גם כחלון לא יציל מיוקר הדיור

עצרו הכל. משה כחלון סוף-סוף חוזר. העם כבר מעניק לו 13 מנדטים. מיטב המוחות יושבים סביב שולחן כדי לגבש את הפתרונות שהוא יציג להורדת יוקר המחיה ומחירי הדירות. ולנו נותר רק לחכות שמי שחתך בן ליל את מחירי הסלולר יחזור לרפא ולתקן את כל שאר הבעיות.

האמת? כנראה שכדאי לשכוח מזה. לא בגלל שיש לנו מילה רעה להגיד על כחלון, אלא בגלל שזה לא האיש החסר, זו השיטה. המנגנון הכללי שלא מאפשר לדברים לקרות. במאות בתים בישראל יתאספו מחר בערב משפחות ויקראו את הגדת הפסח. קולמוסים רבים נשברו בניסיון להבין מדוע נפקדו מדפי ההגדה שמו של משה ופועלו. לאמיתו של דבר המנהיג הגדול מוזכר פעם אחת, כבדרך אגב, אבל השאלה נותרת בעינה.

איך יכלו מחברי ההגדה לספר את סיפור יציאת מצרים, לתאר את הנסים הגדולים שהתרחשו שם, בלי לתת קרדיט למשה, האיש שעמד באומץ לפני פרעה והוציא את העם? אולי זה בדיוק המסר שרצו חז"ל להעביר לנו: זה לא האיש. זה אף פעם לא יכול להיות איש אחד.

כשהגיעה השעה לצאת, הדברים קרו כי הם מוכרחים היו לקרות. המנגנון עבד. עם כל גדולתו של משה, היעדרות "הגיבור הקלאסי" רומזת לנו שיציאת מצרים הייתה מתרחשת איתו או בלעדיו. בחזרה אלינו. להבדיל אלף אלפי הבדלות, עם משה כחלון או בלעדיו (ניסינו את שתי האופציות בשנים האחרונות), המנגנון הוא זה שדפוק כאן.

הרי גם השר יאיר לפיד רוצה, וגם השר אורי אריאל רוצה, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו כנראה רוצה - אבל הם בעיקר עומדים במקום. מע"מ בשיעור אפס לרוכשי דירה ראשונה ומחירי גג לאלפי דירות זה נחמד, אבל לשלושתם ברור ששוק הדיור צריך כמה שיותר קרקעות ודירות זמינות, ותכנון נכון שלהן כדי לשנות את כללי המשחק. ובכל זאת, הם לא מצליחים לפרוץ את גבולות המספרים המוכרים ששיווקו לנו בשנים האחרונות - ולא חשוב אם זה בגלל הפקידות, ביזור הסמכויות, ריבוי המפלגות, האינטרסים המנוגדים, קרבות האגו וכו' וכו'.

פתרונות ומוחות יש לנו כבר היום בשפע. השיטה היא זו שצריכה להשתנות - כדי שכחלון (ורבים וטובים לפניו או אחריו), לא חשוב על איזה כיסא הם יושבים, יוכלו באמת להשפיע. פסח כשר ושמח.