התרחיש בו ייכנסו 23 אלף משפחות לקשיי פירעון המשכנתא

המפקח על הבנקים מזהיר: "משכנתא יותר גבוהה ותקופת החזר יותר ארוכה אמנם מאפשרים להגיע לדירה, אך המחיר בעתיד עלול להיות יקר מדי"

מיתון דומה לזה שאירע בשנת 2002 יגרום לקשיים חריפים בשוק המשכנתאות והפסדי אשראי כבדים לבנקים, באופן כזה ש-23 אלף משפחות בישראל יתקשו לעמוד בהחזרי המשכנתא שלהן. זה תרחיש הקיצון שתיאר היום (ג') המפקח על הבנקים דודו זקן, תרחיש שנבדק לאחרונה ע"י בנק ישראל.

"במהלך השנה החולפת בנינו, בבנק ישראל, תרחיש קיצון מקרו-כלכלי, המשקף הרעה בתנאים המקרו-כלכליים, שמשמעותו מיתון די חמור. התרחיש, שבוצע עבור אופק קצר יחסית - של שנתיים בלבד - משקף מהלך אפשרי אחד מתוך מגוון רחב של תרחישים, והוא גם איננו התרחיש החמור ביותר, אולם הוא דומה בחומרתו לתרחישים שמבצעים רשויות פיקוח בחו"ל", אמר זרן בוועידת נדל"ן בת"א. "למעשה, התרחיש מבוסס בעיקרו על המיתון של שנת 2002, ומשקף ירידה בתוצר, רמת ריבית גבוהה יותר וירידה במחירי הדיור. המטרה בביצוע התרחיש הייתה להבין את מוקדי הסיכון של כל בנק ושל המערכת הבנקאית בכללותה, תוך דגש על השלכות הנובעות מתיק האשראי לדיור וכן מהחשיפות לענף הבינוי והנדל"ן ומהאשראי הממונף".

הנחות הבסיס בתרחיש הן התכווצות בתמ"ג, עלייה חדה בריבית במשק, ירידה של 20% במחירי הדירות ואבטלה של כ-12%.

"בשורה התחתונה", אמר זקן, "מיתון, שיעורי ריבית ושיעור אבטלה דומים לאלו ששררו בשנת 2002 יביאו לקשיי פירעון של הלוואות לדיור בקרב של כ-23,000 לווים - וזהו מספר גבוה מאוד. מדובר על 23,000 משפחות, משקי בית; 23,000 דירות שניתנו כבטוחות לבנקים; 23,000 הסדרי חוב שיעמדו בפתחם של הבנקים, אך בעיקר, יעמדו לפתחה של החברה בישראל כולה בשל ההשלכות החברתיות - ומכך אנו חוששים. לשם השוואה, כיום המערכת הבנקאית מגיעה להסדרי חוב ללא צורך בפינוי נכסים, כאשר היקף הפינויים אינו עולה על כמה מאות דירות בשנה, אולם, כאן אנו מדברים על היקפים אחרים לגמרי".

זקן ציין כי העמידות של הבנקים - חרף הפסדי ההון שיספגו בתרחיש זה - הינה גבוהה מעמידותם של משקי הבית. הוא תיאר את ההגבלות שהטיל בנק ישראל על שוק המשכנתאות בשנים האחרונות כדי למזער את הסיכונים בשוק והבהיר: "הצעדים שנקטנו לא נועדו לעצור כליל את מתן המשכנתאות, אלא להקטין את הסיכון הגלום בכל משכנתא ומשכנתא ובתיק המשכנתאות כולו. הם נועדו להגן הן על הלווים, והן על יציבות המערכת הבנקאית".

עם זאת הודה זקן כי צעדי בנק ישראל לא הצליחו לרסן את שוק המשכנתאות אל מול הריבית הנמוכה שמנהיג בנק ישראל במשק בשנים האחרונות: "צעדים אלו, אף שהם מפחיתים את הסיכון, הם לא מצליחים לרסן את קצב ביצועי המשכנתאות, אשר בחודש מארס הגיע לשיא של 4.5 מיליארדי שקל".

זקן חזר והזהיר כי "במידה שקשיי הפירעון יהיו על רקע תרחישי הרעה במצב המקרו כלכלי - יהיה בכך כדי להעצים את הפגיעה בבנקים, נוכח השלכות על כלל החברות הלוות. צריך לזכור שלפגיעה באיתנות הבנקים השלכות ברמת המשק כולו - ואסור להמעיט בכך. מערכת בנקאות חזקה יכולה לתמוך במגזר העסקי באופן שמאפשר לו לשרוד משברים ולהוביל את המשק חזרה לתוואי של צמיחה. אולם, אין המטרה היא רק שנזהה את הסיכונים ונאמוד את ההשלכות האפשריות שלהם, אלא גם לפעול, להיות פרו-אקטיביים כדי להפחית את ההשפעות השליליות כתוצאה מהתממשות אותם סיכונים. ואכן - כך עשינו וכך נעשה.

"למרות המגבלות שהוטלו על ידינו, ואשר הגבילו את הסיכון שלווים יכולים לקחת על עצמם, עדיין משק הבית הבודד עשוי להיחשף לרמות סיכון גבוהות. יכולתו של משק בית להתגונן מפני ההשלכות של שינויים בתנאים המשקיים נמוכה הרבה יותר מזו מיכולתם של הבנקים אשר להם הלימות הון נזילות וכלים מתוחכמים לניהול סיכונים. לכן, לכל מי שמבקש לקחת משכנתא כדי לרכוש דירה, אני מציע לבחון היטב את יכולת ההחזר לאורך השנים - ולא להתפתות לקחת אשראי שלא ניתן להחזירו. משכנתא יותר גבוהה ותקופת החזר יותר ארוכה אמנם מאפשרים להגיע לדירה, אך המחיר בעתיד עלול להיות יקר מדי".