ליכט מחדד את הנהלים למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות

המשנה ליועמ"ש: שרים הממנים דירקטורים לחברות ממשלתיות רשאים לבחון מועמדים ממקורות מגוונים – ולא רק מקרב "מקורביהם האישיים והפוליטיים" או מתוך "נבחרת הדירקטורים" שעברו את מבחני רשות החברות הממשלתיות

שרים הממנים דירקטורים לחברות ממשלתיות רשאים לבחון מועמדים רבים ממקורות מגוונים - ולא רק מקרב "מקורביהם האישיים והפוליטיים" או מתוך "נבחרת הדירקטורים" שעברו את מבחני רשות החברות הממשלתיות - כך מבהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט, במכתב ששיגר ליועצים המשפטיים במשרדי האוצר, התחבורה וברשות החברות הממשלתיות.

"העובדה שמועמדי נבחרת הדירקטורים נבחנו בידי ועדה לבחינת מינויים", כתב ליכט, "איננה גורעת מאפשרות מינוים של מועמדים אחרים שיוצעו על-ידי השרים. היא אף איננה יוצרת יתרון נורמטיבי למועמדים אלה על פני מועמדים שטרם נבחנו על-ידי הוועדה".

בעקבות הפרסומים על אודות מכתבו של ליכט, הבהיר היום (ג') משרד המשפטים כי "בניגוד למה שמשתמע מהפרסומים, ממכתבו של עו"ד ליכט עולה תמיכה במהלך של נבחרת הדירקטורים, וכן שמדובר במהלך ראוי, חשוב וחוקי. כל תכליתה של חוות-הדעת הייתה להתאים את תהליך בחירת נבחרת הדירקטורים לדין הקיים".

"החברות הממשלתיות מופקדות על הספקת שירותים חיוניים, מנהלות נכסים ציבוריים ומהוות מרכיב חשוב בנכסי המדינה", כתב ליכט. "מינוי דירקטורים מקצועיים ומנוסים הוא תנאי הכרחי לניהול תקין של החברות הממשלתיות. לעומת זאת, מינוי דירקטור על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים והתאמת המינוי לצורכי החברה, פוגע קשות בתפקוד החברות, פוגע באמון הציבור בחברות הממשלתיות ועלול להשליך גם על דרגי הניהול האחרים בחברות".

דירקטורים בחברות ממשלתיות מתמנים, על-פי החוק, בידי שר האוצר והשר האחראי על ענייניה של אותה חברה ממשלתית, וזאת לאחר התייעצות עם ועדת המינויים. הוועדה בוחנת את כשירותו של המועמד שהוצע על-ידי השרים ומייעצת בעניין התאמתו של אותו מועמד, ואולם החוק איננו קובע כיצד בוחרים השרים את מועמדיהם.

היועץ המשפטי לממשלה קבע בהנחיה מטעמו כי על השרים להפעיל את סמכותם זו "לטובת הציבור ומתוך שיקולים ענייניים בלבד". ליכט מציין כי "הוועדה לבדיקת מינויים מתמקדת רק במועמדים שמובאים בפניה, ואיננה עורכת השוואה בינם לבין מועמדים פוטנציאליים אחרים".

עוד מציין ליכט כי הנחיית היועמ"ש קובעת כי על השר לבחון ולהשוות מספר מועמדים לתפקיד, ולצורך כך עליו להרחיב את מאגר המועמדים. עליו לחפש מועמדים מקרב כלל הציבור, ולא מקרב מקורביו האישיים והפוליטיים בלבד.

יוזמת רשות החברות הממשלתיות להוביל מהלך חד-פעמי של יצירת "נבחרת דירקטורים" לחברות הממשלתיות הייתה "להביא לאיוש הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות ובחברות-הבת הממשלתיות, בדירקטורים בעלי כישורים וניסיון מתאימים".

לדברי ליכט, "אנו תמכנו במהלך וראינו בו ניסיון חד-פעמי ליישום הנחיית היועמ"ש, כשעל בסיס הלקחים שיופקו ממהלך זה ניתן יהיה לבנות בחקיקה מודל חדש למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. עם זאת, כל עוד החוק לא שונה, על הליך המינוי להשתלב עם הוראות החוק ולהביא לידי ביטוי, בין היתר, את האחריות המוטלת על השרים".

לפיכך קובע ליכט כי במצב החוקי הנוכחי, גיבוש "נבחרת דירקטורים" איננו גורע מסמכותו של שר למנות דירקטורים מקרב כלל הציבור, והשרים אינם מוגבלים לבחירה דווקא מתוך אותה נבחרת.

"אכן", מציין המשנה ליועץ, "שר האוצר יאיר לפיד קיבל על עצמו לבחור מועמדים מתוך הרשימה שתתגבש בסוף ההליך. אולם מוסכם על כלל הגורמים כי אין בכך כדי לכבול את שיקול-דעתו של השר האחראי על ענייני החברה, וכי העניין מסור לשיקול דעת השרים".

ליכט מוסיף: "אכן, טוב יעשו שרים אחרים אם יבחרו במועמדי נבחרת הדירקטורים, אולם אין עליהם חובה לעשות כן על-פי הדין הקיים".

שר שיבחר למנות דירקטור לחברה ממשלתית שלא מתוך נבחרת הדירקטורים, "תוטל עליו חובה מוגברת להציע מועמדים מקרב הציבור בעלי כישורים שאינם נופלים מאלה של המועמדים שעלו בהליך הנבחרת".

לדברי ליכט, שר התחבורה ישראל כ"ץ "אף הודיע כי בחירת מועמדיו תהיה על בסיס פנייה לכלל הציבור באמצעות פרסום בעיתונות".