"מנהלי בתיה"ח ניסו להשפיע על דעת הקהל בעניין השר"פ"

עו"ד דינה זילבר רומזת כי יש לפתוח בהליכים משמעתיים נגד מנהלי איכילוב, רמב"ם ושיבא: "תרומות המגויסות לטובת בתי החולים אמורות לשמש לשיפור הרפואה ולא לטובת מטרות שאינן עולות בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית"

חצי שנה לאחר חשיפת "גלובס" שלפיה מנהלי בתי החולים הממשלתיים שיבא, רמב"ם ואיכילוב התקשרו מאחורי הקלעים עם משרד הפרסום והאסטרטגיה "גיתם" כדי להשפיע על דעת הקהל ועל ועדת גרמן למען הכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים, קיבל לידיו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו חוות דעת ביקורתית מאוד בעניין, שעליה חתומה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר.

על פי זילבר, בדיקה שערכה בעקבות הפרסום ב"גלובס" החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מעלה כי לא נעשתה התקשרות ישירה בין בתי החולים למשרד הפרסום, אלא ב"דרכים עקיפות". היא מציינת כי באיכילוב וברמב"ם ההתקשרות נעשתה באמצעות "אגודות הידידים" של בתי החולים, שתפקידן לגייס תרומות.

זילבר מציינת כי במקרה של איכילוב, מנהל בית החולים, פרופ' גבי ברבש, הוא שהמליץ לאגודת הידידים לבצע את ההתקשרות. זילבר לא מציינת כיצד הדבר התנהל בתל השומר (שיבא), ואולם במסגרת חשיפת "גלובס" צוין כי הבעלים של גיתם, מושיק תאומים ומודי כידון, הם חברים בחוג הידידים של בית החולים. מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, אף ציין באותה כתבה כי מדובר בחבריו. רוטשטיין ומנהל רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, הכחישו תחילה כל קשר לגיתם בשיחה עם העיתון, אך בהמשך הודו בהתקשרות.

"דומה שלא יהיה חולק על כך שהתרומות המגויסות על ידי אגודות הידידים לטובת בתי החולים אמורות לשמש לטובת קידום ושיפור הרפואה, התשתיות, השירותים ורווחת החולים והעובדים בבתי החולים, וכי אין הן אמורות לשמש לטובת מטרות שאינן עולות בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית", כותבת זילבר לפרופ' גמזו, במכתב שהגיע לידי העיתון. "על רקע זאת, יש קושי ברור בשימוש שנעשה במקרה זה על ידי אגודות הידידים תוך מעורבות חלקית לפחות של מנהלי בתי החולים בכספי תרומות לקידום אג'נדה המנוגדת למדיניות הרשמית הנוכחית של משרד הבריאות בכל הנוגע לשילובם של שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הממשלתיים.

"זאת ועוד, בתקופה זו, בה ועדת גרמן יושבת על המדוכה במטרה להכריע, בין היתר, בנושא רגיש ושנוי במחלוקת זה, יש טעם לפגם בעצם העובדה שמנהלי בתי החולים הממשלתיים פעלו לגיוס דעת הקהל על מנת להשפיע על מסקנות הוועדה, שלא בדרכים הרשמיות שהותוו לפעילותה. התנהלות מעין זו מהווה משום שיבוש של סדרי העבודה התקינים והראויים בין מנהלי בתי החולים, כראשי יחידות סמך ממשלתיות, לבין המשרד הממשלתי שאליו הם כפופים, ואין לקבלה", כך לשון מכתבה של זילבר.

"עקיפת המגבלות"

המשנה ליועץ המשפטי קראה למנכ"ל משרד הבריאות לפעול מול מנהלי בתי החולים "בכל דרך שיימצא לנכון" כדי שיובהרו הליקויים ולא יישנו מקרים דומים, וגם רומזת כי לא מן הנמנע לפתוח כנגד המנהלים בהליך משמעתי: "ראוי יהיה להבהיר כי פעולות מסוג זה אינן הולמות מנהלים של יחידות סמך ממשלתיות וכי הן עלולות לעלות לכדי הפרה של הדין המשמעתי החל על עובדי המדינה, על ההשלכות הכרוכות בדבר".

עו"ד זילבר מבהירה במכתבה לפרופ' גמזו כי המהלך של מנהלי בתי החולים פגום לא רק במובן המהותי בכל הנוגע להובלת קמפיין נגד מדיניות ממשלה, אלא גם במישור הפרוצדורלי: לדבריה, בבתי החולים מועסקים דוברים שאמורים לעבוד מול אמצעי התקשורת, וכי בכל מקרה שבו בית החולים מעוניין להתקשר עם משרד ייעוץ חיצוני, הוא מחויב באישור ועדת המכרזים ולאחר מכן באישור נוסף מצד ועדה מיוחדת במשרד האוצר - ללא קשר להיקף ההתקשרות ולגובה הסכום הכספי. זילבר מציינת אמנם כי החוק בעניין אינו מחייב לכאורה את אגודות הידידים, ואולם התקשרות באמצעותן יש בה כדי "לעקוף" את ההוראות ולכן הדבר אינו ראוי. "ההתקשרות בין אגודות הידידים לגיתם מהווה דוגמה בוטה ומטרידה לעקיפה של החובות והמגבלות החלות על בתי החולים הממשלתיים", הבהירה זילבר.