגוף המוסדי, ולא שורה של חשבונות שנמצאים תחת אותו גוף מוסדי. מדובר בהיבטים חשובים וניתן לראות שהמבנה של מערך ניהול ההשקעות בארה"ב ובאירופה יעיל יותר, ומסייע בהורדת העלויות ובצמצום המעמסה האדמיניסטרטיבית".

עוד הוא מוסיף, כי לאור היכרותו עם מנהלי הגופים המוסדיים, הם לא אדישים לשאלת המחיר ואינם מזלזלים בנקודה זו, והנקודה החשובה עבור השוק והחוסך הישראלי נמצאת בכלל במישור אחר: הגברת השקיפות. "יש לשפר את השקיפות בנושא ולא להגביל", הוא אומר, ומסביר כי "יש לתת למשקיע הישראלי את השקיפות בנושא, ולתת לו להחליט מה עדיף עבורו - ניהול פסיבי או אקטיבי יותר, מבלי לקבוע רף עליון שימנע גישה למי שיבחר בכך".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988