העליון דחה את ערעורו של "הרב המתעלל" אליאור חן

כשל בהגנתו המשפטית של נאשם במהלך משפטו, שנגרם על-ידי הנאשם עצמו באופן מושכל וכתוצאה מהתנהגותו שלו, לא יוכל לשמש כטיעון הגנה בשלב הערעור ולהביא לניהול המשפט פעמיים - כך קובע בית המשפט העליון, בהחלטתו לדחות את ערעורו של אליאור חן, שהורשע בבביצוע שורה של מעשי התעללות יוצאי דופן בחומרתם ואכזריותם בקטינים שהיו תחת השגחתו, יחד עם אחרים. בית המשפט המחוזי גזר על חן לפני כ-3 שנים 24 שנות מאסר בפועל, ואתמול (ה') החליטו שופטי העליון מרים נאור, ניל הנדל ונעם סולברג לדחות את ערעורו.

חן, שכינה עצמו בתואר "רב", נחשד ששימש מנהיגה הרוחני של קבוצת חסידים בבית"ר עילית ובירושלים, והנחה אותם להתעלל בשלושה מילדיה של אחת המשפחות, במטרה לבצע בהם כביכול "תיקונים" ולהוציא מהם "שדים" ו"מזיקים". ההתעללות כללה טלטולים, הכאה, כפיתה, שריפת איברים, האכלה בצואה, מניעת אוכל ושינה ועוד.

חקירת המשטרה בעניין זה נפתחה במארס 2008, וזמן קצר לאחר מכן עזב חן את הארץ והתיישב בברזיל. לאחר הליך הסגרה ממושך הוסגר חן לישראל.

משפטו של חן, שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט יורם נועם החל משנת 2009, היה רצוף טענות מצד חן ועורכי דינו על חוסר יכולתם לנהל את הגנתו כראוי. תחילה נטען כי החלטת ההסגרה מטעם בית המשפט העליון בברזיל איננה תואמת את כתב האישום שהוגש בפועל נגד חן בישראל. עוד נטען כי בית המשפט נחשף לסיקור עיתונאי חד-צדדי של הפרשה, וכי על השופט לפסול עצמו.

בסופו של דבר אף הוגש כתב אישום נגד הסנגור, עו"ד אריאל עטרי, באשמת הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט, בשל פגישה בינו לבין עדת המדינה בתיק.

על אף זאת, חן התעקש שעו"ד עטרי ימשיך לייצגו במשפט. לבסוף החליט השופט למנות לחן סנגור מהסנגוריה הציבורית, למרות התנגדותם של עטרי וחן. הסנגוריה הציבורית ביקשה להשתחרר מהייצוג, בטענה שלא ניתן לכפות על נאשם ייצוג שהוא איננו מעוניין בו, ובקשתה נדחתה במחוזי והתקבלה בערעור בעליון.

חן הבהיר כי הוא מבין את הסיכון הטמון בעמדתו, והשופטים ציינו כבר אז כי "ספק אם יוכל להישמע בעתיד בטענה כי לא זכה ליומו בבית המשפט". במהלך המשפט סירב עטרי לחקור נגדית את עדי התביעה, ואף לא הביא עדי הגנה מטעם הנאשם.

בערעור, שבו היה מיוצג חן בידי סנגור אחר, הוא טען לכשל בייצוג בשל ניגוד עניינים שבו היה נתון סנגורו במחוזי, עו"ד עטרי, שבעטיו לא זכה חן להליך הוגן.

לטענתו, עו"ד עטרי יזם קו הגנה סביל במשפטו של חן, ולא נקט פעולות אקטיביות במסגרת ההגנה, "מתוך חשש להפללתו שלו בידי עדת המדינה במהלך חקירתה הנגדית". עטרי עצמו הגיב לבית המשפט העליון כי לא היה נתון בניגוד עניינים במהלך ניהול משפטו של חן.

שופטי העליון קובעים כי כדי להוכיח כשל בייצוג הנובע מניגוד עניינים שבו היה נתון הסנגור, "יש להראות כי הסנגור היה נתון בניגוד עניינים, וכי כתוצאה מניגוד העניינים נפגעה באופן חמור הגנתו של הנאשם. במקרים חריגים, ייתכן שאין לדקדק בשאלה אם אילולא הכשל בייצוג שמקורו בניגוד עניינים, אפשר שתוצאת המשפט הייתה שונה".

בעניינו של עטרי, כותבת נאור, "בנסיבות אלה ספק אם ניתן לקבוע כי לא התקיים חשש לניגוד עניינים".

עוד כתבה נאור כי "התנהלותה של ההגנה שיקפה בחירה של הנאשם בקו הגנה מסוים, שנמצא - הן על-ידי בית המשפט המחוזי, הן על-ידי בית המשפט העליון - כי תכליתו לסכל את ההליך השיפוטי, בדרך של יצירת אפשרות למערער להעלות בבוא היום טענות כי לא ניתן לו משפט הוגן. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את טענתו של הנאשם, ולפיה הגנתו הייתה לקויה".

לדבריה, "משבחר הנאשם בקו הגנה סביל, לאחר שהובהרו לו הסיכונים וההשלכות, הוא אינו יכול להישמע בטענה של היעדר ייצוג הולם הנעוץ בניגוד העניינים הנטען".

השופט סולברג הוסיף כי "קבלת טענתו של הנאשם על כשל בייצוג, כמוה כהעברת שרביט ניהול המשפט הפלילי מידי השופט לידי הנאשם, וכזאת לא ייעשה. שומה לדקדק בזכויותיו של נאשם בפלילים, אך אלו אינן מגיעות עד כדי סיכול ההליך השיפוטי".

השופטים החליטו לדחות הן את הערעור על ההרשעה והן את הערעור על גזר הדין.